ויקיפדיה

אבטלה

מצב שבו אדם המסוגל לעבוד ורוצה בכך אינו מצליח למצוא עבודה
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

בכלכלה, אַבְטָלָה היא מצב שבו אדם המסוגל לעבוד ורוצה בכך אינו מצליח למצוא עבודה תמורת שכר. מקובל להבחין בין מובטל, שאינו עובד ומחפש עבודה לעבוד ואינו מצליח למצוא עבודה תמורת שכר, לבין בלתי מועסק, שאינו עובד (ומחפש עבודה או לא מחפש), ומבקש עבודה, המחפש עבודה באופן פעיל (שאינו בהכרח לא מועסק).

נהוג למדוד אבטלה לפי שיעור האבטלה – מספר כלל האנשים שאינם עובדים אך מעוניינים לעבוד וזמינים לעבוד, מחולק בכלל כוח העבודה.

שוק העבודה

שכר ממוצע
שכר מינימום
שכר חציוני
אבטלה
יחסי עבודה
פנסיה

סוגי אבטלה

עריכה

ניתן להבחין במספר סוגים עיקריים של אבטלה, אם כי בפועל ההבחנה בין הסוגים השונים לא תמיד ברורה, ולעיתים יש יותר מאשר סיבה אחת למצב האבטלה.

אבטלה מחזורית

עריכה

אבטלה מחזורית היא אבטלה המופיעה בתקופות של משבר או שפל כלכלי או כחלק מ"מחזור העסקים". אבטלה כזו הייתה, לדוגמה, בתקופת השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית. במצב של אבטלה מחזורית ישנה ירידה מהירה וחריפה בתעסוקה ודעיכה בהשקעות העשויות להרחיב את היקף התעסוקה.

אבטלה מבנית

עריכה

אבטלה מבנית נובעת מאי התאמה בין היצע העבודה הקיים במדינה והביקוש לה. אי התאמה זו יכולה לנבוע מהבדלים בין סוגי העבודות המוצעים והמבוקשים או בין השכר המוצע והמבוקש, או בין מי משניהם ואפשרויות אי-עבודה (כמו תשלומי סעד). אבטלה מוגדרת ככרונית כאשר משך זמן האבטלה עולה על חצי שנה. מצבי אבטלה כאלו נראו בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה, בארצות הברית בתקופת השפל הכלכלי ובמדינות בהן ההגירה מהכפר לעיר מביאה גלי מהגרים חסרי הכשרה מקצועית. דוגמה לאבטלה מבנית היא מצבם של רצענים ומתקיני פרסות אחרי המעבר ממרכבות לכלי רכב.

אבטלה חיכוכית

עריכה

אבטלה חיכוכית היא אבטלה הנובעת משינויים בשוק הגורמים למעבר של עובדים מתחום אחד למשנהו, אבטלה שבתקופת מעבר בין עבודות שונות, אבטלה בזמן הכניסה לשוק העבודה בפעם הראשונה, וכדומה. השקפות מוקדמות ביחס לאבטלה ראו כל אבטלה כחיכוכית. סוג אבטלה דומה הוא אבטלה טכנולוגית, הנובעת מהליך הסתגלות של שוק העבודה לשכלולים ושינויים טכנולוגיים.

אבטלה עונתית

עריכה

אבטלה עונתית היא אבטלה הנובעת משינויים עונתיים בשוק העבודה, בהתאם לביקוש המשתנה. אבטלה כזו אופיינית לתעסוקה בתחומי החקלאות והבניין. אבטלה עונתית מסוג ייחודי אופיינית למקצועות בהם מרבים לעסוק צעירים וסטודנטים בראשית דרכם בשוק העבודה. במקצועות כמו שמירה או מלצרות, לדוגמה, הביקוש לעבודה עשוי להיות קבוע או שהשינוי בו קטן יחסית, אך תחלופת העובדים גבוהה מאוד. דוגמה לאבטלה עונתית היא העסקת מציל בים בקיץ בלבד, אותו מציל צפוי לסבול מאבטלה עונתית בחודשי החורף.

אבטלת רווחה

עריכה

אבטלת רווחה היא אבטלה הקיימת במדינות רווחה, בהן נקוטה שיטה של תשלום דמי אבטלה ו"השלמת הכנסה" (תשלומי העברה). תשלומים אלו מקזזים או מאיינים את הפער שבין שכר העבודה הזמין לכשירים לעבודה, וסך כל תשלומי התמיכה השונים אותם יקבלו אם לא יועסקו (ולעיתים קרובות, בתנאי שלא יועסקו). במצב כזה, מעדיפים רבים מן הכשירים לעבודה להיוותר מובטלים ולהסתמך על תשלומי ההעברה. כתוצאה מכך, נוצרת תופעה של אבטלה כרונית. עם זאת דמי אבטלה (המוגבלים בזמן) מאפשרים למקבליו פרק זמן לחיפוש עבודה התואמת את כישוריו ומציאת עבודה בשכר גבוה יותר.

אבטלה בלתי רצויה

עריכה

היא סוג של אבטלה שמתרחשת כאשר אדם מוכן לעבוד ברמת השכר המקובלת בשוק אך בכל זאת הוא מובטל. אבטלה בלתי רצויה נבדלת מאבטלה רצויה שכן במצב של אבטלה רצויה פרטים בוחרים לא לעבוד כי שכר הסף שלהם גבוה מהשכר המקובל בשוק. בכלכלה כאשר יש אבטלה בלתי רצויה יש עודף היצע עבודה ברמת השכר הריאלי הנוכחי. מצב זה מתרחש כאשר קיים כוח המונע משיעור השכר הריאלי לרדת לשיעור השכר הריאלי בשיווי משקל.[1] אבטלה מבנית היא סוג של אבטלה בלתי רצויה. לכלכלנים יש כמה תאוריות המסבירות את האפשרות שאבטלה בלתי רצויה תתרחש. אחת התאוריות היא מודל השכר היעיל, שפירו-שטיגליץ.

תת-תעסוקה

עריכה

תת-תעסוקה זה סוג של אבטלה הנובעת ממצב בו עובדים מועסקים בעבודה שאינה ממצה את יכולתם וכישוריהם. כך, לדוגמה, עובד המסוגל לעבוד במשרה בהיקף מלא העובד במשרה בהיקף חלקי, או עובד המסוגל לבצע עבודה מורכבת הנדרש לעבוד בעבודה פשוטה הרחוקה מלמצות את יכולותיו.

אבטלה סמויה

עריכה

אבטלה סמויה היא אבטלה בלתי-מוצהרת, שבה במקום עבודה כלשהו מועסק מספר אנשים גדול במידה ניכרת מזה הנדרש לביצוע המשימות במקום העבודה. כתוצאה מכך, חלק מהעובדים רשומים כעובדים ומקבלים את שכרם, אך עבודתם והעסקתם מיותרת. אבטלה סמויה אופיינית למקומות תעסוקה שבהם אין ניצול אופטימלי של משאבי האנוש (הסבת עובדים, ניידות עובדים ואפשרויות קידום פנים וחוץ ארגוניים, שכר עידוד) כמו אין המקום נדרש להכנסות או רווחים (בעיקר משרדים ממומני ממשלה) ובכך מתאפשרת תעסוקת-יתר כזו בתמיכת ועדי העובדים.[2][3] נטען כי קומוניזם מקדם אבטלה סמויה.

אבטלה סמויה מתקיימת בשיווי משקל של הזמן הארוך, ללא קשר למצב מחזור העסקים. הרעיון הכלכלי הוצע לראשונה על ידי מילטון פרידמן ואדמונד פלפס

מקדמי אבטלה

עריכה

ישנם גורמים רבים ומגוונים שיכולים להוביל להעלאת שיעור האבטלה, ולא תמיד מדובר רק במצב כלכלי נקודתי, אלא לעיתים מדובר במכלול שינויים תעשייתיים, פוליטיים, חברתיים וטכנולוגיים שמתרחשים במקביל.[4][5][6] כשבאופן גורף ככל שרמת האבטלה במשק גבוהה יותר, כך השכר הממוצע יהיה נמוך יותר. לאור הסתמכות מעסיקים על אפשרות העסקת עובדים אחרים במקום הקיימים ובאותה המשכורת, במקרה דרישת העלאה או קידום.[7][8]

  • אי טיפול ממשלתי באבטלה - מעודד ומקדם בפועל ירידה בכח הקנייה בשכר שנשמר לאורך זמן, ולרוב מבטל צורך בהעלאת שכר המינימום, לאור אפשרויות החלופה הגדולים שקיימים בשוק דורשי העבודה, לעובדים הקיימים אצל אותו מעסיק.[9]
  • עידוד הגברת ילודה - בלי תכנון ממשלתי מקביל של הגדלת מקומות תעסוקה, גם הוא עתיד להוביל לשיעורי אבטלה גבוהים בעתיד.[10][11] כשנמצא כי אבטלה בפועל מובילה נשים לדחות את לידת הילד הראשון.[12]
  • עידוד הגירה - יכול להוביל לשיבוש שוק העבודה המקומי. הגירה מאסיבית עשויה גם להוביל לפיטורי עובדים במקצועות מסוימים בעקבות תחרות גוברת. לאור הגדלת שיעור דורשי העבודה והאבטלה ומכאן מטיב עם מעסיקים המעוניינים להמשיך ולהעסיק בשכר מינימום, תוך קידום אפשרות מעסיק לקיום תחלופת עובדים בשיעור גבוה.[13] והסתמכות על העסקת עובדים צעירים,[14] מקצועיים ובעלי השכלה גבוהה באותו המחיר.[15] וזאת בין היתר במטרה להימנע מלתת לעובדים הטבות וותק או פנסיה על סמך וותק.[16]
  • למקרי חוסר נתונים מדויק בהתייחס להיקף דרושי העבודה - כמו: אי דיווח דורשי עבודה על אבטלה, תוך ניסיון עצמאי למצוא עבודה או להגדיל שיעורי העסקה; השפעה מכרעת על שיעור האבטלה, שכן גם אם ינקטו צעדים בהתייחס להיקף דורשי העבודה המוכר והמדווח, אלו לא ישפיעו בצורה אפקטיבית. שכן ייתכן כי אלו שיהנו מפעולות הממשלה בהתייחס לדורשי העבודה המדווחים יהיו דורשי העבודה הלא מדווחים. כשהדבר יוביל לגלגל מסתבוב ללא השפעה אמיתית על דורשי העובדה בפועל. [17][18]
  • אפליה בשוק העבודה - מעודדת אבטלה בפועל מייאוש מופלים בהתייחס למציאת עבודה או שכר מתגמל. כמו מובילה בפועל לירידה בשכר המועסק כמופלה בהתייחס למקצוע ולתחום העיסוק, וגם לאבטלה סמויה בקרב יתר עמיתי העבודה; וזאת בהסתמכות העמיתים על עמל עבודתו של המופלה כטובה על ההזדמנות שניתנה לו ולטובת שימור מקום תעסוקתו, אחרת יפוטר. ומכאן גם לירידה כוללת בשכר הענף לאורך זמן.[19][20]
  • מדיניות כלכלית לא מתאימה: מדיניות כלכלית לא נכונה; כמו העלאת מיסים בצורה חדה מדי, ריבוי רגולציות או כלכלה קפיטליסטית בחברות ומדינות ללא בעלי הון גדולים; שמקשות על העסקים להתרחב או להעסיק עובדים, יכולה לגרום לכך שעסקים יפשטו רגל, יפטרו עובדים, או לא יתחילו להעסיק עובדים חדשים. לעיתים מדיניות של צנע או צמצום התקציב הציבורי גורמת לפיטורים במגזר הציבורי והפחתה בתמיכה במגוון שירותים, מה שמוביל לאבטלה.[21]
  • עליית מחירים והתייקרות מחיה: כאשר מחירי המוצרים והשירותים עולים (אינפלציה גבוהה), יכול להיווצר מצב שבו המעסיקים לא יכולים לשלם את שכר העובדים כמו בעבר, או שהצרכים הכלכליים של העובדים משתנים באופן שגורם להם להתפטר או לחפש עבודה טובה יותר.[22]
  • אי יציבות בשוק העבודה הבינלאומי: עולמנו מחובר מאוד מבחינה גלובלית, ולכן עלייה באבטלה במדינות אחרות או שינויים כלכליים גלובליים עשויים להשפיע גם על האבטלה המקומית. לדוגמה, ייבוא מוצרים זולים ממדינות אחרות יכול לפגוע בתעשיות המקומיות ולגרום לפיטורים במפעלי ייצור. בנוסף להגירה המשפיעה על רמות השכר והאבטלה.[23]
  • משברים פוליטיים או מלחמות: כאשר מדינה עוברת משבר פוליטי או מלחמה, הדבר עשוי לגרום להרס תשתיות כלכליות, לפגיעה בעסקים ולעלייה משמעותית במובטלים. בנוסף, הרבה פעמים תחום התיירות, שירותים, וייצור נפגעים בצורה קשה במהלך משברים כאלו.[24]
  • אי יציבות במערכת החינוך: אם מערכת החינוך אינה מצליחה להכשיר את הדור הצעיר עם כישורים וידע מתאימים לצרכי שוק העבודה, יש לכך השפעה ישירה על שיעור האבטלה. אנשים שמסיימים את לימודיהם אינם יכולים למצוא עבודה בקלות אם אין להם את הכישורים המתאימים או ההכשרה הנדרשת.[27]
  • חוסר גמישות בשוק העבודה: מדינות שבהן שוק העבודה לא גמיש מספיק עלולות לחוות אבטלה גבוהה יותר. לדוגמה, אם יש מחסור במשרות בתחום מסוים (למשל טכנולוגיה), אך ישנם עובדים רבים שלא מוכנים להפסיק את לימודיהם בתחום שאינו נדרש, נוצר פער בין צורכי שוק העבודה לבין יכולות העובדים, כאבטלה מבנית.[28]
  • השפעות סביבתיות: מזג אוויר קיצוני או אסונות טבע כמו שיטפונות, רעידות אדמה, או שריפות עשויים לפגוע בתעשיות מסוימות ולגרום להפסדים כלכליים שיביאו לפיטורים או צמצום בכוח העבודה.[29][30]
  • שינויים טכנולוגיים: התקדמות טכנולוגית יכולה להוביל לאובדן משרות, במיוחד בתחום התעשייה והייצור. כאשר אוטומציה או רובוטים מחליפים עבודות ידניות, עובדים רבים עשויים למצוא את עצמם מובטלים אם לא רכשו את הכישורים הנדרשים להתאמה לטכנולוגיות החדשות.[31][32]
  • השלכות של חוקים ואכיפת זכויות עבודה: חוקים שמקשיחים את תנאי העבודה, כמו חוקים המגבילים את אפשרות המעסיקים להעסיק עובדים זמניים או מקשים על פיטורים, יכולים להביא לכך שמעסיקים יעדיפו לא להעסיק עובדים חדשים. מצד שני, במקרים שבהם יש הגנה מופרזת על עובדים (כמו הגבלת שעות העבודה או העלות הגבוהה של העסקת עובדים) הדבר עשוי להקשות על מעסיקים ומפחית את היציבות התעסוקתית.[33]

השפעת האבטלה

עריכה
 
יותר מאלף מובטלים צועדים באוסטרליה למפגש עם ראש הממשלה, ג'יימס מיצ'ל, 1931

לאבטלה השפעה ניכרת על המובטל, סביבתו ועל הכלכלה בכללה. ישנו תיעוד המצביע על כך שמובטלים סובלים, לבד מהיעדר הכנסות, גם ממגוון בעיות משניות שמקורן במצב זה, כולל בעיות בריאות ואיכות חיים. על הכלכלה במשק משפיעה האבטלה, במיוחד כששיעוריה גבוהים, בדמות ערעור היציבות הפוליטית, עליה בפשיעה ובעוני, עלייה בשיעור המהגרים ועוד.

הפגיעה הישירה והחמורה ביותר שמחוללת האבטלה היא במובטל עצמו. במצב של אבטלה, ישנה אי התאמה בין עלויות והתחייבויות שונות שנטל המובטל על עצמו בתקופה בה היה מועסק, ובין הכנסתו הנוכחית. פערי עלויות אלו עלולים להוביל להידרדרות במצבו הבריאותי של המובטל, לדיכאון בשל תחושת אובדן ערך עצמי ובעקבותיו לנטייה מוגברת לאובדנות ולעיתים אף לפנייה לפשיעה. השפעה נפשית אפשרית נוספת היא על ילדי המובטל, המתמודדים עם לחץ וחרדה מוגברים.

פגיעה אחרת במובטל היא ניתוקו משוק העבודה. ניתוק כזה, כאשר הוא נמשך זמן רב, עשוי לגרום להתיישנות ואובדן ערך של מיומנויות שרכש, מצב שיקשה עליו לשוב ולהשיג לו עבודה, או שיאלץ אותו לחזור ולעבוד תמורת שכר מופחת. בעיה אחרת, דומה, קשורה בגילו של המובטל: ככל שגילו של זה גבוה יותר, כך משתלם פחות לשוב ולהעסיקו, מה שמאלץ את המובטל להיוותר מובטל או לחזור לעבודה בתנאי שכר ומשרה טובים פחות.

תופעה נוספת המיוחדת לאבטלה היא הפחתת ביטחון העבודה של מועסקים. כאשר ישנם רבים המתדפקים על דלתות מקומות העבודה, תחושתם של עובדים רבים היא כי משרתם בטוחה פחות וכי ניתן למצוא להם מחליף, לעיתים בעלות מופחתת, בקלות רבה מאוד. במצב זה מוחלשת לעיתים קרובות עמדתם של איגודי עובדים וגובר הלחץ על עובדים להפחית בשכרם ולהגביר את מאמציהם.

בכיוון ההפוך, מופעלים במצב זה גם לחצים מוגברים להגברת ההגנה על עובדים ומשרות באמצעות מדיניות פרוטקציוניסטית, העלאת מכסים ומחסומי סחר נגד מוצרים מתחרים מחוץ לארץ ולעיתים קרובות גם שאיפה לקצץ בהגירה, לחסום או להגביל עבודה של אוכלוסיות חלשות (בעיקר צעירים, נשים ומיעוטים) או לסלק מן המדינה עובדים מן הדרג הנמוך, שהם פעמים רבות מהגרים או אוכלוסייה חלשה מבחינה פוליטית אחרת.

השפעה קוגניטיבית

עריכה

אבטלה יכולה להשפיע באופן משמעותי על התפקוד הקוגניטיבי של האדם, מעבר להשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות, ובהם:[34][35][36]

  • ירידה בריכוז וזיכרון – מתח וחרדה הנלווים לאבטלה עשויים לפגוע ביכולת הקשב והזיכרון.
  • קושי בפתרון בעיות – תחושת חוסר אונים עשויה להקשות על מציאת פתרונות יצירתיים.
  • ירידה במוטיבציה ללימוד – אובדן העבודה עשוי לפגוע במוטיבציה ללמוד ולהתפתח.
  • שינויים בהערכה עצמית – תחושת כישלון עלולה להוריד את הערך העצמי ולהשפיע על תפיסת היכולות הקוגניטיביות.

גורמים נוספים המשפיעים על ההשלכות הקוגניטיביות: משך האבטלה: ככל שהיא מתמשכת זמן רב יותר, ההשפעות עשויות להיות חמורות יותר. גיל: צעירים ומבוגרים חווים השפעות שונות. רמת השכלה: בעלי השכלה גבוהה עשויים להרגיש את ההשפעות בצורה חזקה יותר. תמיכה חברתית: תמיכה ממשפחה וחברים יכולה להקל.

השפעה פסיכולוגית

עריכה

האבטלה היא הרבה יותר מאובדן מקור פרנסה. היא מהווה משבר משמעותי בחייו של אדם, הנושא עמו השלכות פסיכולוגיות רחבות ומורכבות. ההשפעות הללו משתנות מאדם לאדם ותלויות בגורמים רבים כמו גיל, מצב משפחתי, משך האבטלה, אישיות והיסטוריה אישית.[37][38] ההשפעות הפסיכולוגיות השכיחות של אבטלה הן:

גורמים המשפיעים על חומרת ההשפעות

עריכה
  • משך האבטלה, גיל ומצב משפחתי: אנשים נשואים עם ילדים עלולים לחוות לחץ נוסף בשל הצורך לספק לנשותיהם ולילדיהם.
  • רשת תמיכה חברתית: תמיכה של בני משפחה וחברים יכולה לסייע בהתמודדות עם הקשיים ואף במציאת עבודה במהירות.
  • אישיות: אנשים בעלי אופי אופטימי וגמישות גבוהה עשויים להתמודד עם האבטלה בצורה טובה יותר.

דרכי התמודדות אישיים עם תופעת האבטלה

עריכה

דרכים להתמודד עם ההשפעות הקוגניטיביות כוללות: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: עוזר בשיפור הביטחון העצמי והתמודדות עם דחק. פעילות גופנית: משפרת את תפקוד המוח. לימוד והתפתחות אישית: מגדילה את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות העצמית. ניהול אורח חיים בריא, תזונה נכונה ושינה מספקת: מסייעות לתפקוד קוגניטיבי תקין.[34][35][36] דרכים להתמודד עם ההשפעות הפסיכולוגיות של האבטלה כוללות: חיפוש פעיל אחר עבודה, פיתוח תחביבים ועיסוקים חדשים, טיפוח הקשרים החברתיים הקיימים, פעילות גופנית, חיפוש אחר עזרה וליווי מקצועי.[37][38]

סיבות לאבטלה

עריכה
 
שעורי אבטלה במדינות העולם

אבטלה בהגדרתה המודרנית הופיעה עם המהפכה התעשייתית, שפירקה את המסגרות הקודמות של משפחה או פטרונות פאודלית והציבה אנשים כ"סוכנים עצמאיים" בשוק העבודה. בעקבות המהפכה התעשייתית, החל מעבר מהיר של אנשים מתעסוקת-קיום בסיסית בחקלאות, לעבודה בחרושת בערים, כאשר שוק העבודה חווה שינויים ושכלולים מהירים, שהובילו להיווצרות "אבטלה חיכוכית" תכופה ולעיתים קרובות גם "אבטלה משברית" קצרת-טווח.

בתפישה הכלכלית הקלאסית, לא היוותה האבטלה בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכתוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור. סניור, ג'ון סטיוארט מיל ואחרים טענו כי התקדמת טכנולוגית אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.

קרל מרקס טען, לעומת זאת, כי האבטלה היא, בחלקה לפחות, אחד מהכלים בהם משתמשים מעבידים כדי לשמור על שכר נמוך ולהגן על רווחיותם של עסקים, בהתאם לחוק הדלות הגוברת. לפי מרקס, חיל המילואים של האבטלה הזה הוא תוצר של ירידה ב"הון המשתנה" ועליה ב"הון הקבוע". מרקס טען כי אבטלה זו היא מבנית, לא במשמעותה המקובלת היום, אלא במובן זה שהיא מבנית ליחסי המעמדות תחת משטר קפיטליסטי. אבטלה זו, טען, עתידה לבוא אל קיצה אחרי המהפכה הבלתי נמנעת שתגרום הדלות הגוברת.

 
הפגנה של מובטלים בטורונטו, קנדה, במהלך המשבר הכלכלי העולמי של 1929

במאה העשרים, ובמיוחד על רקע השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית הועלו טענות כי האבטלה המחזורית של השפל נובעת מ"תת צריכה" ו"ביקוש מצרפי" נמוך. לפי תפישתו של קיינס בקפיטליזם הבשל ההזדמנויות להשקעות הון רווחיות דלות יותר ולכן נוצר מצב בו היקף השקעות ההון מפגר אחר היקפי החיסכון ונוצרת אבטלה. פתרונו לבעיה היה באמצעות עידוד האנשים לוותר על חסכונותיהם, יצירת גירעונות ממשלתיים ואינפלציה באמצעות הורדת שער הריבית, שיגרמו להגברת הצריכה ולעידוד התעסוקה. יצוין כי צעדים אלו ננקטו במקומות שונים, אך ללא תוצאה ממשית.

הסברים אחרים לאבטלה דבקים בגישה הקלאסית ורואים בכל אבטלה לא זמנית או קבועה, כמו בשפל מתמשך או אבטלה מבנית, תוצאה לא של היעדר מעורבות ממשלתית אלא דווקא של קיומה. על פי תפישות אלו, פעילות הממשלה פוגעת בתעסוקה ומגבירה את האבטלה בשתי דרכים עיקריות: הוצאות ממשלתיות ותקנות ממשלתיות.

הוצאות ממשלתיות, גם בפרויקטים של עבודות יזומות וגם באמצעות הורדת שיעורי הריבית ו"הדפסת כסף" גורמות להסטת השקעות מערוצים היכולים להגביר את התעסוקה לטובת השקעות כושלות הממומנות בכסף קל, או פרויקטים ממשלתיים.

בניגוד לפגיעה כזו, המתרחשת בדרך כלל בזמני משבר והשפעתה השלילית זמנית, תקנות ממשלתיות כמו שכר מינימום ותקנות תעסוקתיות אחרות, או תמיכות סעד ממשלתיות גורמות להקשחת שוק העבודה והיעדר יכולת שלו להגיב בצורה מהירה להשתנות התנאים בשוק. פגיעה נוספת כאן היא בהתמרת עלויות הכניסה לשוק והעלאת רף ההשקעה הנדרשת (כאשר נותנים לעומס התקנות ביטוי הוני, כלומר, מחשבים כמה כסף עולה למעביד לעמוד בתקנות), הגורמים להגברת הריכוזיות בשוק ולהחלשה נוספת של העובדים החלשים.

פתרונות לאבטלה

עריכה

יש פתרונות הדואגים לסייע במימון הצרכים הכספיים של המובטלים (ביטוח אבטלה, דמי אבטלה), יש פתרונות הדואגים לספק תעסוקה ושכר (עבודות יזומות). שני פתרונות אלו נחשבים כפחות יעילים לפתרון בעיית האבטלה, היות שאינם נותנים פתרון לטווח הארוך. הפתרון המומלץ הוא הכשרה או הסבה מקצועית למקצוע נדרש, הקניית מיומנויות וכישורים רכים למובטלים, סיוע בשידוך ובתהליך חיפוש העבודה, צמצום עלויות היציאה לעבודה כמו למשל הגדלת מספר מעונות היום, מערכת הסעות והרחבת התחבורה ציבורית. לצד הכלים בתחום היצע העבודה יש כלים המתמקדים בביקוש לעבודה - כהקמת אזורי תעשייה וכסבסוד תעסוקה למשל דרך מסלול תעסוקה בחוק עידוד השקעות.

במדינות שונות כדוגמת מדינות סקנדינביה ואירופה הוחלו מטעם המדינה חוקי מלגות לימודים ולימודי שפות חינם לאזרחי המדינה, בנוסף דמי רווחה, מענק אבטלה ומימון כלל ההוצאות החומריות של תינוק שנולד מרגע לידתו שכולל עריסה, מזון והוצאות לימוד.

אבטלה בישראל

עריכה
 
מובטלים ממתינים לסידור עבודה, מגדל, 1952
  ערך מורחב – שיעור התעסוקה בישראל

מאז קום המדינה היו מספר גלי אבטלה ותעסוקה מלאה. עם קום המדינה ובמהלך השנים שאחריה לא התאפשר לספק עבודה לכל העולים ולכן פותחו מנגנוני הקצאת עבודה, סידור עבודה בעיקר דרך לשכות עבודה, מלווה אבטלה,[39] עבודות יזומות, הכשרת עובדים והסבת עובדים כך שיתאפשר קיום מינימלי לפי ההגדרות המתאימות לכל תקופה ותקופה.

לקראת אמצע שנות השישים הממשלה צמצמה את השקעותיה במשק בצורה ניכרת כדי להקטין את הגרעון במאזן התשלומים שתפח לרמה מסוכנת בעקבות העלייה וההשקעות המסיביות בעשור בין 1954 ו-1964. כתוצאה מכך החלה תקופת המיתון מ-1965 שגרם להעמקת האבטלה עד ל-10% מכלל המועסקים, ובעקבות כך הקטנת העלייה וגידול בירידה מהארץ. כל זאת עד למלחמת ששת הימים שגרמה לצמיחה מחודשת והקטנת מספר המובטלים למרות קליטת 80 אלף עובדים פלסטינים מיהודה, שומרון וחבל עזה. הגאות הכלכלית נמשכה עד למלחמת יום הכיפורים.

מאז ועד היום יש תקופות בהן האבטלה גוברת ותקופות בהן היא מצטמצמת. בסוף שנות ה-80 כשהחלה העלייה המסיבית מברית המועצות ומאתיופיה האבטלה גאתה שוב, ועובדים רבים נאלצו לעבוד בעבודה שאינה הולמת את השכלתם, ניסיונם וכישוריהם. במחצית שנות ה-90 המצב השתפר והאבטלה ירדה לשיעור 6.5%. באמצע 1996 החל מיתון נוסף שהגיע ב-1999 שוב לכ-10%, כ-200,000 איש, שהתאפיינו בכך שהפעם היו אלה בעיקר ישראלים ותיקים בעלי השכלה נמוכה שנפגעו מהמעבר לתעשיות מתוחכמות וסגירת מפעלים שהעבודה בהם אינה דורשת השכלה גבוהה.

בתחילת שנות ה-2000 ולקראת סוף העשור הראשון של האלף החדש. האבטלה החדשה מתאפיינת בריבוי אקדמאים אשר אינם מועסקים כלל או אינם מועסקים בתחום התמחותם ומשכורתם נמוכה יחסית.

לאחרונה שיעור האבטלה בישראל בירידה ושיפור לאורך שנים. נכון למרץ 2018, שיעור האבטלה עומד על כ-3.6%.[40] שיעור האבטלה בישראל גבוה במיוחד בקרב בעלי השכלה נמוכה[41] ובפרט בקרב המבוגרים שביניהם ובקרב הגברים החרדים והבדואים.

בישראל המובטלים מקבלים דמי אבטלה מהביטוח הלאומי במשך מספר חודשים בהתאם לתנאים שונים, וזאת על פי ב"חוק ביטוח אבטלה" משנת 1973. בנוסף לכך פועל שירות התעסוקה הממשלתי במסגרת משרד העבודה והרווחה המקבל מידע על מקומות עבודה פנויים שאליהם הוא מפנה את המובטלים.

בשנת 2020 בעקבות משבר הקורונה נרשם שיא במספר המובטלים בישראל. נכון ל-1 באפריל 2020 מספר הנרשמים לשירות התעסוקה עלה על מיליון איש, שיעור אבטלה של 24.9%, 89.7% מתוכם בחל"ת.[42] על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, רבים ממובטלי הקורונה היו מעוניינים לשוב לעבודה, אולם בין הסיבות העיקריות שנותרו מובטלים הייתה חוסר יכולתם למצוא עבודה, חרף חיפושים מצידם, סיבות נוספות כללו סגירה של מקום העבודה בעקבות הקורונה, ותקווה כי המעסיק הקודם ישיב אותם לתעסוקה עם חלוף המשבר.[43] בין האוכלוסיות שנפגעו מבחינה תעסוקתית בתקופת משבר הקורונה היו בעלי שכר נמוך ובהם נשים, חרדים, צעירים, עובדים זמניים, וכן סטודנטים.[44] כמחצית מן העובדים שהוצאו לחל"ת היו מתחת לגיל 34.[45][46] לפי נתוני התאחדות הסטודנטים, בשיאו של המשבר כ-51% מן הסטודנטים איבדו את מקום עבודתם.[47] אוכלוסיית הסטודנטים, אשר בתקופות שגרה מתאפיינת בשילוב של לימודיהם עם עבודות זמניות, חוו קשיים בהשתלבות בתעסוקה קבועה, בין היתר עקב ירידה בהכנסות עסקים וחברות בעקבות הגבלות הקורונה.[48] כמו כן, משך הזמן שלקח לצעירים המובטלים למצוא עבודה התארך ובמקרים רבים הגיע לשנה ואף למעלה מכך, ומספר ראיונות העבודה שעברו עד שהתקבלו למשרה עלה גם הוא[דרוש מקור].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ערך מילוני בוויקימילון: אבטלה
  ציטוטים בוויקיציטוט: אבטלה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבטלה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Taylor, John B. (2008),in Durlauf, Steven N.; Blume, Lawrence E. (eds.), The New Palgrave: A Dictionary of Economics, פרק 2 עמודים 566-570
  2. ^ בר-יוסף, ישראל. "The Future of the Israel Economy/לאן צועדת כלכלת ישראל?." Quarterly Banking Review/רבעון לבנקאות 21 (1966): 43-52.
  3. ^ שילו, אהוד. "Labour Economy Last Year's Developments and Trends for Future/משק העובדים—התפתחויות בתקופה האחרונה ומגמות לעתיד." The Economic Quarterly/הרבעון לכלכלה 78/79 (1973): 368-377.
  4. ^ Green, Alrick, et al. "Identifying Economic Factors Affecting Unemployment Rates in the United States." arXiv preprint arXiv:2411.02374 (2024).‏
  5. ^ Puspadjuita, Erna AR. "Factors that influence the rate of unemployment in Indonesia." International Journal of Economics and Finance 10.1 (2018): 140-147.‏
  6. ^ Chen, Li Xuen, et al. Macroeconomic factors affecting unemployment rate in China. Diss. UTAR, 2017.‏
  7. ^ Feldstein, Martin. "The economics of the new unemployment." The Public Interest 33 (1973): 3.
  8. ^ Diamond, Peter. "Unemployment, vacancies, wages." American Economic Review 101.4 (2011): 1045-1072.
  9. ^ Michie, Jonathan, and Frank Wilkinson. "Wages, government policy and unemployment." Review of Political Economy 7.2 (1995): 133-149.
  10. ^ Adsera, Alicia. "Changing fertility rates in developed countries. The impact of labor market institutions." Journal of population economics 17 (2004): 17-43.‏
  11. ^ Sobotka, Tomáš, Vegard Skirbekk, and Dimiter Philipov. "Economic recession and fertility in the developed world." Population and development review 37.2 (2011): 267-306.‏
  12. ^ Meron, Monique, Isabelle Widmer, and David Shapiro. "Unemployment leads women to postpone the birth of their first child." Population 57.2 (2002): 301-330.‏
  13. ^ Withers, Glenn, and David Pope. "Immigration and unemployment." Economic Record 61.2 (1985): 554-564.
  14. ^ Feldstein, Martin. "The economics of the new unemployment." The Public Interest 33 (1973): 3.
  15. ^ Danziger, Sheldon, and David Ratner. "Labor market outcomes and the transition to adulthood." The Future of Children (2010): 133-158.
  16. ^ Mater, Dan H. "Effects of seniority upon the Welfare of the Employee, the Employer and Society." The Journal of Business of the University of Chicago 14.4 (1941): 384-418.
  17. ^ Bolton, Laura."Unemployment and underemployment data." (2016).‏
  18. ^ Hussmanns, Ralf. "Measurement of employment, unemployment and underemployment–Current international standards and issues in their application." Bulletin of Labour Statistics 1 (2007): 2007-2001.‏
  19. ^ Metcalf, Hilary. "Hidden unemployment and the labour market." Understanding unemployment. Routledge, 2013. 160-180.
  20. ^ Gottfries, Nils, and Barry McCormick. "Discrimination and open unemployment in a segmented labour market." European Economic Review 39.1 (1995): 1-15.
  21. ^ Phelps, Edmund S. "Economic Policy and Unemployment in the 1960's." The Public Interest 34 (1974): 30.‏
  22. ^ Borrero, Michael. "The Price of Unemployment and Inflation and Who Pays." J. Soc. & Soc. Welfare 8 (1981): 122.‏
  23. ^ Aloi, Marta, and Teresa Lloyd-Braga. "National labor markets, international factor mobility and macroeconomic instability." Economic Theory 43 (2010): 431-456.‏
  24. ^ Korpi, Walter. "Political and economic explanations for unemployment: A cross-national and long-term analysis." British Journal of Political Science 21.3 (1991): 315-348.‏
  25. ^ Kreishan, Fuad M. "Economic growth and unemployment: An empirical analysis." Journal of social sciences 7.2 (2011): 228-231.‏
  26. ^ Akanni, Marjetka Troha, and Ziga Cepar. "Impact of population ageing on unemployment and entrepreneurial activity: The case of Slovenia." Organizacija 48.4 (2015): 232.‏
  27. ^ Azeng, Therese F., and Thierry U. Yogo. "Youth unemployment, education and political instability: evidence from selected developing countries 1991-2009." Households in Conflict Network Working Paper 200 (2015).‏
  28. ^ Gebel, Michael, and Johannes Giesecke. "Labor market flexibility and inequality: the changing skill-based temporary employment and unemployment risks in Europe." Social Forces 90.1 (2011): 17-39.‏
  29. ^ Meyer, Andrew. "Is unemployment good for the environment?." Resource and Energy Economics 45 (2016): 18-30.‏
  30. ^ Pigazo-López, Fernando, and María del Carmen Ruiz-Puente. "ANALYSIS OF THE DYNAMIC RELATIONSHIPS BETWEEN INDUSTRIAL AND ENVIRONMENTAL FACTORS AND UNEMPLOYMENT RATE. AN ECONOMETRIC APPROACH." Dyna. Energía y sostenibilidad 13.1 (2024): 1-13.‏
  31. ^ Matuzeviciute, Kristina, Mindaugas Butkus, and Akvile Karaliute. "Do technological innovations affect unemployment? Some empirical evidence from European countries." Economies 5.4 (2017): 48.‏
  32. ^ Standing, Guy. "The notion of technological unemployment." Int'l Lab. Rev. 123 (1984): 127.‏
  33. ^ Feldmann, Horst. "The unemployment effects of labor regulation around the world." Journal of Comparative Economics 37.1 (2009): 76-90.‏
  34. ^ 1 2 Vélez-Coto, María, et al. "Unemployment and general cognitive ability: A review and meta-analysis." Journal of Economic Psychology 87 (2021): 102430.
  35. ^ 1 2 Lawes, Mario, et al. "The impact of unemployment on cognitive, affective, and eudaimonic well-being facets: Investigating immediate effects and short-term adaptation." Journal of personality and social psychology 124.3 (2023): 659.
  36. ^ 1 2 Van den Bergh, Nathan, et al. "Psychological effects of unemployment: A prospective study on cognitive control, emotion regulation, and distress." Journal of Affective Disorders Reports 18 (2024): 100848.
  37. ^ 1 2 Eisenberg, Philip, and Paul F. Lazarsfeld. "The psychological effects of unemployment." Psychological bulletin 35.6 (1938): 358.
  38. ^ 1 2 Murphy, Gregory C., and James A. Athanasou. "The effect of unemployment on mental health." Journal of Occupational and organizational Psychology 72.1 (1999): 83-99.
  39. ^ דייויד סלע, השבוע לפני 70 שנה: מס חדש נגד אבטלה, באתר ישראל היום, 23 במאי 2023
  40. ^ נתוני תעסוקה על פי סקר כוח אדם (החל מינואר 2012 הנתונים מבוססים על סקר כוח אדם חודשי) אוכלוסיית בני 15 ומעלה ובני 25–64, לפי תכונות כוח העבודה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עדכון אחרון ב-28 בפברואר 2018
  41. ^ קרנית פלוג, ניצה (קלינר) קסיר וסיגל ריבון, "אבטלה והשכלה בישראל: על מחזורי עסקים, שינויים מבניים ושינויים טכנולוגיים: 1998-1986", רבעון לכלכלה 3 (אוקטובר), עמ' 374–416, 2000.
  42. ^ שחר אילן, משבר הקורונה: מספר המובטלים חצה את המיליון, באתר ynet, 1 באפריל 2020
  43. ^ דפנה אבירם-ניצן, ירדן קידר, מדוע מובטלי הקורונה לא חוזרים לשוק העבודה?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏2021
  44. ^ אורן שטרנברג, סקר חדש: רוב הסטודנטים מתקשים למצוא עבודה, באתר אייס, 10 במרץ 2021
  45. ^ שחר אילן, מרץ השחור בתעסוקה: המובטל המיליון כבר כאן, באתר כלכליסט, 31 במרץ 2020
  46. ^ עירית אבישר, הקורונה מכה גם בצעירים: איך מונעים התפתחות של דור אבוד בישראל?, באתר כלכליסט, 30 באפריל 2020
  47. ^ המאבק הסטודנטיאלי על הזכויות, באתר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל
  48. ^ איריס ליפשיץ-קליגר, הסטודנטים שלא מוצאים עבודה: "שולחים קורות חיים ואין תשובה", באתר ynet, 6 באוגוסט 2020
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אבטלה&oldid=41192723"