אוגריתית

אוּגריתית היא שפה שמית שדוברה בעיר הנמל אוּגָרִית, הנמצאת כיום בשטח סוריה. שפה זו היא מהקרובות לשפה העברית, וספרותה קרובה לספרות המקרא.

רשימת אלים אוגריתית

שיוך

על פי החוקר משה דוד קאסוטו, השפה שייכת למשפחת השפות השמיות הצפון-מערביות, שאליה שייכות גם הארמית והכנענית על ניביה השונים (ובהם העברית), והיא דיאלקט כנעני-צפוני, שבטקסטים המוכרים לנו, נמצא בשלבים מוקדמים של התפתחות. בגלל אופיה המסחרי והקוסמופוליטי של העיר, יש בשפה השפעות מצריות, אשוריות וחתיות.

הכתב

ערך מורחב – אלפבית אוגריתי

לוח ובו האלף-בית האוגריתי. הצילום עבר היפוך על מנת להציג את הכתב מימין לשמאל כפי שמופיע במעט מקומות

לוח אותיות האלף-בית האוגריתי בגרסה מימין-לשמאל

השפה השתמשה בסוג מיוחד של כתב יתדות. האלפבית האוגריתי שבו 30 אותיות, היה כנראה מבוסס על אלפבית פיניקי של 22 אותיות.

לוח ובו אלף בית בכתב האוגריתי הוא מהקדומים בממצאים שבהם נמצא רישום אלף-בית על פי הסדר המקובל באלפבית העברי-פיניקי ובדומה לו היווני. בלוח זה חסרה האות למ"ד הנכתבת כשלושה קווים אנכיים (|||) ובמקומה נמצאת המקבילה לאות דל"ת דגושה. כמו כן, לפי הפירוש המקובל לאותיות אלו, הוחלפו סדר האותיות מ"ם ולמ"ד. בין מילה למילה הפסיק יתד. יש שלוש אותיות ששימשו כתנועה אך בדרך כלל אינן נוכחות בתעודות הכתובות. היו שסברו ששימשו לצורך ביטוי מילים מתורגמות מתעודות רשמיות בשפות זרות כאכדית, שומרית, בבלית ואשורית, ואילו פרופסור משה דוד קאסוטו סבר שאלו שימשו בסוף המילה להגדיר את התנועה המוטעמת של המילה. לפי תפיסתו זו, הכתב האוגריתי בא אחר הכתב הכנעני-פיניקי והותאם לשפה הפיניקית על ידי תוספת סימנים חדשים בסוף הרשימה.

תוכן כתבי אוגרית

כתובת באוגריתית שנמצאה באוגרית. שעל פי הצעתו של קאסוטו יש לקוראה: "טבח' [גד] בחלב" (="בישלו גדי בחלב") ובהמשך: "אננח בח'מאת". אם הצעה זו נכונה הרי שיש לנו כאן אזכור למנהג כנעני קדום של בישול גדי בחלב, מקורו של האיסור המקראי על בשר בחלב.

את רוב המסמכים בשפה זו אנו מוצאים בלוחות שנמצאו בעיר אוגרית, ובהם סיפורי מיתולוגיה ("עלילות בעל וענת", "המלך אקהת"), כתבים משפטיים, דתיים, מנהלתיים ועוד.

קרבה לעברית

את הקרבה לעברית אפשר להדגים בצירופים הבאים הלקוחים מהשירה האוגריתית: ""כנפ נשרם" (=כנפי נשרים), "שליט ד שבעת ראשם" (=שליט בעל שבעה ראשים), "מלך אב שנם" (=מלך אבי שנים), "קרב אפק תהמתם" (=בקרב אפיקי תהומות), "ותען רבת את'רת ים" (=ותען רבתי=הגבירה אשרת-ים), "תצמת אדמ צאת שפש" (=תצמית/תשמיד אדם מצאת השמש), "דנ אלמנת ית'פט ת'פט יתם" (=דן אלמנות ישפוט משפט יתום), "אל ית'ב במרזחה" (=אל יושב במרזחו), "יתן כס בדה" (=יתן כוס בידו), "שת בעפרת דדים" (=שיתי בעפר אהבה).

ראו גם

• אלפבית אוגריתי
• שירה אוגריתית

לקריאה נוספת

• דניאל סיון, דקדוק לשון אוגרית, מוסד ביאליק

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוגריתית בוויקישיתוף

• תווי יוניקוד לשפה האוגריתית
• שירת בלעם ולשונות שם מאת צבי בצר (אורכב 12.07.2007 בארכיון Wayback Machine)
• מבוא לדקדוק אוגריתי, באתר Quartz Hill School of Theology
• Ugarit and the Bible (מתוך קורס המבוא לדקדוק אוגריתי) - דיון ביחסים שבין אוגריתית והעברית המקראית (באנגלית)

• Mark S. Smith,The Origins of Biblical Monotheism: Israel's Polytheistic Background and the Ugaritic Texts, Oxford/New York: Oxford University Press, 2001 (Abstract) (באנגלית)