חייל בצבא ארצות הברית מתחסן
מודעה בריטית הקוראת להתחסן מפני דיפתריה

חיסון הוא אמצעי ריפוי מונע, שמונע השפעה של גורמים מזיקים לבריאות כמו נגיפים ומחלות שונות, לפני שהם פוגעים בגוף. תכלית החיסון היא לאמן את מערכת החיסון וללמד אותה להכיר מחוללי מחלות (ובהם פתוגנים), שמערכת אינה ערוכה להתמודד מולם. החיסון מהווה את אחד ממצילי החיים הגדולים ביותר בתולדות האנושות. על פי הערכות מבוססות חיסונים הצילו ממוות למעלה מ-20 מיליון איש בין השנים 2001 ל 2015 בלבד[1], ולפי הערכות אחרות מדובר על הצלה ממוות של כשני מיליון איש בכל שנה[2]. חיסונים גם מהווים הקלה כלכלית משמעותית, שכן הם חוסכים טיפולים רפואיים ושימוש בתרופות יקרות, בעוד שעלות החיסון עצמו בדרך כלל נמוכה[3].

בגוף האדם פועלת המערכת החיסונית, שלאורך חיי האדם נתקלת בגורמים שונים ולומדת "לזהות" אותם ולסווגם כמזיקים, או כבלתי מזיקים. כשהגוף מזהה גורם מזיק הוא מפתח נוגדנים, שחלקם פועלים על ידי ניטרול התא הפולש, וחלקם משמשים כאמצעי זיהוי וסימון שנצמדים לתאי הפולש ובכך מאפשרים לתאי הדם הלבנים לזהות ולתקוף את הפולש. עבור כל סוג פולש מיוצרים נוגדנים ספציפיים לטיפול בו, בשל כך, ללא נוכחות נוגדנים ספציפיים לסוגי פולשים ספציפיים יעילות מערכת ההגנה הטבעית נפגמת.

מרבית החיסונים פועלים באמצעות הכנסה של הגורם המזיק (אנטיגן) בגרסה מוחלשת, או מומת, אל הגוף, מתוך כוונה שהמערכת החיסונית תלמד לזהות אותו כמזיק ובעקבות זאת תייצר עבורו נוגדנים, תחסל אותו, ותייצר תאי זיכרון ייחודיים לו. הגרסה המוחלשת הזאת על פי רוב לא גורמת להופעת המחלה כלל, ולעתים מופיעים רק סימפטומים מוחלשים שלא מתקרבים בנזק שהם גורמים לזה של התפרצות ממשית של המחלה. חיסון מסוג זה נקרא חיסון פעיל. הרופא הבריטי אדוארד ג'נר פיתח את החיסון הפעיל הראשון בעולם.

בחיסון סביל, לעומת זאת, מחדירים אל הגוף נוגדנים באופן ישיר; חיסון כזה מתבצע כשיש צורך לטפל באופן מיידי בזיהום חמור; במצב כזה הזמן יקר ולא ניתן לחכות עד שהגוף ייצר בעצמו נוגדנים, כפי שמתרחש בחיסון פעיל.

ישנן מחלות עבורן מספיק חיסון בודד או סדרת חיסונים בודדת, והנוגדנים נשארים בגוף למשך כל החיים. אולם ישנן מחלות שהגוף שוכח אותן ולכן נוצר צורך לחזור על החיסון מדי כמה שנים, ואף מדי חודשים.

היות שכל אזור גאוגרפי בעולם שונה ממשנהו מבחינת אוכלוסיית בני האדם, הצמחים, החיידקים וכל הסביבה הביולוגית, אדם הגדל כל חייו באזור מסוים עלול להיות חשוף יותר למחלות באזורים בהם הוא לראשונה מבקר. לכן, לפני נסיעות למקומות מרוחקים, במיוחד כאלה שהתברואה בהם לוקה, נהוג להתחסן לפני נסיעה למדינה או יבשת זאת וכל קופות החולים ממליצות על חיסונים אלו.

הישג בולט של השמוש בחיסונים הוא חיסולה המוחלט של מחלת האבעבועות השחורות, שלבדה קטלה למעלה מ-300 מיליון איש. הישג נוסף הוא צמצום דרמטי במספר מקרי מחלת הפוליו, אשר שיתקה והרגה כחצי מיליארד איש. כיום הצטמצם המספר לכמה מאות מקרים בשנה בלבד.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

 
אדוארד ג'נר, מפתח תרכיב החיסון הראשון, נגד אבעבועות שחורות

כבר לפני אלפי שנים ניסו בני האדם להתמודד עם מחלות קשות. הסינים השתמשו בוריאולציה (Variolation), תהליך הנקרא על שמה של מחלת האבעבועות השחורות (Variola). במאה ה-11 לפני הספירה היה נוהג לקחת מחולי אבעבועות שחורות גלד של פצע מגופם, ולהפכו לאבקה. זו ניתנה לשאיפה לאנשים בריאים אשר נטו להידבק במחלה רק באופן קל יחסית. תהליך הוריאולציה הגיע לארצות אירופה רק במאה ה-18.

את המושג תרכיב יצר רופא מאנגליה בשם אדוארד ג'נר, בסוף המאה ה-18. הביולוג והאימונולוג הצרפתי לואי פסטר התבסס על עבודתו של ג'נר ויצר תרכיבים נגד המחלות כולרה, אסכרה, שנית וכלבת. במאה ה-20 פותחו חיסונים רבים, וביניהם שעלת ופוליו, בעיקר בארצות הברית.

חיסונים בישראלעריכה

 
פנקסי-חיסונים ישראליים

משרד הבריאות ממליץ על מספר חיסונים שחלקם ניתנים במספר מנות (21 מנות חיסון בסה"כ). שיעור הילדים המקבלים את חיסוני השגרה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, אף שקבלת חיסון אינה חובה על-פי חוק (נכון ל-2004, שיעור המחוסנים באוכלוסיית הילדים בישראל עומד על 92%-97%).[4][5] בדצמבר 1989 נחקק חוק ביטוח נפגעי חיסון, התשן-1989, ומכוח החוק הוקמה ועדה מיוחדת לקביעת פיצויים לנפגעי חיסון והוקמה קרן פיצויים לנפגעי חיסון.[6] כדי להתמודד עם התופעה של הורים שאינם מחסנים את ילדיהם החליטה המדינה, במסגרת חוק ההסדרים 2009, להטיל סנקציות על הסרבנים ולשלול מהם חלק מקצבת הילדים של המוסד לביטוח לאומי. החוק היה אמור להיכנס לתוקפו בתחילת מרץ 2011. שלושה ארגונים שונים עתרו לבג"ץ בעקבות החלטה ממשלה זו ובג"ץ דחה את העתירות.[7] למרות זאת החליטה שרת הבריאות, יעל גרמן כי תבטל את הפחתת הקצבאות לילדים שלא חוסנו כנדרש.[8]

חיסונים המומלצים לכלל האוכלוסייהעריכה

המחלות שמשרד הבריאות ממליץ לחסן נגדן הן כאלו שיש עבורן חיסון שהוכח כיעיל, ונחשבות בדרך כלל לקשות ובעלות סיכון לגרום לסיבוך ואף למוות. חיסונים אלו ממומנים על ידי המדינה.

  • הפטיטיס B (ידועה גם בשם דלקת כבד B או צהבת B) - ניתן לתינוקות בני יומם נגד דלקת כבד נגיפית. גורמי ההדבקה הם מגע עם דם מזוהם ומוצריו (שימוש משותף במברשת שיניים, מגע של ריריות עם חפצים מזוהמים[9], וכן שימוש במזרקים מזוהמים), מגע מיני, והעברה מדם האם לעובר. הסימפטומים הם חוסר תיאבון, בחילה, הקאות וצהבת, ולעתים נדירות גם מוות.
  • חצבת - מחלה מידבקת ביותר הגורמת לסיבוכים בדרכי הנשימה. כשליש מהחולים יפתחו סיבוך מהמחלה[10].
  • חזרת - מחלה הגורמת להתנפחות בלוטות הלימפה. הסימפטומים הם דלקת אשכים ודלקת לבלב. מסוכנת בעיקר בבני נוער ובמבוגרים.
  • אדמת - בדרך כלל מחלה קלה, מטרת החיסון למנוע הידבקות של אישה הרה ופגיעה בעובר. הסימפטומים הם פריחה על הגוף. תופעות לוואי - חום פריחה, כאבי פרקים ולעתים דלקת פרקים, פגיעה במערכת העורקים ואף חסימתם. החיסונים לחצבת, חזרת ואדמת משולבים בחיסון MMR.
  • דיפתריה - מחלה קשה המתמקדת בגרון. חיידקי הדיפטריה יוצרים רעל מסוכן המתפשט בגוף והגורם לפגיעה במערכת העצבים. הסימפטומים הם סיבוכים בדרכי הנשימה, בלב, במערכת העצבים, בצקת בצוואר, שיתוק שרירים, שיתוק שרירי העין, ואף מוות.
  • שעלת - מחלת ריאות המסוכנת בעיקר לתינוקות בגלל סיבוכים אפשריים כמו דלקת ריאות ודלקת קרום המוח. במבוגרים עלולה לגרום לשבירת צלעות וסיבוכים נוספים[11].
  • שיתוק ילדים (פוליו) - מחלה נגיפית קשה התוקפת בעיקר ילדים, ופוגעת בשרירים הרצוניים.
  • טטנוס - מחלה קשה הנגרמת על ידי רעלן של חיידק המצוי באדמה, באבק דרכים ובדרכי העיכול של חיות המשק. בדרך כלל תוקף ילדים בני שנה עד 5 שלא חוסנו או שנולדו לאם לא מחוסנת. הסימפטומים הם התכווצויות כואבות של שרירים, לרבות שרירי הנשימה, ומוות.
  • חיידק הפנומוקוקוס - חיידק שלו 91 זנים הנמצא בעיקר באפם של ילדים וגורם למגוון מחלות החל מדלקת אוזניים, דלקת ריאות, זיהום דם ודלקת קרום המוח. נוסף לשגרת החיסונים החל מיולי 2009. על פי רופאי הילדים בישראל מתן החיסון ימנע כ-4,000 אשפוזים בשנה.
  • אבעבועות רוחחיסון נגד אבעבועות רוח נוסף לשגרת החיסונים החל משנת 2008. מחלה נגיפית קלה אך מדבקת מאוד. הסימפטומים הם חום נמוך ופריחה אופיינית העלולה לגרום לצלקות ולזיהומים. 1-2 ילדים מתים כל שנה בישראל מהמחלה[12]. בנוסף ישנם סיבוכים נפוצים כמו מחלת השלבקת החוגרת שיכולה להופיע גם שנים רבות לאחר המחלה הראשונה.
  • רוטה - נגיף נפוץ ביותר הגורם לשלשולים קשים, חום, הקאות והתייבשות אצל ילדים קטנים[13]. במדינות מתפתחות ילדים רבים מתים מהמחלה עקב התייבשות. במדינות בהן הרפואה מפותחת (ביניהן ישראל) כמעט ואין תמותה, אך המחלה מביאה לסבל רב לתינוקות ואשפוזים רבים[14], אותם מונע החיסון בהצלחה רבה[15].
  • נגיף הפפילומה האנושי - נגיף שגורם לסרטן צוואר הרחם, סרטן הנרתיק, סרטן הפות, סרטן פי הטבעת, סרטן החלחולת, סרטן הפין, סרטן הפה, סרטן הלוע, סרטן הגרון, סרטן הראש, סרטן הצוואר ועשוי לגרום לסוגי סרטן אחרים. בנוסף, הנגיף גם גורם לקונדילומה (יבלות באברי המין). נוסף לשגרת החיסונים לבני נוער החל משנת 2015.
  • שפעת - מחלת חום אשר פוגעת בדרכי הנשימה. הסימפטומים הם חום גבוה, תחושת עייפות וצמרמורות, כאבי ראש וכאבי גרון.

חלוקת החיסונים בתקופת חיי האדם:

  • דלקת כבד B (הפטיטיס B או צהבת B) - ניתן בשלוש מנות, אחת בגיל הינקות עוד בבית חולים, השנייה בגיל חודש והאחרונה בגיל 6 חודשים.
  • טטנוס, דיפתריה, שעלת אסלולרית - ניתן בארבע מנות, אחת בגיל חודש, השנייה בגיל 4 חודשים, השלישית בגיל שישה חודשים והאחרונה בגיל שנה. עם זאת כאשר הילד מגיע לגיל בית הספר הוא מקבל את החיסון בעוד שתי מנות אחת בגיל 7 (כיתה ב') והשנייה בגיל 13 (כיתה ח').
  • רוטה - ניתן בשלוש מנות בגיל חודשיים, ארבעה חודשים וחצי שנה.
  • שיתוק ילדים מומת IPV - ניתן בארבע מנות, אחת בגיל חודשיים, השנייה בגיל 4 חודשים, השלישית בגיל שישה חודשים והאחרונה בגיל שנה. שתי מנות נוספות ניתנות בכיתה א' ובכיתה ח'.
  • שיתוק ילדים מוחלש OPV - ניתן בשתי מנות, אחת בגיל חצי שנה והשנייה בגיל שנה וחצי.
  • המופילוס אינפלואנזה B - ניתן בארבע מנות בגיל חודשיים, 4 חודשים, שישה חודשים ובגיל שנה.
  • חצבת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח - ניתן בשתי מנות, האחת בגיל שנה והשנייה בגיל 6 (כיתה א').
  • דלקת כבד A (הפטיטיס A או צהבת A) - ניתן בשתי מנות, האחת בגיל שנה וחצי והשנייה בגיל שנתיים.
  • חיידק הפנומוקוקוס - ניתן בשלוש מנות בגיל חודשיים, 4 חודשים ו-12 חודשים.
  • נגיף הפפילומה האנושי - ניתן בשתי מנות בגיל 13 (כיתה ח') בהפרש של חצי שנה.
  • שפעת מומת - ניתן בכל חורף החל מגיל חצי שנה.

חיסונים נוספיםעריכה

בנוסף לחיסוני השגרה הנהוגים בישראל, ממליץ משרד הבריאות על מתן חיסון לאנשים הנוסעים לחו"ל (בעיקר מדינות העולם השלישי כמו: הודו, תאילנד ועוד)[16]. חלק מהחיסונים המומלצים הם נגד המחלות: קדחת צהובה, דלקת מוח יפנית, כולירה, טיפוס הבטן, הפטיטיס A, הפטיטיס B, אסכרה, צפדת ומנינגוקוקוס (חיידק הגורם לדלקת קרום המוח).

התנגדות לחיסוניםעריכה

קבוצות שונות מתנגדות לחיסונים. יש המתנגדים משיקולים מוסריים ואתיים, ויש המטילים ספק ביעילות או בבטיחות של החיסונים, וטוענים כי יש אלפי מאמרים המראים על נזק כזה או אחר הנגרם מחיסונים[17][18]. לטענת המתנגדים משיקולי יעילות, החיסונים אינם מספקים הגנה יעילה. יש המנסים לקשור בין מספר חיסונים וביניהם חיסון כנגד חזרת, וחיסון כנגד הפטיטיס, שהכילו את החומר המשמר תיומרסל לאוטיזם[19][20]; למרות הטענות לגבי אוטיזם, המחקרים בתחום הראו כי אין ביסוס לחששות אלה (ראו בהמשך). הטענה היא שהחיסון בגיל מוקדם כל כך הוא לא בהכרח בריאותי אלא מערכתי - המדינה מנצלת את העובדה שההורים באים בשנה הראשונה לטיפת חלב לצורך בדיקות, ואז אפשר גם לחסן את הילדים, בעוד שבגיל מאוחר יותר הסבירות שיבואו תקטן, ולא יהיה ניתן להבטיח שכולם יחוסנו.

יש גם דתות וכתות המתנגדות לחיסונים בטענה שהם סותרים את עקרונותיהם, וכן קבוצות פוליטיות הטוענות שחיסון כלל האוכלוסייה נוגד את חופש הפרט. בקרב החרדים בישראל ישנן קבוצות המסרבות להתחסן[21], אולם בעקבות מגפת החצבת בסוף 2007, עלתה בקהילה זו המודעות לנושא החיסונים[22]. עם זאת, הזרם המרכזי ברפואה המודרנית גורס כי מתן חיסונים מונע סבל ומקטין מקרי מוות, והתועלת שבהם עולה בהרבה על הסיכונים ועל התגובות השליליות לחיסון.

במספר מדינות בעולם הרשויות משתמשים באמצעים כדי לכפות חיסונים. בארצות הברית ברוב המדינות אי אפשר לרשום ילדים לבית ספר ללא הצגת פנקס חיסונים מלא. באוסטרליה הרשויות מתנות קצבאות והטבות מס בביצוע חיסונים החל מאמצע 2015.

טענות בדבר קשר בין חיסונים ואוטיזם, והפרכתןעריכה

בשנת 1998 פרסם החוקר אנדרו וייקפילד (ועמיתים) מחקר שעסק ב-12 ילדים, רובם אוטיסטים ברמות שונות, שאובחנו זמן קצר לאחר קבלת החיסון המשולש לחצבת, אדמת, וחזרת[23]. במסיבת עיתונאים ב-1998, הציע וייקפילד כי עדיף לתת לילדים את החיסון בשלוש מנות נפרדות, במקום חיסון בודד. הצעה זו לא נתמכה על ידי המחקר שפרסם. מחקרים נוספים, שעברו ביקורת עמיתים, וסקרו קבוצות גדולות בהרבה, לא מצאו כל קשר בין החיסון לאוטיזם[24]. חוקרים ורופאים רבים ביקרו את וייקפילד על דרך פעולה שאיננה מדעית, ועל כך שגרם לירידה בשיעורי החיסון[25] וגם בענייני אתיקה, בנוגע לדרך ביצוע המחקר[26][27].

בשנת 2004, עשרה מתוך שלושה עשר הכותבים העמיתים של המחקר משכו רשמית את תמיכתם בפרשנות לפיה החיסון עלול לגרום לאוטיזם[28]. המרכז לבקרת מחלות (CDC) בארצות הברית[29], האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית[30] ושירות הבריאות הלאומי של הממלכה המאוחדת (בריטניה)[31] הסיקו כי אין כל ראיה לקשר בין החיסון המשולש לאוטיזם. סקירה מערכתית של ספריית קוקרן מצאה כי אין קשר אמין בין החיסון לאוטיזם, ושהחיסון מונע מחלות בעלות סיכון משמעותי לסיבוכים ומוות. לפי הסקירה, הפגיעה באמון הציבור ביחס לחיסון המשולש פגעה בבריאותו.[32] ב-2 בפברואר 2010 מחק כתב העת Lancet מהארכיון את מאמרו של וייקפילד. הגורמים למחיקה היו ממצאים שהראו כי וייקפילד קיבל שוחד בעבור הטיה מכוונת של המחקר, ומחקרים מאוחרים שלא הצליחו לחזור על תוצאותיו.[33]

רישיון הרופא של וויקפילד נשלל בשנת 2010 עקב חשיפת מחקרו כשגוי, מוטה ומזיק[34].

תיומרסלעריכה

תיומרסל הוא חומר משמר אנטי-פטרייתי, המשמש בכמויות קטנות בכמה חיסונים המשמשים למספר מנות, כדי למנוע זיהום.[35] למרות יעילות התיומרסל, השימוש בו שנוי במחלוקת מכיוון שהוא מכיל כספית. בשנת 1999 ביקשו המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מיצרני החיסונים להסיר את החומר בהקדם האפשרי, במסגרת עקרון הזהירות המונעת. נכון לשנת 2017, תיומרסל אינו משמש בחיסונים הנפוצים בארצות הברית ובאירופה, למעט בחלק מחיסוני השפעת.[36] (ייתכנו כמויות מזעריות בכמה חיסונים עקב תהליכי הייצור, בשיעור שלא עולה על 1 מיקרוגרם, כ-15% מצריכת הכספית הממוצעת לבוגר בארצות הברית, ו-2.5% מהכמות אותה מחשיב ארגון הבריאות העולמי לסבילה).[37][38] הסרת החומר עוררה חשש שתיומרסל קשור לעלייה בשיעורי האבחנה של אוטיזם,[36] אך החשש הופרך, מכיוון ששיעורי האוטיזם המשיכו לעלות גם לאחר הסרת תיומרסל מחיסוני הילדות.[39] אין כעת (2017) ראיות מדעיות מקובלת לטענה שחשיפה לתיומרסל גורמת לאוטיזם.[40]

נזקי תנועת ההתנגדות לחיסוניםעריכה

 
שרלוט קלברלי ויסמן, שידיה ורגליה נקטעו עקב זיהום בחיידק מנינגוקוס. חסינות העדר הייתה מונעת את מחלתה לו סביבתה חוסנה.[41]

בעקבות טענות השווא נגד חיסונים חלה ירידה בשיעור המתחסנים בעולם המפותח, ועימה עלייה בשיעורי התחלואה. בארצות הברית לבדה מתו למעלה מ-9,000 איש כתוצאה ממחלות שחיסון מונע בין השנים 2007 ל-2015, ומספר הנדבקים בשנים אלה הגיע ל-150,000[42]. התפרצויות של מחלות התחוללו במדינות רבות בעולם המפותח[43], והנתונים מראים בבירור כיצד במדינות בהן תנועות ההתנגדות לחיסון הפחיתו את שיעור המתחסנים, עלתה התחלואה פי 10 עד פי 100 בהשוואה למדינות בהן שיעור המתחסנים נותר יציב[44].

בתגובה לירידה בשיעורי החיסון, החלו מדינות שונות להחמיר עם הורים שסירבו לחסן את ילדיהם. באיטליה נקבע שאי מתן חיסון הינה עבירה על החוק, וחל איסור על ילדים לא מחוסנים ללכת לגנים ולבתי ספר[45]. באוסטרליה הוטלו סנקציות כלכליות על הורים שנמנעו ממתן חיסון ונאסרה הגעת ילדים שאינם מחוסנים לגנים ולבתי ספר[46]. בחלק מהמקרים הועמדו הורים לדין עקב מות ילדיהם בשל אי מתן חיסון[47].

חסינות העדר ותוצאות הפגיעה בהעריכה

חסינות העדר(אנ') מסייעת במניעת הדבקה מאלו שהמערכת החיסונית שלהם פגועה (בשל מחלה אוטואימונית או בשל טיפול רפואי, כגון כימותרפיה לחולי סרטן) או אלו שמתן החיסון לא חולל אצלם תגובה אימונולוגית (עד 20% ממקבלי החיסון, בתלות בסוג החיסון). חסינות העדר פועלת על ידי צמצום מקרי החשיפה לפתוגנים, אך דרוש שיעור מתחסנים גבוה על מנת שהיא תפעל. כתוצאה מהירידה בשיעורי החיסון חלה פגיעה בחסינות העדר, וכתוצאה מכך נחשפה האוכלוסייה הפגיעה להדבקות, חולי ומוות.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

אתרים בנושא חיסוניםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ https://www.sciencealert.com/vaccines-have-saved-nearly-20-million-children-s-lives-in-poor-countries-since-2001
  2. ^ http://www.action.org/resources/item/action-vaccine-fact-sheet
  3. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4802700/
  4. ^ חיסונים לילדים, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, יוני 2004
  5. ^ דן אבןחרדים מהחיסונים, באתר הארץ, 6 במרץ 2011
  6. ^ ‫חוק ביטוח נפגעי חיסון, תש"ן-1989 - נוסח מלא ומעודכן, באתר ענבל - היחידה לניהול סיכונים
  7. ^ ארגון עדאלה, המועצה הלאומית לשלום הילד והעמותה למידע על החיסונים, ראה אתר בית המשפט העליון תיקים 7245/10, 8357/10 ו- 908/11, או ב החלטה עצמה
  8. ^ דן אבן, רויטל חובל, גרמן הודיעה כי תבטל את הפחתת הקצבאות לילדים שלא חוסנו כנדרש, באתר הארץ, 6 ביוני 2013
  9. ^ "חיסון צהבת B - מדעת". מדעת (בעברית). בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2017. 
  10. ^ "אודות מחלת החצבת - עמותת מדעת". מדעת (בעברית). בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2017. 
  11. ^ אתר חיסונים - שעלת
  12. ^ אתר חיסונים - אבעבועות רוח
  13. ^ המרכז לבקרת מחלות ומניעתן ארה"ב - ה-CDC, Rota virus - Clinical Information
  14. ^ בית חולים וולפסון, רוטה וירוס - באתר חיסונים של בית חולים וולפסון
  15. ^ ד"ר אריה גולדשמיד וריקי סגל, אתר קופת חולים כללית, חיסון רוטה, יעיל ביותר, ‏07.10.2014 (עדכון אחרון)
  16. ^ הנחיות ליוצאים לחו"ל, משרד הבריאות, 2006
  17. ^ דבריו של ד"ר חיים רוזנטל מתוך פרוטוקול ישיבת הוועדה לזכויות הילד בנושא סירוב הורים לחסן את ילדיהם מאתר הכנסת, 2004
  18. ^ דר' חיים רוזנטל, לחסן? כן, אבל בזהירות, באתר ynet, 25 בספטמבר 2007
  19. ^ החיסון המחומש עלול לגרום לאוטיזם
  20. ^ שירות ידיעות אחרונות, האם חיסונים גורמים לאוטיזם? מחקר חדש, באתר ynet, 23 ביולי 2006
  21. ^ גלית יצחק-אוגנוב, חרדים נמנעים להתחסן נגד חצבת, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 25 בדצמבר 2007
  22. ^ תמר רותם, אחרי סירוב של שנים: 180 מקרי חצבת שלחו את החרדים לקבל חיסון, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2007
  23. ^ Wakefield A, Murch S, Anthony A et al. (1998). "Ileal-lymphoid-nodular hyperplasia, non-specific colitis, and pervasive developmental disorder in children". Lancet 351 (9103): 637–41. doi:10.1016/S0140-6736(97)11096-0. PMID 9500320.
  24. ^ National Health Service (2004). "MMR: myths and truths". 
  25. ^ Doctors issue plea over MMR jab BBC News (2006-06-26).
  26. ^ MMR scare doctor 'paid children' BBC News (2007-07-16).
  27. ^ ד"ר ארז גרטי, ‏המאמר הקטלני, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 בפברואר 2017
  28. ^ Murch SH, Anthony A, Casson DH et al. (2004). "Retraction of an interpretation". Lancet 363 (9411): 750. doi:10.1016/S0140-6736(04)15715-2. PMID 15016483.
  29. ^ Autism and Vaccines Theory, from the U.S. Centers for Disease Control.
  30. ^ Immunization Safety Review: Vaccines and Autism. From the Institute of Medicine of the United States National Academy of Sciences 17/05/2004
  31. ^ MMR Fact Sheet, from the United Kingdom National Health Service
  32. ^ Demicheli V, Jefferson T, Rivetti A, Price D (2005). "Vaccines for measles, mumps and rubella in children". Cochrane Database Syst Rev 19 (4). doi:10.1002/14651858.CD004407.pub2. PMID 16235361. Lay summary – Cochrane press release
  33. ^ איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet, 4/2/10
  34. ^ http://healthland.time.com/2010/05/24/doctor-behind-vaccine-autism-link-loses-license/
  35. ^ Baker JP (2008). "Mercury, Vaccines, and Autism: One Controversy, Three Histories". Am J Public Health 98 (2): 244–53. PMC 2376879. PMID 18172138. doi:10.2105/AJPH.2007.113159. 
  36. ^ 36.0 36.1 Offit PA (2007). "Thimerosal and vaccines—a cautionary tale". N Engl J Med 357 (13): 1278–9. PMID 17898096. doi:10.1056/NEJMp078187. 
  37. ^ "Vaccine Safety & Availability - Thimerosal in Vaccines". 
  38. ^ Bose-O'Reilly S, McCarty KM, Steckling N, Lettmeier B (2010). "Mercury Exposure and Children's Health". Current problems in pediatric and adolescent health care 40 (8): 186–215. PMC 3096006. PMID 20816346. doi:10.1016/j.cppeds.2010.07.002. 
  39. ^ Gerber JS, Offit PA (2009). "Vaccines and Autism: A Tale of Shifting Hypotheses". Clin Infect Dis 48 (4): 456–61. PMC 2908388. PMID 19128068. doi:10.1086/596476. Lay summaryIDSA (2009-01-30). 
  40. ^ Doja A, Roberts W (2006). "Immunizations and autism: a review of the literature". Can J Neurol Sci 33 (4): 341–6. PMID 17168158. doi:10.1017/s031716710000528x. 
  41. ^ כתבה על חיסונים בארצות הברית
  42. ^ http://www.jennymccarthybodycount.com/
  43. ^ http://beta.latimes.com/business/hiltzik/la-fi-mh-antivaccination-movement-20140120-story.html
  44. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9652634
  45. ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4934800,00.html
  46. ^ https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3610335,00.html
  47. ^ https://news.vice.com/article/these-anti-vaccine-parents-found-guilty-in-the-death-of-their-toddler