ניר גלעדי

נוירולוג ישראלי

ניר גלעדי (נולד ב-24 בדצמבר 1955) הוא נוירולוג ישראלי, חבר האקדמיה הלאומית לרפואה מדעית, מומחה למחלת פרקינסון והפרעות תנועה. מנהל המערך הנוירולוגי במרכז הרפואי איכילוב, פרופסור מן המנין במסלול הרגיל בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, סגן דקאן באיכילוב, מופקד הקתדרה לנוירולוגיה על שם יחיאל ובתיה שירצקי, מנהל משותף של מרכז אופצין למניעת פרקינסון באוניברסיטת תל אביב וראש המסלול ללמודי תואר שיני במדעי העצב בדגש קליני Clinical Neurosciences בבית ספר סגול של אוניברסיטת תל אביב.

ניר גלעדי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 בדצמבר 1955 (בן 68)
קיבוץ מזרע
לאום ישראל
לימודי רפואה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
התמחות נוירולוגיה והפרעות תנועה
תואר פרופסור מן המנין באוניב. תל אביב
תפקידים
  • חבר האקדמיה הלאומית לרפואה מדעית
  • מנהל המערך הנוירולוגי במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי
  • מופקד הקתדרה ע"ש בתיה ויחיאל שירצקי לנוירולוגיה אוניב. ת"א.
  • מנהל משותף, מרכז אופצין לטיפול ומניעת פרקינסון אוניב. ת"א.
  • סגן דקאן - במרכז רפואי תל אביב, הפקולטה לרפואה אוניב. ת"א.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ניר גלעדי נולד וגדל בקיבוץ מזרע, בן לפרופ' משה גלעדי, איש חינוך שכיהן כראש מכללת אורנים, ולאסתר גלעדי. את לימודיו התיכוניים למד במוסד עמקים. הצטיין בספורט כאתלט לריצות בינוניות של 400-800 מטר ושיחק בנבחרת הנוער של ישראל בכדורסל. ב-1974 סיים את לימודיו התיכוניים והתגייס לסיירת מטכ"ל שם שרת כחובש קרבי.

לאחר שחרורו מצה"ל למד רפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את שירות המילואים שלו עשה כרופא ביחידת שלדג, שם שירת כרופא קרבי ונפצע במהלך מלחמת לבנון הראשונה. ב-1984 לאחר סיום לימודיו החל לעבוד כרופא משפחה בבית שאן ובקיבוץ בית קשת, שנה לאחר מכן התחיל התמחות בנוירולוגיה בבי"ח כרמל שבחיפה כשהוא ממשיך את עבודתו כרופא משפחה במקביל. ב-1989 נסע לשנתיים של השתלמות בבית החולים הנוירולוגי של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק שבארצות הברית, שם התמחה בהפרעות תנועה בהנחייתו של פרופ' סטנלי פאן (Stanley Fahn), מייסד החברה העולמית להפרעות בתנועה (אנ').

לאחר חזרתו לישראל ב 1991 ניהל את המרפאה להפרעות תנועה במרכז הרפואי כרמל, ובמקביל המשיך לעבוד גם כרופא משפחה של קיבוץ לוחמי הגטאות. ב 1993 הקים עם קבוצת חולים ובני משפחה את עמותת הפרקינסון הישראלית שפעילה ומשגשגת עד היום.

ב-1996 נבחר להקים ולנהל את היחידה להפרעות תנועה במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב. בתפקידו זה זכה להערכה רבה והיחידה זכתה בתואר מרכז מצוינות של ארגון עמותות הפרקינסון האמריקאיות ה-NPF כמרכז מוביל בגישה של טיפול רב תחומי במשפחות חולי הפרקינסון. ב-2007 מונה למנהל המחלקה לנוירולוגיה של המרכז הרפואי תל אביב - איכילוב, שתחת ניהולו צמחה וכיום מוגדרת כמערך הכולל שתי מחלקות אשפוז, טיפול נמרץ נוירולוגי ו-5 יחידות קליניות במערך המרפאות וכן מעבדות מחקר מובילות בגנטיקה, שינה, הפרעות הליכה ונפילות ומעבדה לסמנים ביולוגים של ניוון מוחי.

ניר מתגורר בתל אביב, נשוי לד"ר מירה גלעדי, דוקטור בתחום החינוך, פסיכולוגית ופסיכוטרפיסטית ולהם ארבעה ילדים.

דרכו האקדמית עריכה

בתחילת דרכו כרופא מומחה היה מרצה לנוירולוגיה בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט של הטכניון חיפה. עם המעבר למרכז הרפואי איכילוב בתל אביב הצטרף בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. שם התקדם במסלול האקדמי עד שב-2011 הגיע לדרגת פרופסור מן המניין במסלול הרגיל, בחוג לנוירולוגיה. שנה לאחר מכן הופקד על הקתדרה ע"ש בתיה ויחיאל שירצקי בנוירולוגיה. ב-2014 מונה לראש החוג לנוירולוגיה ונוירוכירוגיה של בי"ס לרפואה. ב-2014 הצטרף כחבר לסגל האקדמי ולהנהלת בי"ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, שם הקים והוביל את המסלול לתואר שני במדעי העצב הקליניים. ב-2019 מונה למנהל משותף של המרכז האקדמי ע"ש אופצין לטיפול ומניעת פרקינסון של אוניברסיטת תל אביב. בשנת 2020 נבחר כחבר מין המנין באקדמיה הלאומית לרפואה מדעית של ההסתדרות הרפואית ובשנת 2021 מונה כסגן דקאן באיכילוב ואחראי על הוראת הסטודנטים לרפואה הלומדים באיכילוב.

תפקידים מרכזיים נוספים שבהם כיהן

מחקריו עריכה

פרופסור גלעדי ממקד את מחקריו בתחומי הפרעות הליכה ונפילות (אנ'), ההיבטים הגנטיים של מחלת הפרקינסון וכן באפידמיולוגיה של פרקינסון. בתחום ההליכה הוא מבכירי חקר תופעת הקפאונות בהליכה בחולי פרקינסון (Freezing of gait), תופעה שכיחה המביאה לעיתים קרובות לנפילות. מחקריו על התרומה הגנטית להתפתחות מחלת הפרקינסון מתמקדת באוכלוסיית היהודים האשכנזים בהם עד 40% מהחולים הם בעלי מוטציה גנטית האחראית להתפתחות מחלתם. מחקריו באשכנזים מנסים להבין מדוע אדם חולה, מתי מחלתו מתחילה ומי נמצא בסיכון לפתח את מחלת הפרקינסון. מחקריו האפידמיולוגים מתמקדים באוכלוסייה הישראלית והביאו לתובנות רבות לגבי גורמים לשכיחות הגבוהה של פרקינסון בישראל, פי שניים מאשר בעולם המערבי, וכן למאפיני המחלה בגילאים השונים וההבדלים בין גברים ונשים. במקביל משקיע פרופסור גלעדי מאמץ בפיתוח תרופות וטיפולים חדשים להקלת סבלם של חולי הפרקינסון ושל קשישים הנוטים לנפילות. בתחום זה הוא הוביל עשרות מחקרים התערבותיים ומייעץ רבות לתעשייה בפיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום הליכה, נפילות ומחלת הפרקינסון.

קישורים חיצוניים עריכה