אוגריתית
אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה. ניב זה קרוב לניב העברי (גם הוא כנעני), והספרות האוגריתית קרובה לספרות המקרא.
| מדינות | אוגרית |
|---|---|
| דוברים | נכחדה |
| כתב | אלפבית אוגריתי |
| משפחה | אוגריתית |
| קוד ISO 639-2 |
uga  |
| קוד ISO 639-3 |
uga |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
שיוךעריכה
משה דוד קאסוטו סיווג את השפה כ”ענף הגזע הכנעני [...] דיאלקט כנעני צפוני”, שההבדל בינו לבין דיאלקטים אחרים הוא בעיקר בשלב ההתפתחותי; אל ה"גזע הכנעני" שייכת גם העברית.[2] חוקרים רבים הסכימו עם קביעה זאת.[3] הבחנה בין האוגריתית ושאר הלשונות הכנעניות לניב העברי נובעת, על פי רוב, ממניעים רגשיים יהודיים־נוצריים ולא ממניעים בלשניים דווקא.[3] המסורת נוטה לראות בניב הכנעני של בני ישראל ה"כשרים" והחד אליים – עברית, ואילו בניבים שבפי העכו"ם – לא עברית, שפה נפרדת.[4] ראוי לציין שהכינוי "עברית" ללשון המקרא הוא סר עת, והוא מופיע לראשונה רק במבוא לתרגום היווני לבן סירא, בשנת 132 לפנה"ס [5].
הכתבעריכה
ערך מורחב – אלפבית אוגריתי
השפה השתמשה בסוג מיוחד של כתב יתדות. האלפבית האוגריתי שבו 30 אותיות, היה כנראה מבוסס על אלפבית פיניקי של 22 אותיות.
לוח ובו אלף בית בכתב האוגריתי הוא מהקדומים בממצאים שבהם נמצא רישום אלף-בית על פי הסדר המקובל באלפבית העברי-פיניקי ובדומה לו היווני. בלוח זה חסרה האות למ"ד הנכתבת כשלושה קווים אנכיים (|||) ובמקומה נמצאת המקבילה לאות דל"ת דגושה. כמו כן, לפי הפירוש המקובל לאותיות אלו, הוחלפו סדר האותיות מ"ם ולמ"ד. בין מילה למילה הפסיק יתד. יש שלוש אותיות ששימשו כתנועה אך בדרך כלל אינן נוכחות בתעודות הכתובות. היו שסברו ששימשו לצורך ביטוי מילים מתורגמות מתעודות רשמיות בשפות זרות כאכדית, שומרית, בבלית ואשורית, ואילו פרופסור משה דוד קאסוטו סבר שאלו שימשו בסוף המילה להגדיר את התנועה המוטעמת של המילה. לפי תפיסתו זו, הכתב האוגריתי בא אחר הכתב הכנעני-פיניקי והותאם לשפה הפיניקית על ידי תוספת סימנים חדשים בסוף הרשימה.
תוכן כתבי האוגריתיתעריכה
- ערך מורחב – שירה אוגריתית
את רוב המסמכים בשפה זו אנו מוצאים בלוחות שנמצאו בעיר אוגרית, ובהם סיפורי מיתולוגיה ("עלילות בעל וענת", "המלך אקהת"), כתבים משפטיים, דתיים, מנהלתיים ועוד. להב עם כתב אוגריתי נמצא בנחל תבור.[6]
קרבה לעבריתעריכה
על פי משה דוד קאסוטו "הלשון האוגריתית היא אחת הלשונות השמיות הקרובות ביותר ללשון העברית, והספרות האוגריתית קרובה מאוד בצורתה לספרותו של עם ישראל".[7]
את הקרבה לעברית אפשר להדגים בצירופים הבאים הלקוחים מהשירה האוגריתית: ""כנפ נשרם" (=כנפי נשרים), "שליט ד שבעת ראשם" (=שליט בעל שבעה ראשים), "מלך אב שנם" (=מלך אבי שנים), "קרב אפק תהמתם" (=בקרב אפיקי תהומות), "ותען רבת את'רת ים" (=ותען רבתי=הגבירה אשרת-ים), "תצמת אדמ צאת שפש" (=תצמית/תשמיד אדם מצאת השמש), "דנ אלמנת ית'פט ת'פט יתם" (=דן אלמנות ישפוט משפט יתום), "אל ית'ב במרזחה" (=אל יושב במרזחו), "יתן כס בדה" (=יתן כוס בידו), "שת בעפרת דדים" (=שיתי בעפר אהבה), "טל שממ שמנ ארצ" (=טל שמים שמני ארץ), "אשהלכ שבתכ דממ" (=להוליך שיבתו בדם), "רכב ערפת" (=רוכב ערבות [במובן עננים]), "בנ קדש" (=בני קדוש), "מסדת ארצ" (=מוסדות ארץ).
בשירה האוגריתית קיים דמיון רב בסגנון השירה ובמשקלה לשירה הקיימת בתנ"ך. השוואה בין קטע מהעלילה לבין קטע מספר משלי תמחיש דמיון זה.
| בשירה האוגריתית | בספר משלי |
|---|---|
| שני זבחים שנא בעל, ושלשה רוכב ערבות: זבח בושת, |
שלשה המה נפלאו ממני, וארבע[ה] לא ידעתים:
|
| לוח KTU.1.4.III | משלי, ל', י"ח–י"ט |
ראו גםעריכה
לקריאה נוספתעריכה
- דניאל סיון, דקדוק לשון אוגרית, מוסד ביאליק
קישורים חיצונייםעריכה
- תווי יוניקוד לשפה האוגריתית
- שירת בלעם ולשונות שם מאת צבי בצר (אורכב 12.07.2007 בארכיון Wayback Machine)
- מבוא לדקדוק אוגריתי, באתר Quartz Hill School of Theology
- Ugarit and the Bible (מתוך קורס המבוא לדקדוק אוגריתי) - דיון ביחסים שבין אוגריתית והעברית המקראית (באנגלית)
- Mark S. Smith, The Origins of Biblical Monotheism: Israel's Polytheistic Background and the Ugaritic Texts, Oxford/New York: Oxford University Press, 2001 (Abstract) (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 8, 11
- ^ מ. ד. קאסוטו, האלה ענת, מוסד ביאליק, תשכ"ה, עמ' 10
- ^ 1 2 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 11
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 11–12
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 12
- ^ ”לצלבעל בן פלצבעל“, כתובת על להב סכין, באתר www.imj.org.il, 2022-01-25
- ^ משה דוד קאסוטו, האלה ענת, פרק פתיחה