אבו עלי סעדיה הלוי אבן חסן

אבו עלי סעדיה הלוי אבן חסן המלמד הבצרי היה מחכמי הקראים בדורות הראשונים לאחר תקופת מבשרי הקראות. פעל בשלהי המאה התשיעית או תחילת המאה העשירית בקירוב. מצאצאיו עמדו חכמים אשר לקחו חלק מרכזי בהתפתחות המורשת הקראית והפרשנות המקראית הקראית.

אך מעט ידוע על אבו עלי סעדיה הלוי[1]. סלמון בן ירוחם מצטט את "אבו עלי סעדיה הלוי אבן חסן מלמד הבצרי" כאומר[2]:

"אמרו הרבונין כי זאת המצוה לזכרו בקדוש היין, ואלופינו אבו נסי מר' אבי גדור ומר' עובדיה הבצרי ירחמם האל השיבו כי אין זה כי אם תובע הפרישות כמו שכתוב וקדשתם היום ומחר, והאדון באר אל תגשו אל אשה."

מאזכור זה אצל הקדמון סלמון בן ירוחם, בן המאה העשירית, מסיק שמחה פינסקר ש"אבו עלי סעדיה הלוי אבן חסן המלמד הבצרי" הוא אביו של עלי הלוי בן אלחסן וסבו של יפת בן עלי הלוי[3].

במבוא לאיגרת רבי יהודה בן קוריש מביא משה כ"ץ מדברי עלי הלוי נינו של אבו עלי סעדיה הלוי אבן חסן: ”ואבינו זקננו מר' ור' עלי המלמד הגדול בן אדו' ור' אלחסן המלמד מנוחם עדן, בשרח (באור) על התורה פתר...”. ומוכיח שם מכמה מקומות את סדר הדורות וזיהוי החכמים בני המשפחה בשושלתו של אבו עלי סעדיה[4].

שמחה פינסקר מעלה גם את ההשערה שהוא סעדיה הנשיא רבו של יוסף הרואה, שכן הלה מכנה את רבו סעדיה הנשיא בכינוי "אדוני המלמד"[5].

הערות שוליים עריכה