אבטלה מבנית
אבטלה מבנית היא סוג של אבטלה לא רצונית, הנגרמת מחוסר התאמה בין היצע כישורי העובדים במשק, לבין הכישורים הנדרשים על ידי המעסיקים בשוק (מכונה גם פער הכישורים). אבטלה מבנית נוצרת לרוב בעקבות שינויים טכנולוגיים שהופכים את כישורי העבודה של עובדים רבים למיושנים.
אבטלה מבנית היא אחת משלוש קטגוריות של אבטלה המובחנות על ידי כלכלנים, כאשר האחרות הן אבטלה חיכוכית ואבטלה מחזורית.
האבטלה המבנית עלולה להיות ארוכת טווח ואיטית לתיקון, כיוון שהיא דורשת הכשרה מחודשת של העובדים או לעיתים אף הגירה.[1]
סיבות ודוגמאות עריכה
מנקודת מבט אינדיבידואלית, אבטלה מבנית יכולה להיגרם מהסיבות הבאות:
- הימנעות מרכישת השכלה או הכשרה בעבודה, בשל חוסר יכולת כלכלית או מתוך החלטה.
- בחירת תחום לימודים שלא מניב מיומנויות עבודה שנדרשות בשוק.
- חוסר אפשרות כלכלית לשנות מקום מגורים.
- חוסר אפשרות לשנות מקום מגורים בגלל חוסר יכולת למכור בית (בגלל קריסת בועת נדל"ן או בגלל הכלכלה המקומית, למשל).
- החלטה לא לשנות מקום מגורים, כדי להישאר עם בן/בת זוג, משפחה, חברים וכו'.[2]
מנקודת מבט רחבה יותר, יש תרחישים בהם יכולה להיווצר אבטלה מבנית של מספר גדול של עובדים:
- התיישנות טכנולוגית הופכת מומחיות מסוימת לחסרת תועלת. לדוגמה, הביקוש לסדרי-טקסט ידניים נעלם עם הדיגיטציה של ייצור לוחות הדפסה.
- טכנולוגיה חדשה מגדילה משמעותית את הפריון, אך דורשת מספר קטן יותר של עובדים, בעלי מיומנות גבוהה יותר. לדוגמה, נדרשים פחות עובדים חקלאיים כאשר החקלאות הופכת לממוכנת, והעובדים שנותרו חייבים ללמוד להפעיל ציוד. דוגמה שכיחה נוספת היא השימוש ברובוטים תעשייתיים כדי להפוך את הייצור לאוטומטי. מחקר שערכו קרל בנדיקט פריי ומייקל אוסבורן בשנת 2013 מצא כי כמעט מחצית מהמשרות בארצות הברית נמצאות בסיכון לאוטומציה.
- תחרות גורמת למשרות מסוימות לעבור למיקום אחר, והעובדים לא תמיד יכולים לשנות את מקום מגוריהם בעקבות המשרות. דוגמאות:
- משרות ייצור בארצות הברית עברו מאזור המכונה כיום ערי חגורת החלודה, לערים בְעלוּת נמוכה יותר בדרום ובאזורים הכפריים.
- הגלובליזציה גרמה למשרות רבות בתעשייה לעבור ממדינות בשכר גבוה למדינות בשכר נמוך.
- הסכמי סחר חופשי יכולים לגרום למשרות בענף מסוים לעבור ממדינה אחת לאחרת, שיש לה יתרון יחסי בענף זה.
- שינויים פוליטיים, למשל התמוטטות ברית המועצות.
שינויים במשק בקנה מידה גדול יכולים להיות מאתגרים במיוחד. לדוגמה, אם חברה גדולה היא המעסיק היחיד בענף נתון עבור עיר מסוימת, אז במקרה שהיא נסגרת, לעובדים אין חברה מתחרה לעבור אליה, וכתוצאה מכך מספר גדול של אנשים זקוקים להסבה מקצועית בבת אחת, דבר שיוצר עומס רב על הממשלה ועל מערכת ההשכלה/הכשרה המקומית (ייתכן ובאותה עת הכלכלה המקומית לא מצליחה ליצור מקומות עבודה חדשים בגלל ירידה בביקוש הכללי).
בנוסף, מעסיקים עלולים לדחות עובדים מסיבות שאינן קשורות לכישורים או לגאוגרפיה, כך למשל אבטלה מבנית יכולה לנבוע גם מאפליה.
בעוד ששינויים זמניים בביקוש הכללי לעבודה גורמים לאבטלה מחזורית, אבטלה מבנית יכולה להיגרם בעקבות שינויים זמניים בביקוש מתעשיות שונות. לדוגמה, עובדי המשק לאחר השלמת הקטיף, ועובדים בעיירות הנופש לאחר סיום עונת התיירות (אבטלה עונתית). דוגמה נוספת – בועת הדוט-קום שהתקיימה בין השנים 1995–2001, גרמה לעלייה חדה בביקוש לעובדי טכנולוגיות המידע, שהתהפכה לפתע בשנים 2000–2001, בעקבות התפוצצות הבועה.
אבטלה מבנית משויכת לעיתים גם לעובדים שאינם מסוגלים לעבור מענף לענף, דבר העלול לקרות גם בתוך הענף עצמו כאשר טכנולוגיה מסוימת משנה את אופי העבודה בתחום.[3][4] זהו הגורם העיקרי לאבטלה מבנית, שכן הטכנולוגיה והגלובליזציה "מרוקנות" משרות רבות שדורשות מיומנויות "בינוניות" – תפקידים שבאופן מסורתי לא מחייבים תואר כלשהו.[5]
יחסים עם סוגי אבטלה אחרים עריכה
קשה להפריד באופן אמפירי בין אבטלה מבנית לאבטלה חיכוכית. כאשר האבטלה היא חיכוכית, גירוי פשוט מצד הביקוש לא יעזור לבטל אותה.
אבטלה עונתית עשויה להיראות כסוג של אבטלה מבנית, מכיוון שמדובר באבטלה המקושרת לסוגים מסוימים של עבודות (עבודות בנייה, עבודות משק). מדדי האבטלה הרשמיים המצוטטים ביותר מוחקים סוג זה של אבטלה מהסטטיסטיקה בטכניקות של "התאמה עונתית".
אבטלה מחזורית מתמשכת עלולה אף היא לעודד עלייה של אבטלה מבנית: אם כלכלה סובלת מביקוש מצרפי נמוך לאורך זמן, פירוש הדבר שרבים מהמובטלים נעשים אומללים, בזמן שכישוריהם (כולל כישורי חיפוש עבודה) הופכים "חלודים" ומיושנים.[6] עם הזמן, הם עלולים לשקוע בחובות וכתוצאה מכך לאבד את מקום מגוריהם ולהידרדר למצב של עוני. המשמעות היא שאנשים אלו עלולים לא להתאים למשרות הפנויות שייווצרו בעתיד כאשר המשק יתאושש. משתמע מכך שביקוש ממושך גבוה עשוי להוריד את האבטלה המבנית.[7][8]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Ford, Martin R. (2009), The Lights in the Tunnel: Automation, Accelerating Technology and the Economy of the Future, Acculant Publishing, ISBN 978-1448659814 (e-book available free online.)
- Rifkin, Jeremy (1995), The End of Work: The Decline of the Global Labor Force and the Dawn of the Post-Market Era, New York: Tarcher–G.P. Putnam's Sons, ISBN 978-0-87477-779-6.
- Ganapati, Priya. Brainy Robots To Lead To Longer Unemployment Lines? October 25, 2008.
הערות שוליים עריכה
- ^ "Structural unemployment crisis stalking U.S. economy". Reuters. 6 באוקטובר 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mismatch Unemployment, Federal Reserve Bank of New York Staff Report No. 566, June 2013; accessed 2016-06-17]
- ^ The structure of the structural unemployment question, Macroblog, Federal Reserve Bank of Atlanta, April 9, 2012; accessed 2016-06-17
- ^ Production Skills Gap, Burning Glass Technologies, Jan. 8, 2014; accessed 2016-06-17
- ^ Bridge the Gap: Rebuilding America’s Middle Skills, Harvard Business School, Accenture, and Burning Glass Technologies, Nov. 14, 2014; accessed 2016-06-17
- ^ "Long-Term Unemployment," Rockefeller Foundation, May 2016; accessed 2016-06-17
- ^ "Consequences of Long-Term Unemployment," Urban Institute, Aug. 20, 2013; accessed 2016-06-17
- ^ "Are the Long-Term Unemployed on the Margins of the Labor Market?" Brookings Papers on Economic Activity, Brookings Institution, Spring 2014; accessed 2016-06-17