מקדשי ממלכת ישראל

מלבד בית המקדש שהיה בירושלים נבנו בממלכת ישראל, במטרה להחליפו, שני מקדשים נוספים, אחד בדן ואחד בבית אל. העבודה במקדשים אלה הייתה עבודה לה' אלהי ישראל, אך היא נעשתה בדרך אסורה לפי התורה.

לאחר שהתפצלה ממלכת ישראל המאוחדת לשתיים - ממלכת ישראל שעליה מלך ירבעם בן נבט וממלכת יהודה שעליה מלך רחבעם בן שלמה, הבחין ירבעם במשיכה של העם למקדש בירושלים.

הוא חשש שמא העם יימשך לטקסים הגדולים של העלייה לרגל ויחליט למרוד בו ולחזור אל רחבעם, המלך מבית דוד. כדי למנוע זאת, הוא החליט ליצור שני מקדשים חדשים, בעיר דן ובעיר בית אל (שתי הערים נמצאו בשתי קצות ממלכת ישראל). בשתיהן הוצבו מזבחות ("במות") ועגלי זהב (בניגוד לתורה האוסרת עשיית פסלים), ומונו כהנים שאינם משבט לוי. לפי מסורת חז"ל, אף הוצבו שומרים בדרכים לירושלים בתקופת הרגל כדי למנוע מהאנשים לעלות לרגל לירושלים.

ירבעם השיג את מטרתו. מהר מאוד העם התרגל לעלות לדן ולבית אל בתאריך חלופי אותו בחר ירבעם - ט"ו בחשון ("בחדש אשר בדא מלבו") במקום לעלות לירושלים ברגל. בספר מלכים מסופר, שנביא מיהודה בא למקדש בבית אל, והתנבא שעתיד לקום מלך מבית דוד, יאשיהו שמו, והוא ישרוף על המזבח הזה את עצמות הכהנים המשרתים שם. ירבעם, שעסק באותו זמן בהקטרה על המזבח, הורה לתפוס את הנביא, אך ידו לקתה בשיתוק ("ותיבש ידו"), המזבח נקרע והדשן נשפך מעל המזבח, אך ההקרבה במקום לא פסקה.‏[1]

יש מהנביאים שדברו בגנות המקדש בבית אל, והם אף כינו לו שם גנאי - "בית און".‏[2]

מצב העניינים הזה נמשך עד ביטול המשמרות על ידי הושע בן אלה. נראה שישראל כל כך התרגלו לעגלים, שהם המשיכו לעלות לדן ולבית אל עד שנלקחו הפסלים - הפסל בדן על ידי תגלת פלאסר השלישי והפסל בבית אל על ידי פול מלך אשור.

מקורות

הערות שוליים

  1. ^ מלכים א' יג,א-ה.
  2. ^ ראו הושע ד,טו; עמוס ד,ד; שם ה,ה. בפסוקים אלה מופיע המקדש בבית אל בהקבלה לגלגל, שכנראה גם בו היה מקדש.