משתמש:ג. אלישע/טיוטה
התמיכה בהתיישבות יהודית ברצועת עזה היא קריאה לביסוס שלטון ישראלי, התיישבות יהודית והקמתם מחדש של ישובי גוש קטיף ברצועת עזה, וכן לסיפוח של רצועת עזה למדינת ישראל. היא באה לידי ביטוי בהפגנות, כנסים, נאומים ובכלי התקשורת.
התמיכה בשלטון ישראלי ברצועת עזה נובעת משלושה נימוקים עיקריים: נימוק ביטחוני, לפיו אחיזה אזרחית בשטח רצועת עזה מבטיחה הקצאת גורמי ביטחון לשם אבטחת היישובים, מה שבתורו מביא לאחיזה מבצעית טובה בשטח, והענקת ביטחון הן של יישובי רצועת עזה והן של יישובי עוטף עזה ומרכז הארץ. נימוק ציוני, לפיו רצועת עזה היא חלק מארץ ישראל ההיסטורית, ולכן היא גם צריכה להיות חלק ממדינת ישראל. נימוק דתי, לפיו מצוות יישוב ארץ ישראל כוללת שלטון ישראלי על רצועת עזה, שהיא חלק מארץ ישראל.
בעקבות הכניסה הקרקעית לרצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל והקריאה למיטוט שלטון החמאס, התחזקה הקריאה להקים ישובים ולספח את רצועת עזה כחלק מתוכנית מדינית ליום שאחרי המלחמה. ב-18 בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל פורסם סקר של מנו גבע לפיו 44% אחוזים מהציבור תומכים בהתיישבות מחודשת ברצועה, מול 39% אחוזים שמתנגדים למהלך[1].
רקע עריכה
היישוב היהודי בעזה עריכה
ערך מורחב – היישוב היהודי בעזה
היישוב היהודי בעיר עזה התקיים לסירוגין מהמאה השנייה לפנה"ס ועד מאורעות תרפ"ט ומלחמת העצמאות. הקהילה היהודית בעיר הוציאה מקרבה רבנים ואישים ידועי שם, אך לאורך ההיסטוריה הייתה קהילת מיעוט בעיר שרוב אוכלוסייתה אינו יהודי. בסביבות שנת 1925, הציעו הבריטים לקרן הקיימת לרכוש את דיונות החול של השטח שלאחר מכן נקרא רצועת עזה, לצורך התיישבות, אולם ההצעה נדחתה בנימוק שהאדמות אינן מתאימות לעיבוד חקלאי[2]. במוצאי יום הכיפורים תש"ז (1946), הוקם מדרום לעיר עזה כפר דרום כחלק מ-11 הנקודות. תושביו נאלצו לסגת ממנו לאור כיבושה של רצועת עזה בידי מצרים במלחמת העצמאות.
גוש קטיף עריכה
- ערך מורחב – גוש קטיף
במלחמת ששת הימים נכבשו רצועת עזה וחצי האי סיני בידי צה"ל. כשנה לאחר מכן, ב-9 במאי 1968, הציע יגאל אלון לממשלה להקים שני יישובים אזרחיים או היאחזויות נח"ל בין עזה לרפיח, כחלק מתוכנית אלון ותוכנית חמש האצבעות, שמטרתה ביתור חבל עזה בידי חמישה גושי התיישבות יהודיים. אלון נימק את הצורך בהקמת היישובים בלשון זו: "קיימות משבצות קרקע אשר בהכשרה לא יקרה ניתן להכשירן. להתיישבויות אלו חשיבות עליונה לעתיד המדיני של הרצועה על ידי כך שהן מפצלות את הרצועה דרומה מהעיר עזה. כמו כן, קיימת חשיבות ביטחונית רבה לנוכחות יהודית בליבה של עזה".[3] היאחזות הנח"ל הראשונה שהוקמה במסגרת זו, בסוף מאי 1973, היתה המושב קטיף,[4] ובראשית 1977 אוזרחה ההיאחזות קטיף ונקראה נצר חזני. בטקס האזרוח אמר יצחק רבין, ראש הממשלה דאז, כי "זהו יום גדול למדינה ולהתיישבות, יום המסמל את ביסוס אחיזתנו באזור, שמאז מלחמת ששת הימים נעשה לחלק בלתי נפרד מהמדינה וביטחונה".[5]
גוש קטיף כלל 16 יישובים בין רפיח בדרום-מערב, דיר אל-בלח בצפון, ח'אן יונס במזרח והים התיכון במערב. מצפון לגוש הוקמו חמישה יישובים נוספים בשטח רצועת עזה: כפר דרום ליד דיר אל-בלח, נצרים ליד נוסיראת, ושלושת יישובי התוחמת הצפונית – סך הכול 21 יישובים יהודיים. כמו כן הוקמו בשנת 2004 בגוש קטיף שני מאחזים (שירת הים וכרם עצמונה). באוגוסט 2005 פונו היישובים על ידי ממשלת ישראל במסגרת תוכנית ההתנתקות. בחבל עזה התגוררו ערב ההתנתקות כ-8,600 יהודים ו-600 בדואים (בדהנייה ובמאווסי), רובם בגוש קטיף. אוכלוסיית גוש קטיף הייתה כחצי אחוז מכלל האוכלוסייה ברצועת עזה, אך הגוש ישב על כרבע משטח הרצועה ותפס כשליש מקו החוף של הרצועה.
תכנית ההתנתקות עריכה
- ערך מורחב – תוכנית ההתנתקות
עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, בשנת 1987, סבלו תושבי גוש קטיף מהתקפות טרור חוזרות ונשנות מצד הפלסטינים. בשנת 2003, אחרי הבחירות לכנסת השש עשרה, החל ראש הממשלה אריאל שרון לגבש יוזמה לנסיגה חד-צדדית מרצועת עזה, שנקראה תוכנית ההתנתקות. בתגובה הובילו תושבי גוש קטיף מאבק ארצי נגד הפינוי. למרות הפגנות המוניות רבות, והחלטתם של מתפקדי הליכוד נגד התוכנית במשאל מתפקדים שהבטיח שרון לכבד אך הפר את הבטחתו, המשיכה הממשלה בהליכים לאישור התוכנית. ב-2005 אושר חוק פינוי-פיצוי והחלו ההכנות לביצוע התוכנית. ב-15 באוגוסט 2005 (י' באב התשס"ה) החל הפינוי מגוש קטיף. פינוי היישובים שבגוש קטיף הביא להפגנות מחאה מצד התושבים המקומיים, אך ברוב המקרים – ללא אלימות משמעותית (בלטו בחריגותם האירועים בכפר דרום). הפינוי הסתיים כעבור שבוע, וב-12 בספטמבר עזבו כוחות צה"ל את רצועת עזה.
לאחר תוכנית ההתנקות עריכה
- ערך מורחב – רצועת עזה אחרי ההתנתקות
בינואר 2006 זכתה תנועת החמאס בבחירות ברשות הפלסטינית, והקימה ממשלה בראשות אסמאעיל הנייה. ביוני 2006 נחטף גלעד שליט חייל צה"ל, לדברי פתחי חמאד שר הפנים של הרשות הפלסטינית, התנתקות ישראל מהרצועה סייעה בהסתרתו מישראל.[6] ב-13 ביוני 2007 ביצע החמאס הפיכה צבאית והשתלט בכוח על הרצועה. בתגובה לכך הכריזה ישראל על הרצועה כ"ישות עוינת" והטילה על הרצועה מצור כלכלי, דבר שהוביל לפגיעה ברמת החיים של תושבי הרצועה, לצמצום באספקת הדלק והחשמל ולפריצת ציר פילדלפי ב-23 בינואר 2008.
מאז התבצעו בעזה מספר מבצעים צבאיים ועימותים רבים נוספים, ביניהם מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה, מבצע חגורה שחורה, מבצע שומר החומות, מבצע עלות השחר, ומבצע מגן וחץ, מבצע צוק איתן ומלחמת חרבות ברזל.
השיא בפעולות הטרור שיצאו מהרצועה לאחר יישום ההתנתקות והשתלטות החמאס על הרצועה היה במתקפת הפתע על ישראל (2023) שהביאה למעל 1,145[7] נטבחים והרוגים ישראלים ולחטיפת 253 ישראלים לעזה. בעקבות מתקפת הטרור פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל.
הקריאה להתיישבות במשך השנים עריכה
לאחר תכנית ההתנתקות הוקמו מרכזי הנצחה לישובי גוש קטיף כמו המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף ומוזיאון גוש קטיף וכן משרד החינוך קבע את התאריך כ"ב בשבט, בו עלו לישוב הראשון בחבל עזה (נצר חזני), כיום הנצחת גוש קטיף. לצד הזיכרון של גוש קטיף נשמעו במהלך השנים קריאות לכבוש את רצועת עזה ולהקים מחדש את ישובי גוש קטיף.
באוגוסט 2008 השתתפו כ-5,000 בני אדם ב"עצרת זיכרון" סמוך למחסום כיסופים, לציון שלוש שנים לביצוע תוכנית ההתנתקות. את העצרת ארגנו מועצת יש"ע, וועד מתיישבי גוש קטיף. בעצרת נשא דברים יו"ר מועצת יש"ע דני דיין, שאמר כי "במאבק על ארץ ישראל, בסופו של דבר אנו ננצח, גיבורי כפר עציון המתינו 19 שנה לחזרתם, ואנו מקווים כי מפוני גוש קטיף יוכלו לחזור להקים את יישוביהם אפילו תוך זמן קצר יותר".[8]
בחול המועד פסח תשס"ט (12 לאפריל 2009) התקיימה בשדרות צעדה כ-400 איש בהשתתפות הרב דב ליאור וחברי כנסת מהאיחוד הלאומי. מפגינים ניסו לצעוד לעבר גוש קטיף ולהקים מאחזים בסמוך לגדר המערכת. עשרות שוטרים נפרשו באזור כדי למנוע זאת בהתאם להחלטת אלוף פיקוד דרום. 7 משתתפים נעצרו ו-22 עוכבו לחקירה.[9][10][11]
ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן וועד מתיישבי גוש קטיף קרא לממשלה לנצל את המבצע ולכבוש מחדש את גוש קטיף.[12]
באוגוסט 2015 מאות מתושבי גוש קטיף שגורשו מביתם הגיעו למחסום כיסופים הסמוך לרצועת עזה, לעצרת המרכזית לציון עשר שנים לביצוע תכנית ההתנתקות. בעצרת השתתפו שר החקלאות אורי אריאל וחבר הכנסת מוטי יוגב. במהלך העצרת אמר יו"ר ועד מתיישבי גוש קטיף אליעזר אורבך שפונה מנווה דקלים כי "עשר שנים לאחר שגירשו אותנו מבתינו הגענו היום למחסום כיסופים...אנחנו לא מפסיקים לחלום, הלב עבר את המחסום, בעזרת ה' יגיעו ימים שהמחסום יפתח ונשוב לכל יישוב" [13]
שנה לאחר מכן 11 שנים לאחר עקירת יישובי גוש קטיף, הגיעו מאות משפחות לגדר רצועת עזה והצהירו "עוד נשוב לגוש קטיף". המפגן החל בסמוך לכיסופים, הנקודה הקרובה ביותר לגוש קטיף. למקום הגיעו מאות אנשים וביניהם אישי ציבור, רבנים וחבר הכנסת מוטי יוגב שאמר כי "מאז 'התנתקנו' מגוש פורח, הוא הפך לחולות ובסיס לטרור. רק בהשבת שליטתנו,גם נשיב את ביטחוננו".[14]
ב-2018 בעקבות המהומות בגבול רצועת עזה אמרה איילת שקד בראיון בגלי צה"ל כי "אם רוצים את הגבול עם עזה שקט לחלוטין - אין מנוס מלכבוש את הרצועה, אבל אני לא חושבת שזה מה שצריך לעשות בתקופה הזו". ח"כ בצלאל סמוטריץ הגיב לשקד ואמר "מי שלא חולם לא מגשים. אני חולם ורוצה ממש להקים מחדש את ישובי גוש קטיף ולפתחם עוד יותר מבעבר".[15]
ב-2019 במהלך מבצע חגורה שחורה קרא ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן לחברי הקבינט המדיני בטחוני, להודיע על חזרה ליישובי צפון השומרון שנעקרו בשנת 2005 וליישובי צפון רצועת עזה (אלי סיני, ניסנית ודוגית), כתשובה למטחי הרקטות מעזה. "ביום שיהיה ברור לאויב בעזה שעל כל פעולה מלחמתית הוא ישלם באבדן שטח, ולא רק בחיי אדם – שאינם מהווים מחיר עבורו, מאוד יתכן שהוא יחשוב כמה וכמה פעמים לפני התגרויות נוספות". דגן טען במכתבו כי יישובי צפון הרצועה (אלי סיני, ניסנית ודוגית) קרובים לאשקלון באותה מידה שבה הם קרובים לעזה ואף ישבו על שטח מפורז לפני מלחמת ששת הימים ולכן ניתן בקלות לחזור לישובים אלו.[16]
ב-2020 יו"ר הכנסת יריב לוין נאם נאום מיוחד לרגל 15 שנה לגירוש מגוש קטיף, מעל דוכן הכנסת, בנאום אמר "אוחזים יד ביד באמונה שלמה כי את החלטת ממשלת ישראל אז, היה ניתן וצריך להחזיר לאחור. באמונה שלמה כי את חזונם החלוצי של אלפי המתיישבים, לא ניתן ואסור לגדוע...אני משוכנע שיבוא יום ונשוב לבנות את בתינו ואת יישובינו שנהרסו. כי הארץ הזו לנו היא."[17]
ניסיון לבטל את חוק ההתנתקות מרצועת עזה עריכה
בכנסת התשע עשרה הגישו חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ושולי מועלם-רפאלי הצעת חוק לביטול הסעיפים בחוק יישום תוכנית ההתנתקות האוסרים על שהייה של אזרחים ישראלים ברצועת עזה ובצפון השומרו..[18]
בכנסת העשרים ושלוש הגישו חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ומיקי זוהר הצעת חוק לביטול תוכנית ההתנתקות.[19]
בכנסת העשרים וארבע הגישו חבר הכנסת שלמה קרעי וחברת הכנסת אורית סטרוק הצעות חוק לביטול סעיפי הפינוי בחוק יישום תוכנית ההתנתקות.[20] הצעות אלו לא הבשילו לכדי הליך חקיקה.
בכנסת העשרים וחמש הוגשו שלושה הצעות חוק לשינוי חוק יישום תכנית ההתנתקות. בהליך החקיקה מוזגה הצעת חוק של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך בהצעת חוק שהוגשה בידי קבוצת חברי כנסת[21] בהצעת החוק כפי שהובאה בידי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית שונה שם החוק ל"חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה", אך הוחלט שלא לבטל את סעיפי הפינוי אלא ממועד התיקון ורק בצפון השומרון שמהם פונו היישובים גנים, חומש, כדים ושא-נור. ההצעה עברה לבסוף בכנסת בסוף מרץ 2023.[22][23]
לאחר שעבר בכנסת התיקון לחוק ההתנתקות, שלחו וועד מתיישבי גוש קטיף מכתב ברכה לחברי הכנסת בו שיבחו אותם על המהלך וקראו להם להמשיך אותו גם ביחס לגוש קטיף.
במלחמת חרבות ברזל עריכה
ב-22 בנובמבר 2023, נערך באשדוד כנס תחת הכותרת - "חוזרים לחבל עזה". בכנס השתתפו מאות אנשים, והוא התקיים ביוזמת תנועת נחלה. הכנס נוצר משיתוף פעולה בין מספר ארגונים שעסקו בנושא[24]. כנס נוסף התקיים ב־11 בדצמבר בגבעת וושינגטון, בסדר גודל דומה[25].
ב-26 בנובמבר 2023 פורסם כי בתום סדרת פגישות שנערכו בין היתר בלשכתו של ראש מועצה אזורית שומרון יוסי דגן, התגבשה קואליציית ארגונים לחזרה לחבל עזה. הקואליציה גובשה על ידי 11 ארגוני ימין, בהם: תנועת נחלה, חומש תחילה, תנועת הריבונות, תורת לחימה, תנועת אמונים, חותם, קוממיות, "עזה סוף", "שבים ומנצחים מטה חבל עזה" ו"הרחיבי מקום אוהלך". הארגונים מגבשים את גרעיני ההתיישבות המתוכננים להתיישב בחבל, ושמים דגש על ההתיישבות המחודשת בצפון הרצועה כצעד ראשון, מתוך מטרה להתיישב גם בשארה בהמשך.[26]
בראשון לינואר 2024 חרשו חקלאים מעוטף עזה שדות מעבר לגדר ברצועת עזה על מנת על מנת להעביר מסר שצריך להישאר בעזה גם מבחינה אזרחית.[27]
ב-28 בינואר 2024 קיימה תנועת נחלה בשיתוף מועצה אזורית שומרון כנס בבנייני האומה בירושלים תחת הכותרת "חוזרים לעזה – רק התיישבות תביא ביטחון" בו השתתפו למעלה מחמשת אלפים בני אדם. בכנס השתתפו השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, יצחק גולדקנופף, חיים כץ, עמיחי שיקלי, יצחק וסרלאוף, אורית סטרוק, עידית סילמן, מאי גולן ועמיחי אליהו וחמישה עשר חברי כנסת. במהלך הכנס קראו הנואמים לראש הממשלה לשוב וליישב את חבל עזה ממנו גורשה הקהילה היהודית פעמיים – בתרפ"ט ושוב ב-2005[28]. שרים וחברי כנסת מהקואליציה שהשתתפו בכנס חתמו על "אמנת הניצחון וחידוש ההתיישבות בחבל עזה ובצפון השומרון". לדבריהם, התיישבות יהודית בעזה היא צורך ביטחוני שיבטיח שטבח שמיני עצרת לא יקרה שנית[29][30].
יאיר לפיד, בני גנץ ונוספים תקפו את קיום הכנס בטענה שהוא פוגע בחברה הישראלית, במאמצים להשבת החטופים ובלגיטימציה למלחמה בעולם, במסגרת המערכה על דעת הקהל העולמית.[31] [32]בארצות הברית ובצרפת גינו את הכנס, ודובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ון קירבי טען כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הבטיח להם כי כיבוש מחודש של הרצועה אינו בין מטרות המלחמה.[33]
ב-29 בפבואר התקיימה "צעדת הראל", בה צעדו מאות מפגינים מתחנת הרכבת שדרות לכיוון רצועת עזה לזכרו של לוחם הקומנדו הראל שרביט ז"ל ובקריאה לחידוש ההתיישבות היהודית בצפון עזה. תשעה מפגינים חצו את הגדר לכיוון עזה בסמוך למחסום ארז ונכנסו לעומק 500 מטרים בתוך הרצועה. חיילי צה"ל עצרו את המפגינים והעבירו אותם לידי המשטרה.[34]
ביום העצמאות תשפ"ד התקיימה בשדרות 'צעדת עזה' בקריאה לשוב וליישב את רצועת עזה. עשרות אלפי אנשים השתתפו בצעדה,בקריאה ליישב את עזה ובכך להביא ביטחון למדינת ישראל.[35]
דעת הקהל הישראלית עריכה
סקרים שונים נערכו קודם ההתנתקות לעמוד את מידת התמיכה הציבורית בה. מספר סקרים בסמוך למועד ביצועה טענו לתמיכה בסביבות 55-60%.[36][37]
כשבועיים לפני המועד להתחלת ביצוע ההתנתקות דיווח עיתון "הארץ" על פי סקר שנערך באוניברסיטת תל אביב כי 57% מהיהודים בישראל, ו-60% מהציבור כולו תומך בתוכנית, ו-34% מתנגדים לה. 23% מהמתנגדים חששו שהתוכנית תראה כבריחה, 21% ציינו חשש מהגברת הטרור. רק 9% תלו את התנגדותם בהיותה של עזה חלק מארץ ישראל המובטחת. 6% מהציבור עדיין האמינו שלא תבוצע כלל. על פי הסקר הציבור שהתנגד ביותר לתוכנית היה הציבור הדתי-לאומי.[38]
שנה אחרי ההתנתקות מצא סקר של הארץ שרק 46% סבורים שהיא הייתה מהלך נכון, לעומת 50% הסבורים כי היא הייתה מהלך לא נכון,[39] שנתיים אחרי ההתנתקות, סקר של מעריב העלה כי 59% מהציבור סבורים כי הנסיגה החד-צדדית מרצועת עזה הייתה טעות ורק 29% חושבים שגם בראייה לאחור מדובר בהחלטה נכונה. בהתאם לכך "כמעט שליש מהנשאלים שהעידו על עצמם כי תמכו לפני שנתיים בביצוע התוכנית, מודים היום שטעו".[40]
ב-18 בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל פורסם סקר של מנו גבע לפיו בין 60% ל70% ממצביעי גוש הימין תומכים בהתנחלות בתוך רצועת עזה, לעומתם בין 16% ל22% ממצביעי השמאל תומכים בהתיישבות מחודשת ברצועה. בפילוח כלל הסקר 44% אחוזים מהציבור תומכים בהתיישבות מחודשת ברצועה, מול 39% אחוזים שמתנגדים למהלך[1]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 סקר דרמטי: רוב בציבור בעד התיישבות יהודית בעזה, באתר סרוגים (בעברית)
- ^ דני צדקוני, על סף התיישבות יהודית ברצועה, דבר, 19 בנובמבר 1971
- ^ דורון רוזנבלום, אנתולוגיה קטנה של עיוורון ופקחון, באתר הארץ, 10 בפברואר 2004;
דליה גבריאלי נורי, הגיאומטריה של הכיבוש, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2009 - ^ עולים מבריה"מ יתיישבו בישוב העירוני בפתחת רפיח, דבר, 1 ביוני 1973
- ^ מרים ביליג וחגי הוברמן, מדיניות ממשלות ישראל כלפי ההתיישבות היהודית בחבל עזה, אוניברסיטת אריאל בשומרון, עמ' 8
- ^ גל ברגר, פתחי חאמאד: ההתנתקות מעזה סייעה להסתרת שליט, באתר רשת ב', 25 באוקטובר 2011
- ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו
ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
- ^ 3 שנים להתנתקות - הפגנת ענק בכיסופים - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2008-08-07
- ^ N12 - צעדת המחאה משדרות יצאה אבל לא התקדמה, באתר N12, 2009-04-12
- ^ "המשטרה עצרה מארגני הצעדה לגוש קטיף" - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2009-04-12
- ^ הצעדה נבלמה, 7 פעילי ימין נעצרו - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2009-04-12
- ^ מבצע צוק איתן: "יש לנצל את ההזדמנות שנוצרה לשוב לגוש קטיף", באתר סרוגים (בעברית)
- ^ אלירן אהרון, "המחסום עוד ייפתח ונשוב לכל יישוב", באתר ערוץ 7, ז' באב תשע"ה 23.07.15, 21:10
- ^ אלירן אהרון, "מתגעגעים לאדמה, עוד נשוב", באתר ערוץ 7, ז' באב תשע"ו 11.08.16, 22:28
- ^ סמוטריץ' על דברי שקד: "מי שלא חולם לא מגשים" • הקול היהודי, באתר • הקול היהודי
- ^ יוסי דגן: להקים מחדש את יישובי צפון הרצועה, באתר www.inn.co.il
- ^ יבוא יום ונשוב לבנות את בתינו ויישובינו שנהרסו, באתר ערוץ 7, ז' באב תש"פ 28.07.20, 18:26
- ^
שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול איסור הכניסה לאזורי ההתנתקות והשהייה בהם ושינוי שם החוק), התשע"ז-2017, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התש"ף-2020, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ב-2022, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלבי החקיקה של הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי), התשפ"ג-2023, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 7), התשפ"ג-2023, באתר הכנסת
- ^ קימון, אלישע בן; חילאי, סיון (2023-03-21). "הכנסת אישרה סופית את ביטול "חוק ההתנתקות" | אלה המשמעויות". Ynet. נבדק ב-2024-04-01.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר www.inn.co.il - ^ מאות באירוע הכנה להתיישבות בחבל עזה • הקול היהודי, באתר • הקול היהודי
- ^ בלשכתו של יוסי דגן: קואליציית הארגונים לחזרה לחבל עזה, באתר ערוץ 7, ג' בכסלו ה'תשפ"ד, 16 בנובמבר 2023
- ^ אחדות ישראל בהקשבה לניגון הלב אריה ליפו (2024-03-01), מצדיעים לחקלאי העוטף על הניצחון .עברו את גדרות עזה לקבוע ניצחון במחרשותיהם!✌🇮🇱, נבדק ב-2024-05-28
- ^ כנס מתיישבים בחבל עזה וצפון השומרון - בנייני האומה- דניאלה וייס, נבדק ב-2024-02-14
- ^ תקציר כנס מתיישבים בחבל עזה וצפון השומרון - בנייני האומה, נבדק ב-2024-02-14
- ^ כהן, גלעד; אזולאי, מורן (2024-01-28). ""לעודד הגירה" וחתימה על "אמנת חידוש ההתיישבות בעזה": הכנס עם בכירי הקואליציה". Ynet. נבדק ב-2024-05-26.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר www.israelhayom.co.il - ^ אלפים בכנס הניצחון שקורא להתיישבות מחדש בעזה, בהם שרים וח"כים: "הסכם אוסלו מת" - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, 2024-01-28
- ^ בארה"ב ובצרפת גינו את כנס "החזרה לעזה": "מטריד מאוד, על ישראל להתנער ממנו" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-05-28
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר www.israelhayom.co.il - ^ מיכל בקשי, רבבות השתתפו בצעדת עזה בשדרות, באתר ערוץ 14, ו' באייר תשפ"ד 14.5.2024
- ^ סקר "גלובס" לקראת ההתנתקות: 55% בעד, 38% נגד; השסע בעינו, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2005
- ^ "שלום עכשיו": 40% מהציבור בעד להשאיר את סרבני הפינוי ברצועה, באתר ynet, 4 ביולי 2005
- ^ אפרים יער, תמר הרמן, הכתומים טובים יותר בשיווק, אבל הכחולים מנצחים, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2005
- ^ אפרים יער תמר הרמן, שנה אחרי, ההתנתקות נתפשת כטעות, באתר הארץ, 10 ביולי 2006
- ^ יואב קרן, שליש מהתומכים: ההתנתקות הייתה טעות, באתר nrg, 26 ביולי 2007
