אבו סופיאן
צח'ר בן חרב בן אומיה בן עבד שמס (בערבית: صخر بن حرب بن أمية بن عبد شمس; הידוע בכינויו אבו סופיאן (בערבית: أبو سفيان), היה מנהיג וסוחר משבט קורייש במכה. בתחילת עסק בהובלת שיירות סחר לסוריה ובהמשך חייו היה בין המנהיגים העיקריים בהתנגדות של בני מכה למוחמד, ופיקד על חיילי מכה בקרבות אוחוד ואל-חנדק בשנים 625 ו-627. עם זאת, לאחר כיבוש מכה על ידי מוחמד בשנת 630, היה אבו סופיאן בין הראשונים שקיבלו עליהם את מנהיגותו.
 | |
| לידה |
565? מכה, ערב הסעודית  |
|---|---|
| פטירה |
653 (בגיל 88 בערך) אל-מדינה, ח'ליפות ראשידון |
| מדינה |
ח'ליפות ראשידון |
| מקום קבורה |
אל-בקיע |
| השקפה דתית |
אסלאם |
| בן או בת זוג |
|
  | |
בהמשך מילא אבו סופיאן תפקידים מנהיגותיים בצבא המוסלמי בקרב הירמוך נגד הביזנטים בסוריה. בניו יזיד ומאוחר יותר מועאוויה קיבלו תפקידי פיקודי באותה פרובינציה, ומועאוויה הקים את ח'ליפת אומיה בשנת 661.
ביוגרפיה עריכה
קריירה מוקדמת, התנגדות וקבלת מוחמד עריכה
שמו הפרטי של אבו סופיאן היה צח'ר והוא נולד בסביבות שנת 565 לאביו חרב בן אומייה, מנהיג שבט קורייש. המשפחה הייתה שייכת חמולת עבד שמס חמולה מקורבת לחמולתו של מוחמד האשמיה.
בתחילה היה אבו סופיאן בין מנהיגי האופוזיציה הקוריישית למוחמד בשנים שקדמו להיג'רה (עליית מוחמד וחסידיו ממכה למדינה בשנת 622). וכן היה בעל אדמות בסביבת דמשק.
המשך חייו ומותו עריכה
אבו סופיאן מונה למושל נג'ראן, סמוך לתימן, ככל הנראה על ידי מוחמד או על ידי הח'ליף הראשון, אבו בכר (632–634).
לאחר שהורה אבו בכר לכבוש את הלבנט המוסלמי, ומינה את בנו של אבו סופיאן יזיד לתפקיד פיקודי מוביל בכיבוש. אבו סופיאן נכח בקרב הירמוך, שהביא לניצחון מוסלמי מכריע נגד הביזנטים בסוריה. בגלל גילו המתקדם לא סביר שהוא השתתף בפעילות בקרב בעצמו. על פי דיווח שציטט סייף בן עומר, הוא צפה בקרב לצד שייח'ים ערביים אחרים, והדברים שהובאו על ידי אל-טברי מציינים כי הוא עודד וזירז את הכוחות המוסלמים. בנו יזיד מילא תפקיד פיקודי מלא בקרב ומאוחר יותר מת במגפה בארץ ישראל בשנת 639. בנו מועאוויה, מונה למושל סוריה על ידי הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב וממשיך דרכו של עומר, עות'מאן בן עפאן כיבד גם הוא את אבו סופיאן.
אבו סופיאן נפטר בשנת 653 בגיל 88.
משפחה עריכה
