קי מטקומבה התחתון
קי מטקומבה התחתון (באנגלית: Lower Matecumbe Key) הוא אי מסוג קי באיי הקיז העליונים שבשרשרת איי הפלורידה קיז במדינת פלורידה שבארצות הברית.
 | |
| תצלום אוויר של הגשר שמצפון מזרח לקי מטקומבה התחתון | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
מפרץ פלורידה  |
| קואורדינטות | 24°51′58″N 80°42′43″W / 24.866°N 80.712°W |
| ארכיפלג | איי הקיז |
| סוג | קי |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| אזור זמן | UTC-5 |
  | |
דרך US1 ("הכביש המהיר שמעל הים") חוצה את האי בין סמני מיל 75 ו-78 של הכביש. על האי מצויות שכונות העיירה איילמורדה.
האי נמצא דרומית מערבית לקי מטקומבה העליון וצפונית מזרחית לקרייג קי.
היסטוריה עריכה
השם "מטקומבה" מקורו בכינוי שניתן על ידי הספרדים לכל איי הקיז. שם זה מופיע על מפות ספרדיות ובתיאורים ספרדיים של הנצלת הספינות אטוצ'ה ומרגריטה שטבעו בשנת 1622.
הממפה הספרדי דון חואן מאלודונלדו מציין בכתביו (משנת 1595) כי קי מטקומבה נמצא בין קי לאגו וקי בהאיה הונדה - ומציין ששם טבעה האטוצ'ה. ככל הנראה כוונתו לאי אחר והשם מתייחס לקבוצת האיים ולא לקי מטקומבה העליון או התחתון. כתבים אלו הטעו מחפשי אוצרות רבים אשר חיפשו את האטוצ'ה (זו התגלתה לבסוף על ידי מל פישר, ושרידה מוצגים במוזיאון מל פישר בקי וסט).
קי מטקומבה התחתון הופיע במפות הספרדיות בשם "מטקומבה וייחו" (Matecumbe Viejo - בספרדית: "מטקומבה הישן") בעוד שקי מטקומבה העליון נקרא במפות הספרדיות "מטקומבה נואבו" (Matecumbe Nuevo - מטקומבה החדש). במפות שונות מופיע השם בצורות כתיבה שונות: Matacombe, Matacumbe, Mateconbe, Mattecumbe, ו-Maticombe, ומדובר באחד השמות הראשונים שניתנו על ידי מגלים אירופאים לאיים, ככל הנראה על שם האינדיאנים האלימים שחיו בהם. צורת הכתיב "Matacombe" מקורה בתיאור מתקפה של אינדיאנים בה נהרגו תשעה חיילים ספרדיים בשנת 1571. ככל הנראה מקור השם בביטוי "להרוג אנשים" - "matar hombre" בספרדית, ומדובר בתיאור המקרה, אולם ישנם מלומדים הסברים שמדובר בעיוות של שם אינדיאני "גורגונבה". מלומדים אחרים סבורים שהשם האינדיאני הוא למעשה עיוות של השם הספרדי.
קי מטקומבה התחתון היה אחד הידועים באיי הקיז בשם הימצאות מים מתוקים על האי - באר מים בקצהו הצפוני של האי הייתה הבאר היחידה בכל איי הקיז, דבר שהפך את האי לנקודת עצירה לספינות הרבות החולפות באזור.
האי מופה על ידי צ'ארלס סמית' ב-20 בנובמבר 1872, ואדמותיו החלו להחכר למתיישבים בשנת 1884. היישוב שהוקם על האי כונה "נמל הוריקן" (Hurricane Harbor)[1]
הכביש המהיר מעל הים קישר את האי לאיים הסמוכים לו בשנת 1928 (כאשר בטרם הוקמו חלק מהגשרים, התנועה בין האיים בוצעה במעבורות). בעקבות הקמת הכביש, נפתח באי בית קפה ליתן שירותים לנוסעים שנתקעו באי בשל תקלות מעבורות.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, כפרויקט של תעשוקה יזומה לחיילים המשוחררים, נשלחו חיילים לאי להקים גשר בינו לבין פייסטה קי ובאי הוקמו שלושה מחנות מגורים עבור העובדים, כאשר בכל מחנה התגוררו כ-250 פועלים. על מנת לספק מים לכל הפועלים הוקם באי מתקן התפלת מי ים, אולם מתקן זה, יחד עם יתר המבנים שעל האי, נהרסו ב-2 בספטמבר 1935 על ידי הוריקן יום העבודה, בטרם החל לפעול.
במהלך מלחמת העולם השנייה, בשל הביקוש הרב לשמן דגים, הוקמו באי מתקני גידול דגים, ומתקן התפלת המים נבנה מחדש.
לאחר מלחמת העולם השנייה, נמכר האי כולו במחיר של 120,000 דולרים ללואיס הול, ג'ק דייוויס, ואליס גידאונז, אשר הקימו באי שכונת מגורים. במהלך הבנייה התגלו תילי קבורה אינדיאניים. בחלקו הדרומי של האי הוקם מחנה של תנועת הצופים של אמריקה, בו מבצעים אלפי חברי הארגון פעילות ימית מדי שנה.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ השם מופיע כך בכתביו של רב החובל ראלף מונרו.