פתיחת התפריט הראשי

אבדילמג'יט הראשון

הסולטן ה-31 של האימפריה העות׳מאנית

אַבְּדִילְמֵגִ'יט הָרִאשׁוֹןטורקית: I. Abdülmecit; בטורקית עות'מאנית: عبد المجيد اول,‏ 25 באפריל 182325 ביוני 1861) היה הסולטאן ה-31 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-2 ביולי 1839 ועד יום מותו. היה בנו של הסולטאן מהמוט השני אשר קדם לו.

אבדילמג'יט הראשון
Sultan Abdülmecid - Google Art Project.jpg
לידה 23 באפריל 1823
איסטנבול, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביוני 1861 (בגיל 38)
איסטנבול, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה איסטנבול עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שליט עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת השושלת העות'מאנית
אב מהמוט השני עריכת הנתון בוויקינתונים
אם בזם-עאלם סולטאן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מהמט החמישי
עבדול חמיד השני
מהמט השישי
מוראט החמישי
Mehmed Burhaneddin Efendi (1849-1876)
Ahmed Kemaleddin
Nadile Sultan
Cemile Sultan
Seniha Sultan
Mediha Sultan
Refia Sultan
Fatma Sultan
Münire Sultan
Behice Sultan
פרסים והוקרה
חתימה Tughra of Abdülmecid I.JPG עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרפורמות והטנזימאטעריכה

  ערך מורחב – טנזימאט

אבדילמג'יט זכה לחינוך אירופי והתעניין בספרות ובמוזיקה. בדומה לאביו, החזיק ברעיונות מודרניים, ורווחת האימפריה ונתיניה נגעו לו. הוא היה הסולטאן הראשון שקיבל קהל והאזין לנתיניו באופן אישי וללא מתווכים, והוא אף סייר ברחבי האימפריה במספר הזדמנויות כדי להתרשם באופן אישי ממצבה.

בהכירו בכך שהממסד הדתי והצבאי הישן שוב לא התאים לצרכיה של האימפריה בעולם המודרני, שהתהווה החל בראשית המאה ה-19, הוא ביקש להמשיך ברפורמות שבהן החל אביו ולאמץ תהליכים אירופיים קיימים. אנשי הממשל שלו, דוגמת אלי פאשה (Mehmed Emin Âli Paşa) ומיטהט פאשה (Mithat Paşa), תמכו בצעדיו, אך הוא גם נאלץ להיאבק באופוזיציה שמרנית, שהתנגדה לרפורמות ואף זממה להתנקש בחייו מספר פעמים.

במטרה להגביר את הזהות העות'מאנית של תושבי האימפריה, אשר החלו לגלות שאיפות להגדרה לאומית, וכפועל יוצא מכך לעצור את תהליך שקיעתה של האימפריה ואת צמצום גבולותיה, פרסם אבדילמג'יט הראשון ביום 3 בנובמבר 1839, חודשים ספורים לאחר שעלה לשלטון, את הצהרת הטנזימאט, שמטרתה "להביא את יתרונות הממשל התקין לרחבי האימפריה באמצעות הקמתם של מוסדות חדשים". ההצהרה, שפתחה את תקופת הטנזימאט, הביאה עמה שורה של חידושים שנמשכו עד אמצע חלקה השני של המאה ה-19, וכללו, בין היתר, את ההתחייבות לשלומם, כבודם ושלום רכושם של כל תושבי האימפריה, ארגון המערכת הפיננסית בהתאם לדגם הצרפתי, ארגון מחדש של הצבא, רפורמה חקיקתית שכללה את אימוץ החוק האזרחי והפלילי הצרפתי ואת הקמתה של אספה (Meclis−i Maarif−i Umumiye), שהייתה אב הטיפוס של הפרלמנט העות'מאני הראשון.

בית המלוכה אימץ סטנדרטים אירופיים גם בלבושו, והטורבן נאסר והוחלף בתרבוש. הסולטאן הורה גם על בנייתו של ארמון דולמאבהצ'ה החדש ב-1856, אשר לא היה בנוי עוד סביב חצרות פנימיות, אלא לפי תוכנית מתאר אירופית יותר.

יחסי חוץעריכה

בשנות שלטונו הראשונות נאלץ אבדילמג'יט הראשון להתמודד עם פלישת המצרים בהנהגת אבראהים פאשא, אשר הגיעו לסביבות איסטנבול, בעוד שהצי העות'מאני, שהיה בדרכו לאלכסנדריה, ערק לצד המצרי. הכוח הפולש נעצר רק בשל התערבות בינלאומית, וב-1841 הושבו לאימפריה נכסיה בסוריה, לבנון ובארץ ישראל.

השקט היחסי ביחסי החוץ, שנמשך למעלה מעשור, הופר על ידי מלחמת קרים בין השנים 18541856. הגורם למלחמה היה פלישת רוסיה לנסיכות מולדובה ולוולאכיה, לאחר ויכוח בין רוסיה לבין האימפריה העות'מאנית באשר למשמורת על מספר ערים קדושות בארץ ישראל ולביטחונם של הנוצרים האורתודוקסים. הרוסים הטביעו חלק מהצי העות'מאני בסינופ ב-30 בנובמבר 1853, ואל העות'מאנים הצטרפו בריטניה וצרפת, ומאוחר יותר גם סרדיניה. משא ומתן לסיום המלחמה החל לאחר כיבוש העיר סבסטופול והכתרתו של אלכסנדר השני לצאר. המלחמה הסתיימה ב-30 במרץ 1856 עם חתימת חוזה השלום בפריז, בעיקר בשל עייפות שני הצדדים וההכרה ההדדית בחוסר היכולת להשיג הכרעה במלחמה.

כמו אביו, גם אבדילמג'יט הראשון מת משחפת בשנת 1861. אחיו, אבדילאזיז, ירש אותו, אולם לאחריו שלטו באימפריה בניו של אבדילמג'יט הראשון, מורט החמישי, עבדול חמיד השני, מהמט החמישי ומהמט השישי זה אחר זה.

קישורים חיצונייםעריכה