מצוות בניין בית המקדש
בהלכה היהודית, מצוות בניין בית המקדש היא מצווה בכל דור ודור לבנות בית שמהווה את מרכז עבודת הקודש של העם היהודי, אשר אליו תהיה העלייה לרגל ובו תתבצע עבודת הקורבנות.
מקור המצווה
בתורה נאמר הציווי על בניית המשכן שהוקם בזמן שהותם של בני ישראל במדבר סיני (שמות כה, ח-ט):
"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן תַּעֲשׂוּ".
עשיית המשכן וכליו השונים מתוארת בספר שמות בפרוטרוט ובחגיגיות רבה, והציוויים על עבודת הקורבנות בו מתוארים במהלך ספר ויקרא שאחריו.
הקמת המקום הקבוע
בספר דברים, לפני הכניסה לארץ ישראל, מתוסף ציווי לחפש בארץ את "המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם" ואליו לרכז את כלל עבודת הקורבנות (יב, ה-יד):
 |
כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם, לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה... הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה. כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ, שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ. |
 |
במשך שנים רבות לאחר הכניסה לארץ ישראל טרם התממשה בניית הבית המקווה; תחילתו של מהלך כזה הייתה הקמת משכן שילה, שהיה, כדברי חז"ל, בית אבנים אך עם כיסוי של אוהל ולא תקרה. לאחר חורבן שילה (ככל הנראה על ידי הפלשתים בצעירותו של שמואל הנביא), נדד ארון הברית ברחבי הארץ, ושהה זמן-מה במשכנים ארעיים בנוב ובגבעון, עד שקידש דוד את ירושלים כמקום שבו אמור להיבנות בית המקדש באופן קבוע. דוד רצה לקיים את מצוות הבניין אך נאסר עליו על ידי נתן הנביא מפי האל; עם זאת, עשה דוד את כל ההכנות לכך, כך שכאשר מלך שלמה בנו, יכול היה להתחיל מיד במלאכה.
מעמד בחירתו של הר הבית למקום שבו ייבנה הבית העתידי מתואר בפירוט בסוף ספר שמואל ובדברי הימים, ומלווה בהתגלות מלאך ה' ובדברי גד הנביא. נראה שהתנ"ך וחז"ל תפסו זאת כאירוע מכונן, שאוסר מאז על כל בנייה של מקדש במקום אחר.
קדימות מינוי מלך והכרתת עמלק לבחירת המקום הנצחי
חז"ל למדו מן הפסוקים, שהקמת המקדש במקומו הקבוע ("בית עולמים"), צריכה הייתה לבוא לאחר קיומה של מצוות מינוי מלך ומצוות מחיית זכר עמלק (ספרי דברים ס"ז, י):
|
רבי יהודה אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ - למנות להם מלך, לבנות להם בית הבחירה, ולהכרית זרע עמלק. איני יודע איזה יקדום, אם למנות להם מלך אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק - תלמוד לומר: 'ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק' (שמות יז, טז), משישב המלך על כיסא ה' את מכרית זרע עמלק. ומנין שכיסא ה' זה המלך, שנאמר 'וישב שלמה על כיסא ה' למלך' (דברי הימים א' כט, כג). ועדין איני יודע איזה יקדום, אם לבנות להם בית הבחירה אם להכרית זרע עמלק - תלמוד לומר: 'אשר ה' אלהיכם מנחיל אתכם', ואומר 'ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב ואומר ויאמר דוד אל נתן ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יֹשב בתוך היריעה'. |
||
המצווה בספרות הפוסקים
הרמב"ם מנה את המצווה להקמת המקדש כאחת מתרי"ג מצוות, המחויבות בכל דור. וכך כתב בספרו משנה תורה (הלכות בית הבחירה א, א-ה):
|
מצות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה--שנאמר "ועשו לי מקדש" (שמות כה, ח); וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבנו, והיה לפי שעה - שנאמר "כי לא באתם עד עתה..." (דברים יב, ט). |
||
כך גם מנו שאר מוני המצוות, כגון רס"ג, וגם רש"י (בפירושו לקהלת ה, ט) החשיב אותה כמצווה.
מצוות בניין המקדש בזמן הזה
רש"י כתב (בפירושו למסכת סוכה מ, א), שמקדש העתיד "בנוי ומשוכלל הוא ייגלה ויבוא משמים", וכן כתבו ראשונים אחרים, כמו התוספות, הרשב"א והריטב"א במקום. מכאן היו שהסיקו שאין מצווה להקים את המקדש בזמן הזה.
היו שרצו להסיק כן גם מדעת הרמב"ם, שכתב שהמשיח יבנה את המקדש, או מכך שכתב שמינוי מלך קודם לבניין המקדש.
עם זאת, במקומות רבים בפירושו לתנ"ך ולתלמוד רש"י כתב שהמצווה היא לדורות על בני ישראל. כמו כן, גם הרמב"ם בכל מקום שנזכר נושא זה בספריו קבע שמצוות בניין המקדש היא מצווה לדורות.
לפיכך רבים (כגון הרב שלמה גורן, הרב שמעון בעדני, הרב ישראל אריאל ועוד) סבורים שאין להבנתם של רש"י והרמב"ם את המציאות העתידית (שייתכן שהיא אפשרית אך לא מחויבת המציאות) כוח לשלול את חובת הבנייה ולעקור את המצווה. לדעתם, מינוי מלך לא עיכב אלא את בניית "בית הבחירה" , המקדש שסימן את בחירת 'המקום אשר יבחר ה' '. מאז שהמקום נקבע אין צורך במלך ישראל, כפי שלא היה בעת בניין בית המקדש השני. את מזבח הנחושת לקח נבוזראדן לבבל והיה צורך לדעת את מקומו על פי נביא כי לא נשאר סימן במקומו אבל המזבח שבנה זרובבל נגנזו אבניו בתקופה הסלאוקית בלשכת בית המוקד, וחודש בימי הורדוס, ולכן יהיה קל לאתר את יסודותיו. ואלה דברי הרמב"ם: "ועיקר הדברים, ככה הן: שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם, ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן, ולא גורעין מהן; וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן--הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס." (הלכות מלכים, י"א:ז) "ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך בדברי מדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן; ולא ישימם עיקר --שאינן מביאין לא לידי אהבה, ולא לידי יראה" (י"ב: ה).
ראו גם
לקריאה נוספת
- אל גבעת הלבונה, הרב יצחק שפירא והרב יוסף פלאי, אגודת אל הר המור, ה'תשנ"ט.
קישורים חיצוניים
- מצוות בניין בית המקדש בזמן הזה
- משנה תורה, הלכות בית הבחירה, באתר של "מכון ממרא"
| בתי מקדש בהיסטוריה היהודית | ||
|---|---|---|
| משכנים |
משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון |
|
| בתי מקדש | ||
| מקדשים חיצוניים | ||
| אחרים |
מצוות בניין בית המקדש • מבנה בית המקדש • בית המקדש השלישי • בית המקדש של יוליאנוס |
|