אוגריתית

שפה

אוּגריתית היא שפה שמית שדוברה בעיר הנמל אוּגָרִית, הנמצאת כיום בשטח סוריה. שפה זו היא מהקרובות לשפה העברית, וספרותה קרובה לספרות המקרא.

אוגריתית
מדינות אוגרית
דוברים נכחדה
כתב אלפבית אוגריתי
משפחה

אפרו אסיאתית
  שמית
    שמית תיכונה
      שמית צפון-מערבית
        אמורית?

          אוגריתית
קוד ISO 639-2 uga עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 uga עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רשימת אלים אוגריתית

שיוךעריכה

על פי החוקר משה דוד קאסוטו, השפה שייכת למשפחת השפות השמיות הצפון-מערביות, שאליה שייכות גם הארמית והכנענית על ניביה השונים (ובהם העברית), והיא דיאלקט כנעני-צפוני, שבטקסטים המוכרים לנו, נמצא בשלבים מוקדמים של התפתחות[1]. בגלל אופייה המסחרי והקוסמופוליטי של העיר, יש בשפה השפעות מצריות, אשוריות וחתיות.

הכתבעריכה

  ערך מורחב – אלפבית אוגריתי
 
לוח ובו האלף-בית האוגריתי. הצילום עבר היפוך על מנת להציג את הכתב מימין לשמאל כפי שמופיע במעט מקומות
 
לוח אותיות האלף-בית האוגריתי בגרסה מימין-לשמאל

השפה השתמשה בסוג מיוחד של כתב יתדות. האלפבית האוגריתי שבו 30 אותיות, היה כנראה מבוסס על אלפבית פיניקי של 22 אותיות.

לוח ובו אלף בית בכתב האוגריתי הוא מהקדומים בממצאים שבהם נמצא רישום אלף-בית על פי הסדר המקובל באלפבית העברי-פיניקי ובדומה לו היווני. בלוח זה חסרה האות למ"ד הנכתבת כשלושה קווים אנכיים (|||) ובמקומה נמצאת המקבילה לאות דל"ת דגושה. כמו כן, לפי הפירוש המקובל לאותיות אלו, הוחלפו סדר האותיות מ"ם ולמ"ד. בין מילה למילה הפסיק יתד. יש שלוש אותיות ששימשו כתנועה אך בדרך כלל אינן נוכחות בתעודות הכתובות. היו שסברו ששימשו לצורך ביטוי מילים מתורגמות מתעודות רשמיות בשפות זרות כאכדית, שומרית, בבלית ואשורית, ואילו פרופסור משה דוד קאסוטו סבר שאלו שימשו בסוף המילה להגדיר את התנועה המוטעמת של המילה. לפי תפיסתו זו, הכתב האוגריתי בא אחר הכתב הכנעני-פיניקי והותאם לשפה הפיניקית על ידי תוספת סימנים חדשים בסוף הרשימה.

תוכן כתבי האוגריתיתעריכה

 
כתובת באוגריתית שנמצאה באוגרית. שעל פי הצעתו של קאסוטו יש לקוראה: "טבח' [גד] בחלב" (="בישלו גדי בחלב") ובהמשך: "אננח בח'מאת". אם הצעה זו נכונה הרי שיש לנו כאן אזכור למנהג כנעני קדום של בישול גדי בחלב, מקורו של האיסור המקראי על בשר בחלב.
  ערך מורחב – שירה אוגריתית

את רוב המסמכים בשפה זו אנו מוצאים בלוחות שנמצאו בעיר אוגרית, ובהם סיפורי מיתולוגיה ("עלילות בעל וענת", "המלך אקהת"), כתבים משפטיים, דתיים, מנהלתיים ועוד. להב עם כתב אוגריתי נמצא בנחל תבור.[2]

קרבה לעבריתעריכה

על פי משה דוד קאסוטו "הלשון האוגריתית היא אחת הלשונות השמיות הקרובות ביותר ללשון העברית, והספרות האוגריתית קרובה מאוד בצורתה לספרותו של עם ישראל".[3]

את הקרבה לעברית אפשר להדגים בצירופים הבאים הלקוחים מהשירה האוגריתית: ""כנפ נשרם" (=כנפי נשרים), "שליט ד שבעת ראשם" (=שליט בעל שבעה ראשים), "מלך אב שנם" (=מלך אבי שנים), "קרב אפק תהמתם" (=בקרב אפיקי תהומות), "ותען רבת את'רת ים" (=ותען רבתי=הגבירה אשרת-ים), "תצמת אדמ צאת שפש" (=תצמית/תשמיד אדם מצאת השמש), "דנ אלמנת ית'פט ת'פט יתם" (=דן אלמנות ישפוט משפט יתום), "אל ית'ב במרזחה" (=אל יושב במרזחו), "יתן כס בדה" (=יתן כוס בידו), "שת בעפרת דדים" (=שיתי בעפר אהבה), "טל שממ שמנ ארצ" (=טל שמים שמני ארץ), "אשהלכ שבתכ דממ" (=להוליך שיבתו בדם), "רכב ערפת" (=רוכב ערבות [במובן עננים]), "בנ קדש" (=בני קדוש), "מסדת ארצ" (=מוסדות ארץ).

בשירה האוגריתית קיים דמיון רב בסגנון השירה ובמשקלה לשירה הקיימת בתנ"ך. השוואה בין קטע מהעלילה לבין קטע מספר משלי תמחיש דמיון זה.

בשירה האוגריתית בספר משלי
שני זבחים שנא הבעל,
ושלשה רוכב עננים:

זבח בושת,
זבח מדון,
וזבח מדמנת אמהות.

שלשה המה נפלאו ממני,
וארבע[ה] לא ידעתים:
דרך הנשר בשמים,
דרך נחש עלי צור,

דרך אניה בלב ים
ודרך גבר בעלמה

לוח KTU.1.4.III משלי, ל', י"חי"ט

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוגריתית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ האלה ענת, תשי"ט, עמ' 10
  2. ^ ”לצלבעל בן פלצבעל“, כתובת על להב סכין, www.imj.org.il, ‏2022-01-25
  3. ^ משה דוד קאסוטו, האלה ענת, פרק פתיחה