ק.א.ל.

**צ'אלנג' איירלינס (ישראל) בע"מ**
**Challenge Airlines (IL)**
נתונים כלליים
מוטו	.Challenge accepted
תקופת הפעילות	1976–הווה (כ־48 שנים)
מיקום המטה	איירפורט סיטי, ישראל
נתוני חברת תעופה
בסיס פעולה מרכזי	נמל התעופה בן-גוריון
בסיס פעולה משני	נמל התעופה לייז'
צי מטוסים	4
מספר יעדים	8
	https://www.cal-cargo.com/ האתר הרשמי

המונח "קא"ל" מפנה לכאן. לערך העוסק בתפקיד צבאי, ראו קצין אוכלוסייה.

צ'אלנג' איירלינס (ישראל) בע"מ (עד שנת 2021 נקראה ק.א.ל - קווי אוויר למטען^[1]) היא חברת תעופה ישראלית לשינוע מטענים. בסיסה של החברה נמצא בנמל התעופה בן-גוריון והיא מהווה את הזרוע הישראלית של חברת Challenge Airlines הבלגית, שבסיסה בנמל התעופה לייז'.

היסטוריה עריכה

חברת "ק.א.ל - קווי אוויר למטען" נוסדה ביוני 1976 ביוזמתו של מרדכי הוד, במטרה לשבור את המונופול של אל על על הטסת תוצרת חקלאית לייצוא מישראל.

באוגוסט 1976 החליטה הנהלת אגרקסקו להשתמש בשירותיה של החברה באופן בלעדי. החברה החלה לפעול ב-2 בנובמבר 1976 וכניסתה הביאה לירידה דרסטית במחירי הטסת מטען.

עד שנת 1999 לא היו לחברה מטוסים משלה והיא חכרה מטוס עם צוות ושירותי אחזקה מאל על, למשך ששת חודשי החורף בכל שנה, כאשר כמחצית מהתוצרת מוטסת על ידי ק.א.ל. והמחצית השני על ידי אל על. בהמשך חכרה החברה מטוסים גם מחברות אחרות. בשנת 1999 רכשה ק.א.ל. שני מטוסים משלה.

בשנת 2019 הקימה החברה חברת בת בשם ACE Belgium Freighters שבסיסה בלייז' ומבצעת גם טיסות עבור ק.א.ל. החברה משתמשת בזוג מטוסי בואינג 400–747 שעברו אליה מחברת האם שלה.

בינואר 2020 הגישה בקשה לרשות התעופה האזרחית להפעלת טיסות נוסעים עבור גופים עסקיים.

בשנת 2021 בוצע מיתוג מחדש במהלכו חברת ACE שינתה את שמה ל-Challenge Airlines, וחברת ק.א.ל הפכה למעשה לזרוע הישראלית שלה, בשם "צ'אלנג' איירלינס (ישראל)", והיא מרכזת תחתיה את כל טיסות המטען לישראל וממנה.

בבעלות קבוצת Challenge, המתמחה בהובלת מטענים אוויריים מורכבים, מרכז לוגיסטי הממוקם בלייז' שבבלגיה, משם טסים מטוסי הקבוצה למגוון יעדים בארצות הברית, אירופה, סין וישראל. בנוסף פועלת הקבוצה בשיתוף פעולה עם חברות נוספות להטסת מטענים למגוון יעדים.

עם הפסקתה של אל על את ההפעלה העצמית של מטוסי המטען, ב-2019, והמעבר שלה להפעלת מטוס אמריקני חכור על צוותו, נותרה צ'אלנג' איירליינס כחברה הישראלית היחידה המפעילה בעצמה מטוסי מטען, לצד מתחריה הזרים הפוקדים את ישראל בשגרה^[^{דרוש מקור]}.

בעלות עריכה

עם הקמת החברה, הוד קיבל 49% ממניות החברה והמרכז החקלאי 51%^[2]. בעקבות מעבר הוד לאל על, הועברו מניותיו למועצות הייצור השונות כך שבסביבות 1995 הייתה חלוקת הבעלות 56.65% - ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים בישראל בע"מ, 17.85% - המועצה לייצור ולשיווק של פרחים, פקעות וצמחי נוי, 7.65% - מועצת הפירות ו-17.85% - המועצה לייצור ושיווק של ירקות^[3]. בעקבות הזרמת כספים על ידי ניר שיתופי הגיעה חלקה של ניר שיתופי לכ-87% בעוד מועצת הצמחים, שאיחדה את מועצות הפירות, הירקות והצמחים, נותרה עם כ-13% מהבעלות בחברה^[4]. בשנת 2006 בקשה התנועה הקיבוצית, שהחזיקה במחצית ממניות ניר שיתופי, למכור את חלקה בחברה לתנועת המושבים, אולם המכירה בוטלה^[5]. בשנת 2010 נמכרה החברה לחברת כנפי חגי שבשליטת עופר גלבוע^[6].

הוצאות אבטחה עריכה

על פי חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית) חייבת ק.א.ל. באבטחת הטיסות שלה. בתחילה נשאה ממשלת ישראל בעלות האבטחה, אולם בסוף שנת 1984 הוחלט שהחל מ-1 באפריל 1985 תישא החברה בעלות האבטחה. לאחר שנתברר לחברה ש"אל על" מוסיפה לקבל מימון לאבטחה מהממשלה, ק.א.ל. פנתה לממשלה בדרישה לקבל גם היא מימון אבטחה, דרישה לה הצטרף שר החקלאות. לנוכח סירובו של שר האוצר, הדרישה נדחתה והחברה עתרה לבג"ץ^[7]. בעוד העתירה מחכה לפסק דין החליטה הממשלה שהחל מינואר 1995 תמומן האבטחה של "אל על" בשיעור שבין 66-75% ושאר חברות התעופה, כולל ק.א.ל., יקבלו מימון של 50%. העתירה עצמה נדחתה ברוב דעות על ידי השופטים מישאל חשין ותאודור אור, כנגד דעת נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בנימוק שיש מקום לתת עדיפות ל"אל על" כמוביל לאומי, לאור המחויבות המוטלות עליה, ולאור העובדה שסבסוד האבטחה עבור ק.א.ל. יהווה בעצם סבסוד נוסף של החקלאות בישראל^[8].

יעדים עריכה

במשך כ-20 שנה ביצעה ק.א.ל. את עיקר טיסותיה לקלן בה היא ניהלה מסוף מטענים וממנה הופצה תוצרת חקלאות מישראל לכל רחבי אירופה. עם הקמת נמל התעופה למטענים בלייז', הקימה ק.א.ל. עם אגרקסקו את LACHS הבלגית, ( Liege Air Cargo Handling Services S.A, )חברת בת לטיפול במטעני ק.א.ל. בלייז'^[9]. כיום שמה Challenge Handling, בשנת 2005 רכשה קאל את חלקה של אגרקסקו בחברה הבת.

נכון לנובמבר 2021, אלה יעדי החברה הקבועים: