מהמט החמישי
מהמט החמישי (בטורקית: Mehmed V Reşad או Reşat Mehmet; בטורקית עות'מאנית محمد خامس رشاد; בערבית: محمد الخامس رشاد, 2 בנובמבר 1844 – 3 ביולי 1918) הידוע גם בשמו רשאד, כיהן כסולטאן ה-35 האימפריה העות'מאנית משנת 1909 עד לשנת 1918, והיה הסולטאן הלפני אחרון של האימפריה. בתקופת שלטונו, מהמט החמישי פעל תחת מונרכיה חוקתית, ונמנע מהתערבויות נרחבות בנושאי ממשל, ונתן את דעתו במידה מצומצמת על פעילות משרדי הממשלה. השנים הראשונות של כהונתו נחשבות לתקופה של מאבקי כוח ומחלוקות פוליטיות בין זרמים שונים בקרב הטורקים הצעירים, בעוד התקופה המאוחרת יותר מאופיינת במלחמות ובשלטון הדוק של מועצת האיחוד והקידמה ושלושת הפאשאות.
 | |||||
| לידה |
2 בנובמבר 1844 ארמון צ'ראאן, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 ביולי 1918 (בגיל 73) איסטנבול, האימפריה העות'מאנית | ||||
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית | ||||
| מקום קבורה |
Tomb of Mehmed V | ||||
| בן או בת זוג |
Kamures Kadın Dürriaden Kadın Dilfirib Kadın Mihrengiz Kadın Nazperver Kadın | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
הוא בנו של הסולטן אבדילמג'יט הראשון[1], רשאד ירש את השלטון לאחר מותו של אחיו למחצה, עבדול חמיד השני. עלייתו לכס המלוכה בעקבות ניסיון הפיכה כושל סימנה את התחלת שלטון מתוח ומלא אתגרים, שכלל תקופה של תשע שנים בהן התרחשו שלוש הפיכות, ארבע מלחמות ומרדים רבים. במלחמה האיטלקית-עות'מאנית, האימפריה איבדה שטחים בצפון אפריקה ואת האיים הדודקאנסיים, כולל רודוס. לאחר מכן, ההפסד הגדול של רוב השטחים האירופיים ממערב לקונסטנטינופול במלחמת הבלקן הראשונה.
ביוגרפיה
עריכההנסיך מחמד רשאד, שנולד ב-2 בנובמבר 1844 בארמון צ'ראאן שבאיסטנבול, היה בנו של הסולטן אבדילמג'יט הראשון. רשאד גדל לצד שלוש אחיות גדולות ממנו: פאטמה סולטן, רפיה סולטן והאטיס סולטן, אשר הייתה התאומה של רפיה סולטן ונפטרה בגיל צעיר. לאחר פטירת אמם ב-1851, נתקלו האחים בשינוי משמעותי בחייהם כאשר בת זוגו הבכירה של אביהם, לקחה אותם תחת חסותה.
הוא נהנה מחברתו של דודו עבדול עזיז . מהמד הפך לנסיך הכתר בשנת 1876 עם עלייתו של אחיו עבדול חמיד השני, אך למעשה הוחזק במעצר בית בארמון דולמאבהצ'ה, והיה תחת מעקב צמוד. עבדול חמיד הקפיד לא לתקשר איתו באופן אישי.במהלך תקופה זו הוא למד שירה פרסית ופיתח את יכולת הפיוט שלו, שזכתה מאוחר יותר לשבחים.
לאחר הסרת ההגבלות הרבות בעקבות מהפכת הטורקים הצעירים, זכה מהמד לפופולריות כיורש הכתר על ידי השתתפות בטקסים שחגגו את החוקה, למורת רוחו של אחיו האבסולוטי הקודם.[2]
תקופת שלטונו החלה באופן רשמי ב-27 באפריל 1909 לאחר שאחיו הודח בהפיכת הטורקים הצעירים, אולם הוא לא נהנה מכל כוח משמעותי. מקבלי ההחלטות האמיתיים היו גורמים שונים במשטר העות'מאני, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה היה זה טריומווירט שהורכב מבכירי מועצת האיחוד והקידמה שהפכה לסיעה המרכזית בטורקים הצעירים, שר הפנים טלעת פאשה, שר המלחמה אסמאעיל אנוור פאשה ושר הצי אחמד ג'מאל פאשה, שנודעו כשלושת הפאשות.
ב-11 בנובמבר 1914 הכריז ג'יהאד נגד מדינות ההסכמה. הייתה זו הכרזת הג'יהאד המחייבת האחרונה, לאור התפרקות הח'ליפות ב-1924. אף על פי שמוסלמים רבים חיו בשטחי האימפריה העות'מאנית, להכרזה לא הייתה השפעה משמעותית על מהלך המלחמה. למעשה, במרד הערבי של 1916 הערבים לחמו דווקא נגד העות'מאנים, בהצטרפם לכוחות הבריטים במלחמה.
מהמט החמישי נפטר כשהיה בן 73, ב-3 ביולי 1918, ארבעה חודשים בלבד לפני כניעת מעצמות המרכז, ולפיכך הוא לא נאלץ לחזות בהתפרקות האימפריה העות'מאנית. הוא בילה את מרבית חייו בארמונות דולמאבהצ'ה (Dolmabahçe) וילדז (Yıldız) באיסטנבול, ונקבר בעיר זו.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מהמט החמישי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מהמט החמישי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
סרטונים נדירים של מהמט החמישי, בארכיון הסרטונים של Associated Press, קטעים מהשנים 1909 עד 1919
הערות שוליים
עריכה- ^ Abdulmecid, Coskun Cakir, Encyclopedia of the Ottoman Empire, ed.
- ^ Sakaoğlu, Necdet (1999) Bu Mülkün Sultanları, İstanbul:Oğlak Yayınları מסת"ב 975-329-300-3 p. 486
| הקודם: עבדול חמיד השני |
שליטי האימפריה העות'מאנית 1909–1918 |
הבא: מהמט השישי |
.svg){kind=small}