אבלאית
האֶבְּלָאִית היא שפה שמית עתיקה מהאלף ה-3 לפנה"ס, שעדויות לקיומה נמצאו בעיר אבלה שבצפון סוריה.
| מדינות |
אבלה  |
|---|---|
| אזורים | אבלה, צפון סוריה |
| דוברים | נכחדה |
| משפחה |
|
| קוד שפה |
ISO 639-3: קוד xeb |
| קוד ISO 639-3 |
xeb |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
מידע על שפה זו שאוב מקרב כ-20,000 טבלות שנמצאו בגנזכי ארמונות אבלה בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום בשנות ה-70 של המאה ה-20. ממה שהצליחו החוקרים לגלות שפה זו נכתבת בכתב יתדות ומאופיינת במילים בעלות צורה שמית צפון-מערבית. ההנחה הייתה שאבלאית הייתה שפה שמית צפון-מערבית או שפה העומדת בין האכדית ללשונות השמיות-מערביות. כיום מקובל יותר לראות אותה כשפה שמית מזרחית הקרובה לאכדית העתיקה.
ככל הנראה, סופרי אבלה התאימו את שיטת כתב היתדות, שנועדה במקור לביטוי שפה שומרית, כדי לבטא באמצעותה שפה בעלת מבנה שמי. דבר זה בוצע על ידי סופרי אבלה עשרות שנים לפני סופרי אכד[1].
חקר האבלאית נמצא עדיין בחיתוליו.
כינויה של השפה עריכה
החוקר ג. פטינאטו (G. Pettinato) היה הראשון שהכריז בשנת 1975 על גילוי שפה שמית חדשה, והוא העניק לה את השם "פלאו-כנענית". השם שהציע פטינאטו לא התקבל בקהילה המדעית, משום שבעוד שבשפה זו ניכרות השפעות מן העברית, האוגריתית והפיניקית, השם אותו הציע פטינאטו אינו מקשר בין האבאלית לבין שפות אלו. ג. גארביני (G. Garbini) הציע אז את המונח "פלאו-סורי", אך גם שם זה נדחה משום שלא שיקף את המורשת המסופוטמית המגולמת (לדעת הקהילה המדעית) בשפה זו. לכן, ללא שם שיתאים למאפיינים הלשוניים השונים של השפה החדשה הזו, נבחרה לבסוף "אבלאית" כשמה של השפה.
קישורים חיצוניים עריכה
- אבלאית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפה אבלאית, דף שער בספרייה הלאומית
