עלי הלוי בן אלחסן
משפחתו
עריכהעלי הלוי נולד לאבו עלי סעדיה הלוי אבן חסן (כונה בשם המלמד הבצרי) שהיה חכם קראי מבצרה (כיום בעיראק).
בנו יפת הלוי היה חכם קראי מראשי עדת אבלי ציון בירושלים, וכן מדקדק עברי. בקרב חוקרים מקובל לראות בבנו יפת כגדול פרשני המקרא הקראיים עד זמנו ובני זמנו[1][2][3][4].
נכדו לוי בן יפת הלוי פעל אף הוא בירושלים וכתב מספר חיבורים בערבית יהודית[5].
נכדו עלי הלוי אף הוא חכם קראי אשר הביא מסורות בשם כמה מבני משפחתו.
אזכורים שלו בדורות שלאחריו
עריכהעלי הלוי מוזכר אך מעט. לוי בן יפת הלוי מזכירו בתואר "אבי זקני"[6].
עלי, בן אחר של יפת הלוי, מזכיר פירוש שלו ושלשלת מסורה[7][8]: ”אשר זקני עלי מלא אחרי ר' יהודה אבן קריש נ"ע בביאור "אדרעי" (שם דברים א':( באדרעי - אמר מר' ור' יהודה בן קריש רי"ת בדקדוקי כי הוא שם המבצר — ואבינו זקני מר' ור' עלי המלמד רי"ת החזיק אחריו.” וכן בהמשך: ”ואבינו זקננו מר' ור' עלי המלמד הגדול בן אדו' ור' אלחסן המלמד מנוחם עדן, בשרח (באור) על התורה פתר...”.
שמחה פינסקר מזהה אותו עם "עלי בן חסון" המוזכר בדבריו הפיוטיים של סהל בן מצליח הכהן בהם הוא מונה אותו בין חכמי הקראים שהשיבו תשובות (שהוא קורא להן "ניצחות") לדברי רס"ג[9]:
”ואחרי מותו (של רס"ג) [...] נפלו ספריו ביד בני מקרא בכל מקום ומקום וישיבו עליו תשובות בדברים נכוחים כמסמרות נטועים בספרים הרבה, כמו שעשה אבו טייב הנודע אל גבלי, וכן עלי בן חסון וכן בן משיח ובן ירוחם הנודע בין רוחים, ואבו עלי חסן אלבצרי וזולתם, וגם אני כתבתי תשובה לדבריו כאחד מהם, ואם תבקש להתבונן בספריהם עד אשר תמצא אמיתת הדבר ...”
מציטוטים מפירושיו מסיק פינסקר שעלי הלוי חיבר פירוש על התורה[6].
קישורים חיצוניים
עריכה- אברהם בר גוטלובר, בקורת לתולדות הקראים, עמודים 207–208
הערות שוליים
עריכה- ^ נתן שור, תולדות הקראים, עמ' 46, מוסד ביאליק, תשס"ג - 2003.
- ^ נחמיה אלוני, הספר ומלאכת הספר בימי הביניים, עמ' 6, ב-שלם: מחקרים בתולדות ארץ - ישראל ויישובה היהודי - ספר רביעי, הוצאת יד בן צבי, 1984.
- ^ יורם ארדר, מאירה פוליאק, הקנון הקראי במאות התשיעית על האחת עשרה לסה"נ, עמ' קצד', תעודה, כג (תשס"ט).
- ^ תרגומו של יפת בן עלי הקראי לספר עובדיה / מאירה פוליאק ואליעזר שלוסברג, פעמים 89, עמ' 64, בהוצאת יד בן צבי, סתיו תשס"ב - 2002.
- ^ חיבר פרשנות לכל ספרי המקרא וכתב חיבור הלכתי בשם "ספר המצוות" שהמשפטן מיכאל קורינאלדי ראה בו אחד החשובים בהלכה הקראית, מיכאל קורינאלדי המעמד האישי של הקראים עמ' 66, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 1984. גם ר' יפת אביו חיבר ספר הלכתי בשם זהה.
- ^ 1 2 שמחה פינסקר, לקוטי קדמוניות לקורות דת בני מקרא והילטעראטור שלהם, עמוד קיא
- ^ משה יקותיאל גוטליב, אלדד הדני, המליץ, 25 במאי 1865
- ^ משה כ"ץ (צירף מבוא והערות), אגרת רבי יהודה בן קוריש, עמ' 21,19, הוצאת דביר, תל אביב, תשי"ב.
- ^ שמחה פינסקר, לקוטי קדמוניות לקורות דת בני מקרא והליטעראטור שלהם, עמוד 37 של הנספחים
