אבן נייר ומספריים
 |
 |
|
| כל אחד מהמצבים הבסיסיים משמאל לימין מנצח את המצב שאחריו: מספריים, נייר ואבן. | ||
אבן נייר ומספריים (נקרא גם: "אבן-לוש", "אבן-שוֹק", "שַה"; בעגה ירושלמית נקרא לעיתים "אבן ג'וּק"; יש הסוברים כי היה מקובל לומר בקרב ילדי נתניה החל מתחילת שנות ה-80, "אֶבֶנְיָרוּ מספרים"[1] או "אבן יָארוּ") הוא משחק ילדים לשני שחקנים. במונחי תורת המשחקים זהו משחק סכום אפס סימולטני. נהוג להשתמש במשחק כדי לקבל החלטות ולפתור סכסוכים. על אף שלכתחילה ניתן לחשוב שהמשחק הוא סוג של משחק מזל, כיוון שאתה תלוי בהחלטות היריב, הרי שניתן לאורך זמן ללמוד את טקטיקות היריב[2].
כללי המשחק עריכה
כל אחד מן השחקנים מסתיר יד אחת מאחורי גבו ובוחר לו אחת מתנוחות האצבעות המסמלות את החפץ: אגרוף כאבן, יד פרושה כנייר ושתי אצבעות כמספריים. אז קוראים יחדיו השניים: "אבן נייר ומספריים, המנצח בין השניים, אחת שתיים שלוש" (יש שמכריזים רק "אבן שוק", בירושלים נהוג להכריז "אבן ג'וק" ), ומראים בו זמנית את הידיים. המנצח הוא זה שהחפץ שלו גובר על החפץ של רעהו, כאשר כללי הניצחון הם: נייר גובר על אבן (הוא עוטף אותה), אבן גוברת על מספריים (היא שוברת אותם) ומספריים גוברים על נייר (הם גוזרים אותו). אם שני השחקנים מראים אותו חפץ חוזרים על הפעולה, אלא שלא חוזרים על טקסט הפתיחה המלא, אלא מדלגים ל"אחת, שתיים שלוש" (ובהמשך, רק המילה שלוש) אם משחקים עד 3 או מספר אחר אם יהיה תיקו במספר אחד לפני האחרון (במקרה שלנו המספר האחרון הוא 3) אז זה אומר שאם יהיה תיקו 2-2 מאריכים את המשחק עד 4 ואם 3-3 אחרי הארכה עושים עוד הארכה עד 5 וכו'
שימושי המשחק עריכה
לרוב משתמשים במשחק זה כדי להגריל בין שתי אפשרויות, כמו למשל מי הקבוצה שתפתח במשחק וברשותה הכדור.
בהטלת מטבע ("עץ או פלי") משיגים תוצאה דומה. ההבדל בין שני המשחקים הוא שב"אבן נייר ומספריים" יכול להיווצר מצב של תיקו, במקרה ששני המשתתפים הציגו את אותו החפץ.
בשל תכונה זו של המשחק, והעובדה שהוא מבוסס על בחירה ולא על מזל בלבד, הרי שאם משחקים מספר רב של משחקים ברצף ולא רק עד להכרעה, המשחק חדל מלהיות מבוסס על מזל עיוור, וחשיבות גדולה יותר ניתנת ליכולת לזהות את דפוס הפעולה ודרך קבלת ההחלטות של היריב. בתורת המשחקים מוסבר כי הדרך היחידה להבטיח שסיכויי ההצלחה לא ירדו מ-50% (וזאת, כנגד כל אסטרטגיה של היריב), היא לבחור את ההחלטה באופן אקראי ובלתי תלוי בכל סיבוב של המשחק, כשלכל אפשרות ניתן סיכוי שווה.
מקור המשחק עריכה
בספר סיני משנת 1600 נאמר ששורשי המשחק הם בתקופתה של שושלת האן. מסין עבר המשחק ליפן וזכה לפופולריות במאות ה-17 וה-18, שם הפך לפופולרי בבתי בושת[5].[6] המשחק התקיים בעת העתיקה גם במצרים, ביוון וברומא.[6] יש השערות שהוא הגיע מפורטוגל כבר במאה הראשונה לספירה על ידי הרומאים שכבשו את האזור. בסוף המאה ה-19 המשחק הפך לנפוץ באירופה.
גרסאות של המשחק עריכה
המשחק מוכר במדינות רבות בעולם. ביפן הוא נקרא Jan-Ken-Pon, באיטליה Mora, באינדונזיה הגרסה היא של "פיל-אדם-נמלה".
ילדים בעולם ממציאים גרסאות של המשחק שדומות למדי למקור, מלבד החלפת הדמויות במשהו אחר, או בחוקים יותר מסובכים.
קיימת גרסה מורחבת של המשחק שנקראת "אבן נייר מספריים לטאה ספוק" שבה החוקיות מסובכת יותר, וגם מתווספות עוד שתי אפשרויות לבחירה: לטאה (היד מוצבת באופן דומה לבובת גרב) וספוק - דמות מסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים" (מסומן על ידי ההצדעה הוולקנית "חיו חיים ארוכים ושגשגו", המזוהה עם דמותו של ספוק בסדרה). גרסה זו של המשחק הומצאה על ידי סאם קאס (Sam Kass) ואשתו, קרן ברילה (Karen Bryla).[7] הגרסה הוזכרה בעיתון "הטיימס" עוד ב-2005, אך עלתה למודעות בעיקר ב-2008 כאשר הוזכרה בפרק של סדרת הטלוויזיה "המפץ הגדול" על ידי הדמות שלדון קופר. החוקים במשחק המורחב הם: מספריים גוזרים נייר; נייר עוטף אבן; אבן מועכת לטאה; לטאה מכישה את ספוק; ספוק שובר מספריים; מספריים עורפים ראש הלטאה; לטאה אוכלת נייר; נייר (כלומר מאמר, באנגלית Paper) מפריך את ספוק; ספוק מאדה אבן; אבן שוברת מספריים. הסיכוי לתיקו באופן מקרי בגרסה זו יורד לעשרים אחוז במקום שליש בגרסה המקורית.
ישנן וריאציות עם 7, 9, 11, 15, 25 ואפילו 101 אפשרויות לבחירה.[8]
במשחקי המחשב עריכה
בחלק ממשחקי האסטרטגיה פיתחו מספר שיטות המתבססות על המשחק. הפשוטה מביניהן מחלקת את היחידות לשלושה סוגים, כך שכל סוג מביס סוג אחד ומובס על ידי אחר. במערכות משחק מתוחכמות יותר ניתן למצוא יותר משלושה סוגים של יחידות אשר ביניהן אינטראקציה מסוג דומה.
בתרבות עריכה
במערכת ההפעלה: ׳חלונות xp ׳ היה שומר מסך: ׳אבן נייר ומספריים׳ שבעצם היה: ׳משחק פעיל׳ של שחקן מול מחשב. השחקן מקיש על מקשי האותיות כדי לבחור חפץ:
אבן - R,
נייר - P,
מספריים - S !
המשחק ככלי לקבלת החלטות עריכה
- בשנת 2005 החליטה חברת האלקטרוניקה היפנית "מספרו דנקו" למכור את אוסף האמנות שלה, שערכו עשרים מיליון דולרים. החברה קיבלה הצעות למכירה פומבית משתי החברות הבולטות בתחום, כריסטי'ס וסותבי'ס, אך לא מצאה איזו מהן עדיפה, ולכן הורתה לשתי החברות המתחרות לקבוע את הזוכה באמצעות משחק אבן נייר ומספריים. הנציג של כריסטי'ס נועץ בבנותיו התאומות בנות ה-11 ובחר במספריים, וזכה כיוון שהחברה היריבה בחרה בנייר.[9]
- בשנת 2006 הורה שופט בפלורידה, לצדדים שהתדיינו בפניו ולא הגיעו להסכמה בעניין פרט שולי, לקבל החלטה בעניין זה באמצעות משחק אבן נייר ומספריים.[10]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- סיימון סינג, הסודות המתמטיים של הסימפסונים, תרגם חיים שמואלי, הוצאת ספרי עליית הגג, 2018, עמ' 119–125.
קישורים חיצוניים עריכה
- אסף אביר, 5 דרכים לנצח באבן-נייר-ומספריים, באתר nana10, 22 באוקטובר 2006
- אבן, נייר ומספריים, באתר האינטרנט של מכון דוידסון לחינוך מדעי
- מדענים יפנים חקרו כיצד לנצח באבן-נייר-ומספריים, באתר הפטריה
דורון פישלר, איך לנצח באבן נייר ומספריים?, באתר רשת עושים היסטוריה, 4 באוקטובר 2021
הערות שוליים עריכה
- ^ אמנון דנקנר, דוד טרטקובר, איפה היינו ומה עשינו, אוצר שנות החמישים והשישים, כתר הוצאה לאור, עמ' 9
- ^ מערכת וואלה!, אבן, נייר ומספריים. משחק מזל?, באתר וואלה!, 19 ביולי 2003
- ^ אבן נייר ומספריים - ועכשיו אליפות העולם, באתר וואלה!, 26 באוקטובר 2003
- ^ https://wrpsa.com/
- ^ אסור לפספס, אבן נייר או מספריים התחיל כמשהו אחר לגמרי (ולא לילדים), באתר Sheee, 8 בפברואר 2024
- ^ 1 2 Sepp Linhart, Some Thoughts on the Ken Game in Japan : From the Viewpoint of Comparative Civilization Studies, Senri ethnological studies, 1995
- ^
The Real Story (and Some of the Math) Behind the Famous “Rock, Paper, Scissors, Lizard, Spock” Game בתאריך 21 בנובמבר 2013, בארכיון האינטרנט
- ^ יואב בלום, אבן נייר ומספריים
- ^ Carol Vogel, Rock, Paper, Payoff: Child's Play Wins Auction House an Art Sale, New York Times, April 29, 2005
- ^ Exasperated judge resorts to child's game, Seattle Times, June 10, 2006
