אבעבועות רוח

אבעבועות רוחאנגלית: Varicella, Chickenpox) היא מחלה נגיפית שכיחה ומידבקת הנחשבת כאחת ממחלות הילדות, אך בשנים האחרונות שכיחה גם בקרב מבוגרים, אצלם היא עלולה להיות מסוכנת במיוחד. גורם המחלה הוא נגיף ממשפחת נגיפי ההרפס הנקרא וריצלה זוסטר וירוס (Varicella Zoster Virus = VZV).

אבעבועות רוח
Varicella
Chickenpox
גופו של ילד חולה באבעבועות רוח
גופו של ילד חולה באבעבועות רוח
תחום מחלות זיהומיות עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם Human herpesvirus 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים בועית, לימפדנופתיה, פאפולה, מקולה, erosion, low-grade fever, עייפות, כאב ראש, חום, גירוד עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
InfoMed רוח/ אבעבועות רוח
eMedicine article/1131785 
DiseasesDB 29118
MeSH D002644
MedlinePlus 001592
סיווגים
ICD-10 B01
ICD-11 1E90 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אבעבועות אצל תינוק
גב של גבר בוגר, כבן 30, עם אבעבועות רוח

מהלך המחלה

עריכה

תקופת הדגירה מההידבקות ועד להופעת הפריחה האופיינית היא 7–21 יום. כיומיים טרם הופעת הפריחה החולה עלול כבר להדביק דרך הפרשות הגוף. הפריחה מתבטאת בנגעים העוברים חמישה שלבים: הפריחה מתחילה כנגעים אדומים שטוחים (מקולות, Macula) בקוטר של מספר מילימטרים ההופכים בהמשך לנגעים המורמים מעט מן העור (פפולות, Papula). בהמשך נגעים אלה מתמלאים נוזל שקוף ונראים כשלפוחיות (וסיקולות, Vesicula), אחר כך הנוזל הופך מוגלתי (פוסטולות, Pustula) וזה השלב המדבק ביותר שכן השלפוחיות מכילות כמות גדולה של נגיפים. בסופו של התהליך השלפוחיות מתכסות בגלד ומתייבשות עד להיעלמותן (שלב הגלד, Crusta). בשלב זה הנגעים כבר אינם מדבקים.

לאורך שלבי המחלה החום בדרך כלל לא גבוה, והוא משתנה בהתאם למספר הנגעים (בילדים קטנים החום יכול להיות גבוה גם עם מספר נגעים קטן).

סיבוכים אפשריים

עריכה
  • זיהום חיידקי משני - חיידקי עור בעיקר מסוג סטרפטוקוקוס או סטפילוקוקוס חודרים דרך הנגעים הפתוחים ועלולים לגרום לזיהום בעור, לחדור לזרם הדם ולגרום לזיהום חיידקי חמור.
  • דלקת המוח והעוצבה (אנצפליטיס) - סיבוך נדיר, המתבטא בשינוי מצב ההכרה, שינויי התנהגות. לעיתים הפגיעה ממוקדת לצרבלום ותתבטא בהפרעה בשווי המשקל וקואורדינציה אטקסיה. האטקסיה יכולה להופיע בעקבות הימצאות נגיפים במוחון, אך תיתכן גם אטקסיה המופיעה לאחר החלמה מן המחלה החדה, והנובעת מתגובה של מערכת החיסון.
  • דלקת ריאות - יכולה להגרם מנגיף האבעבועות ואז תתבטא בפגיעה מפושטת בשתי הריאות (פנאומוניטיס) - מחלה קשה שמתאפיינת בקשיי נשימה וירידה בערכי החמצן בדם. תיתכן גם דלקת ריאות על רקע זיהום חיידקי משני.
  • דלקת כבד (הפטיטיס) - לרוב קלה ומתבטאת בעלייה זמנית של אנזימי הכבד.

לאחר ההחלמה מן המחלה נושאים בני האדם באופן רדום בגופם את נגיף הוריצלה זוסטר. הם אמנם מחוסנים מהידבקות חוזרת במחלת אבעבועות הרוח, אך נגיף זה עשוי, לפעמים לאחר שנים, לגרום להתפרצות מחלה הנקראת שלבקת חוגרת.

טיפול

עריכה

טיפול תומך

עריכה

הטיפול באבעבועות רוח הוא בעיקר טיפול תומך המתמקד בהפחתת הגרד, אך יש לו משמעות גדולה במניעת חדירת זיהום חיידקי משני, לשם כך חשוב להקפיד גם על גזיזת ציפורניים, שטיפת ידיים ורחצה תכופה של הגוף. תרופות אנטי-היסטמיניות כגון פניסטיל, לוראטאדין (לורסטין) או ציטרזין (היסטזין, זילרג'י) מדכאים את תחושת הגרד וחלקם זמינים ללא מרשם רופא. מריחת נוזל מרגיע על הנגעים כגון תחליב קלמין עשוי לעזור אך מצד שני בהיותו חומר לא סטרילי המכסה את הנגעים מן העין הוא עלול לעודד ובעת ובעונה אחת להסתיר זיהום משני של הנגעים. אמבט שמנים רפואיים מרגיעי גרד כגון בלנאום הרמל פלוס או תמיסות עמילן גם הן משככות את תחושת הגרד.

תרופות אנטיויראליות

עריכה

אציקלוביר היא תרופה אנטיויראלית היעילה לטיפול בזיהומים ממשפחת ההרפס. אציקלוביר מעכבת את התרבות הנגיף, מצמצמת את משך המחלה ומקטינה את הסיבוכים. התכשיר מומלץ במצבי מחלה קשים (כדוגמת דלקת מח), למבוגרים, מדוכאי המערכת החיסונית ונשים בשליש השלישי להריון. התרופה אינה מומלצת במקרה מחלה ללא סיבוכים מאחר שייתכנו תופעות לוואי כדוגמת פגיעה בתפקוד הכליות.

חיסון

עריכה
  ערך מורחב – חיסון נגד אבעבועות רוח

החיסון כנגד אבעבועות רוח (Varilrix) הוא חיסון חי מוחלש. החיסון נמצא בשגרת החיסונים המומלצת בארצות הברית ובחלק מארצות אירופה. בישראל החיסון מומלץ על ידי איגוד רופאי הילדים, והחל מינואר 2009 ניתן דרך טיפת חלב כחלק מחיסון MMRV. החיסון ניתן לילדים מגיל שנה ומעלה. מומלצת מנת דחף של חיסון בגיל שש שנים.

החיסון נמצא יעיל במניעת סיבוכי אבעבועות רוח. במדינות בארצות הברית בהן הוכנס החיסון לשגרת החיסונים, נצפתה ירידה דרסטית בכמות האשפוזים על רקע המחלה, ולא תוארו מקרי מוות. עם זאת ידוע היום כי מתן מנה בודדת של חיסון לא מונע מחלה קלה, ואף תוארו התפרצויות של אבעבועות רוח (אם כי קלה) בילדים במעונות יום ובתי ספר. מאחר שמדובר בחיסון חי- מוחלש הרי שהחיסון עצמו עלול לגרום למחלת אבעבועות קלה ביותר (נגעים ספורים על העור) כשבועיים לאחר מתן החיסון. החיסון אסור במתן למדוכאי מערכת החיסון מאחר שאצלם עלולה להתפתח מחלה קשה יותר.

ניסיון של 30 שנה ביפן ולמעלה מעשור בארצות הברית הוכיחו את יעילותו של החיסון לפרקי זמן ארוכים. עם זאת, בישראל הוחלט להמליץ על מנת דחף בגיל שש בעקבות הטענה הרווחת כי החיסון מגן רק למשך עשר שנים ועלול לגרום לעלייה בתמותת מבוגרים מהידבקות במחלה עקב החלשות הנוגדנים. טענה נוספת גורסת שקיים חשש שמתן חיסון רק לחלק מהאוכלוסייה מפחית את תפוצת המחלה במידה כזו שאנשים שלא חוסנו לא ייחשפו ויידבקו במחלה (אפקט העדר), ומתוך כך לא יפתחו חסינות כנגדה. אפשרות זו מעמידה אנשים שלא חוסנו ולא חלו בסיכון מוגבר לחלות בגיל המבוגר. סביר להניח שאדם שחלה בעבר במחלת אבעבועות רוח לא ידבק שוב באותה המחלה כי הוא מחוסן ממחלה זו לכל החיים, אך ידועים מקרים שאדם חלה במחלה מספר פעמים, כנראה בעקבות כשל במערכת החיסונית.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אבעבועות רוח בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.