פיגוע דקירה
פיגוע דקירה הוא פיגוע המתבצע באמצעות דקירה בסכין או נשק קר אחר.
פיגוע דקירה אינו מצריך הכנות מורכבות, משום שהפיגוע מתבצע בעזרת אמצעי ביתי נפוץ. לעתים נשלח המחבל לפיגוע דקירה על ידי ארגון טרור, אך פעמים רבות נעשה הפיגוע ביוזמה אישית של מבצעו.
מספר הנפגעים בפיגוע דקירה נמוך יחסית למספר הנפגעים בפיגועים אחרים, ובמרבית המקרים נפגע אדם יחיד. פעמים רבות מבצע הפיגוע נלכד או נהרג תוך כדי ביצועו.
פיגועי דקירה בישראל ובשטחי יש"ע
בפיגוע "ליל הקילשונים", שאירע ב-14 בפברואר 1992, נרצחו שלושה חיילי צה"ל, במאהל באזור קיבוץ גלעד ברמות מנשה ב"שטח אש 105", בידי ערבים-ישראליים חברי התנועה האסלאמית מאזור ואדי ערה הסמוך. לפיגוע שימשו סכינים, גרזנים וקילשון שבהם היו מצוידים הרוצחים.
במהלך האינתיפאדה הראשונה הפכו פיגועי דקירה לתופעה חמורה ומתמשכת, שכונתה "סכינאות".פיגועים אלו החלו ב-1990.ב-17 במרץ 1992 נרצחה בפיגוע כזה ביפו אילנית אוחנה, ויחד אתה עבד אל-ג`אני, ערבי תושב יפו שקם לסייע לה, ונפצעו שמונה עשר אנשים נוספים, ברובם תלמידים שחגגו במסיבת פורים. באותה שנה נרצחה גם הנערה הלנה ראפ בבת ים ב-24 במאי, אירוע שהביא להפגנות זעם ומחאה של אלפי תושבי בת ים.
בין 2000 ל-2010 התרחשו 152 פיגועי דקירה בהם נרצחו 17 ישראלים, רובם (16) אזרחים.[1] פיגועי דקירה היוו באופן יחסי חלק קטן מכלל הפיגועים, הן במספר האירועים הכולל והן במספר ההרוגים, במהלך האינתיפאדה השנייה.
ב-1 ביולי 2005 דקר ישי שליסל, חרדי בן 30, שלושה משתתפים במצעד הגאווה בירושלים ופצע אותם באופן בינוני. שליסל טען במשפטו כי בא "לרצוח בשליחות השם", הורשע בניסיון לרצח ונדון ל-10 שנות מאסר בפועל ולתשלום 280,000 ש"ח לקורבנות.
ב-11 במרץ 2011 נרצחו בביתם שבהתנחלות איתמר 5 מבני משפת פוגל (ראו הפיגוע באיתמר).