שחרית (שפה)

שֵחְרית (شحرية שחְרִיה), הידועה גם בשם גִ'בָּאלִי (جبالية גִ'בָּאלִיה, "הררית" בערבית עומאנית), היא שפה שמית מתת-המשפחה של שפות דרום-ערב המודרניות, המצויה בסכנת הכחדה. היא מדוברת בפי אוכלוסייה קטנה של תושבים ילידים בעיירות החוף, בהרים וברמות הפראיות מסלאלה, הממוקמת במחוז זוֹפַר בדרום-מערב עומאן.

שֵחְרית (גִ'בָּאלי)
شحرية (שַחְרִיה)

שפות דרום-ערב המודרניות, בעומאן ובתימן; שחרית בכחול
מדינות	עומאן
דוברים	59,000 (2001–2011)
משפחה	שפות אפרו-אסיאתיות שפות שמיות שמיות דרומיות דרום-ערביות מודרניות שחְרית
קוד שפה	ISO 639-3: קוד shv גלוטולוג: sheh1240 ELP: קוד Jibbali
קוד ISO 639-3	shv
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

סקירה כללית

שחְרית נקראת גם בשמות רבים אחרים בפי קבוצות שונות: גִ'בּאלי, גֵבְּלֵת, שֵרֵת, שֵחְרִי, שַאוּרי, שַחַרי, אֵחְכּילי, קַרָאװִּי וגַרָאװִּי).

ניתן להבחין בין ניבים שונים מעט זה מזה של השפה: ניב גִ'בּאלי המערבי, ג'באלי המרכזי וג'באלי המזרחי. כיוון שהניבים דומים מאוד זה לזה ובעלי מובנות הדדית גבוהה, ניתן לתאר את שחרית כרצף-ניבים (dialect continuum). ניב קטן נוסף הוא זה שמשמש את 100–150 תושבי האי אל-חלּאנייה, באיי ח'ורייה מורייה מדרום לעומאן, המכוּנֶה לעיתים "בייבי ג'באלי".

דוברי השפה חיים בדרך כלל אורח חיים נוודי-למחצה, ומגדלים פרות וגמלים בהרים.

כמו רוב דוברי שפות דרום-ערב המודרניות בעומאן ובתימן, דוברי שחרית רבים הם דו-לשוניים: שחרית וניב אחד או יותר של ערבית, במיוחד הניב הט'פארי (זופרי).^{[דרוש מקור]}

שחרית היא בעיקר שפה מדוברת, וחסרת מסורת של כתיבה פרטית או ציבורית בשפה.^{[דרוש מקור]} לחץ מצד הערבית גרם לשינויים רבים בשחרית, עד כדי כך שבקרב דוברים צעירים ניכר דקדוק שונה משמעותית.^{[דרוש מקור]}

פונולוגיה

עיצורים

עיצורים בסוגריים מסמנים אלופונים או הגייה חלופית בניבים מסוימים.

		שִפְתִיִים	בין-שיניים	מכתשיים		בתר-מכתשיים/ חכיים		וילוניים	ענבליים	לועיים	סדקיים
				חוד-לשוניים	צדיים		שורקים
אפיים		m		n
סותמים	אטומים			t				k			(ʔ)
	קוליים	b		d		(ɟ)		ɡ
	מסודקים/נחציים			tˀ~tʼ				kˀ~kʼ
חוככים	אטומים	f	θ	s	ɬ	ç	ʃ		χ	ħ	h
	קולִיים		ð	z	(ɮ)	(ʝ)			ʁ	ʕ
	מסודקים/נחציים		ðˀ~ðʼ	sˀ~s’	ɬˀ~ɬʼ	(çˀ~çʼ)	ʃˀ~ʃʼ
רוטטים				r
מקורבים					l	j		w

• העיצור הפונמי /ɡ/ עשוי להיות מבוטא מחונכך – [ɟ] או [ɡʲ] – בניבי ג'באלי המרכזי וג'באלי המזרחי. בג'באלי המערבי העיצור מבוטא [dʒ].
• [çˀ~çʼ] הוא אלופון נדיר של הפונמה /kˀ/. הוא גם בדרך כלל מבוטא [ʃˀ~ʃʼ] ידי רוב דוברי השפה.
• [ɮ] הוא אלופון של /l/.
• [ʝ] הוא אלופון של /ɡ/, ועשוי להיות מבוטא לחלופין [ʝ], [ʒ] או [ɟ].
• [ʔ] מתממש בדרך כלל רק בסוף מילה, ולא נחשב פונמי.

תנועות

בשחרית יש 8 תנועות, הכוללות את מערכת התנועות השמית הרגילה של i-u-a, בנוסף לתנועה מרכזית (שווא) ולתנועות מתוחות (מוגבהות) ורפויות (מונמכות).

לא ברור מה מעמדו של אורך התנועה.

	קדמיות	מרכזיות	אחוריות
סגורות	i		u
חצי-סגורות	e	ə~[ɪ]	o
חצי-פתוחות	ɛ		ɔ
פתוחות		a

• כאשר /ə/ מופיעה בסביבה מוטעמת, היא יכולה להתממש באלופון [ɪ].

דקדוק

שמות עצם

שמות העצם בשחרית משתמשים בסמנים דקדוקיים הייחודיים לשפות דרום-ערב המודרניות, בעירוב עם סמני שם-עצם שקיימים גם בערבית ובשפות אתיופיות.

מין דקדוקי: שמות עצם נושאים מין דקדוקי זכר או נקבה. סמני המין הנקביים הנפוצים הם סופית "-(תנועה)ת" (V)t- או סופית "-ה" h-, כמו בערבית ובערבית.

מספר: בשמות עצם יש רק יחיד ורבים, ואין זוגי, כך שמשתמשים במקום זאת בסופית של הספרה 2 עצמה.^{[דרושה הבהרה]} כינויי הגוף הזוגיים כבר אינם בשימוש בקרב הנוער, המשתמשים במקומם בכינויי הגוף ברבים.^{[דרוש מקור]}

פעלים

נטיית הפועל: לפעלים הרגילים יש שתי קבוצות נטייה, ובנוסף נטייה שונה לפרפקט (אספקט מושלם), לאימפרפקט (בלתי מושלם) ולמודוס הסוביונקטיב (תילוי).

סדר המילים: משפטים פועליים תמיד מוחפיעים בסדר פועל–נושא–מושא (VSO) או נושא–פועל–מושא (SVO). אם הנושא הוא כינוי גוף פרוד, הוא בא לפני הפועל.

בניינים: יש בשפה ארבעה בניינים – אינטנסיבי-קונָטיבי (לפעול במתכוון, בדומה לבניין פע ّל בערבית), גורם (קוזטיבי), חוזר (רפלקסיבי) עם תוֹכית "ת" -t- (כמו בניין אפתעל בערבית), וגורם-חוזר (קוזטיבי-רפלקסיבי). בזמן עתיד, התחילית הפועלית "חְ-/חַ-" חוברת לצורת הסוביונקטיב, בדומה לחלק מניבי הערבית המודרנית.^{[דרוש מקור]}

לפעלים עם עיצורים גרוניים יש תבנית משלהם.^{[דרושה הבהרה]}

שם המספר

מספרים מונים: שמות המספר "1" ו-"2" משמשים כשמות תואר. כמו בכל השפות השמיות, חל היפוך במין הדקדוקי במספרים בין "3" ל-"10": המספרים שנראים כזכריים למעשה מונים שמות עצם בנקבה (כמו בעברית: "שלוש בנות"), ואילו המספרים הנראים כנקביים למעשה מונים שמות עצם בזכר (כמו בעברית "שלושה בנים"); ההתאם במין חוזר לסדרו במספרים 11–19.

ספירת בעלי חיים מציגה מקרה מיוחד החורג מהערבית, במקום זאת באמצעות מערכת בדואית עתיקה, שבה מעל 13, שם העצם יכול להופיע ברבים או ביחיד.^{[דרוש מקור]}

כתב

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

אוצר מילים לדוגמה

בטבלה להלן כמה דוגמאות של מילים וביטויים בשחרית בהשוואה לערבית חג'אזית ובתרגום לעברית.

המילה/הביטוי בשחרית	בערבית חג'אזית	תרגום לעברית
يل اغمدك ؟	كيف امسيت ؟	ערב טוב; איך הערב שלך? (מילולית "איך העברת את הערב?")
يل اصبحك؟	كيف اصبحت ؟	בוקר טוב; איך הבוקר שלך? (מיל' "איך העברת את הבוקר?")
خبور ؟	أخبارك ؟	מה שלומך? מה חדש? מה העניינים? (מיל' "חדשותיך?")
خبور خار	أخبار خير	חדשות טובות
هت من حون ؟	أنت من وين؟	מאיפה את/ה?
هت مون ؟	أنت مين؟	מי את/ה?
لشعسورك	أحبك	אני אוהב/ת אותך
عك إنه ؟	ماذا تريد ؟	מה אתה רוצה? (מיל' "מה תרצה?")
اتغد الحون ؟	بتروح وين ؟	לאן אתה הולך?
عك بي لقروبك ؟	هل تريد مساعدة ؟	אתה רוצה עזרה?
ناصون	الحين	עכשיו
قريرا	بكره	מחר
شحور	اليوم	היום
مغورا	بعدين	אחר כך
غابجوت	بنت	בת
مبيرا	ولد	בן/ילד
قيج	رجل	גבר
تيث	حرمة	אישה

לקריאה נוספת

• Fradkin, R. (1985). Middle East Studies Association Bulletin, 19(1), 103–104. Retrieved from https://www.jstor.org/stable/23057846
• Hayward, K., Hayward, R., & Al-Tabūki, S. (1988). Vowels in Jibbāli Verbs. Bulletin of the School of Oriental and African Studies,University of London, 51(2), 240–250. Retrieved from https://www.jstor.org/stable/618210
• Marie-Claude Simeone-Simelle. 1997. The Modern South Arabian Languages. In Robert Hetzron (ed.), The Semitic Languages, 378–423. London and New York: Routledge.
• Moseley, C. (2010). Encyclopedia of the world's endangered languages. London: Routledge. Middle East and North Africa
• Rubin, Aaron D. (2014). The Jibbali (Shaḥri) language of Oman: grammar and texts. Leiden: Brill. Print.

קישורים חיצוניים

• ארכיון חומרי תיעוד בשחרית, בפרויקט ELAR באוניברסיטת לונדון SOAS