אברהם בנימין זאב המבורג

רב גרמני

הרב אברהם בנימין זאב (וולף) המבורג (נודע גם בראשי התיבות אוה"ב, גרמנית: Wolf Hamburger;‏ כ"ז בטבת תק"ל, 24 בינואר 1770ד' בסיוון תר"י, 15 במאי 1850) היה ראש ישיבת פיורדא, מבכירי רבני אשכנז בראשית המאה ה-19.

אברהם בנימין זאב המבורג
לידה 24 בינואר 1770
כ"ז בטבת תק"ל
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה פיורדא, נסיכות אנסבך עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1850 (בגיל 79 בערך)
ד' בסיוון תר"י
ממלכת בוואריהממלכת בוואריה פיורדא, ממלכת בוואריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות בוואריה
תקופת הפעילות ?–1850 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו משולם זלמן הכהן
תלמידיו יצחק דב הלוי במברגר, דוד איינהורן
בני דורו אברהם בינג
חיבוריו שער הזקנים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בפיורדא לר' אליעזר אהרן ולקריינע אנסבך, אביו וסבו היו מפרנסי הקהילה, ואמו באה ממשפחת נידערווערן והייתה בתו של אב"ד שוויינפורט. אביו היה נינו של רבי יששכר ברמן סג"ל פרנקל, שייסד את ישיבת העיר, ודודו היה רבי אריה ליב ברלין מקאסל.[1] אביו מת בהיותו תינוק, בכ"ו בחשוון ה'תקל"ב, ואמו, שנישאה מחדש, עברה לגור לצד בעלה באמסטרדם והותירה את בנה להתחנך במוסדות הקהל בפיורדא.

למד בישיבת פיורדא קודם תחת רבי צבי הירש חריף, חתנו של רבי רפאל הכהן כ"ץ, ואחר כך מאב"ד העיר משולם זלמן כהן (מהרז"ך) (גר'). ב-1 בספטמבר 1789 נישא לרחל מרים כהן, ילידת פראג ונכדתו של הגביר שמואל לוקא. ב-1799 מינה אותו המהרז"ך למחליפו בראשות הישיבה: בשנים הבאות סירב להצעות לשמש כאב"ד המבורג ומגנצא ונותר במקומו. בשעה שישיבות אשכנז נסגרו בזו אחר זו, הצליח לשמור על המוסד שלו כמרכז התורה המסורתי האחרון בארץ: ב-1824, אף כי הייתה רחוקה מימי הזוהר שלה במאה ה-18 כששהו בה מאות לומדים, עוד נמצאו בה שמונים-ושמונה תלמידים.

הרב המבורג ניהל מערכה קשה נגד ניסיונות השלטונות להכליל לימודי חול בישיבה. ב-1820, כשנפטר המהרז"ך, שימש כמחליפו בפועל אך על המשרה התנהל מאבק ארוך שנים. מועמדה של סיעת הרפורמה בקהילה, שתבעה לימודי חול ואקולטורציה, היה תלמידו לשעבר יצחק לוי. ביולי 1824 נסגרה הישיבה לראשונה בצו השלטונות עקב הסירוב להכנסת מקצועות כלליים. הם חזרו בהם לאחר מחאה גדולה שקמה. ב-1826 ניסה לודוויג הראשון, מלך בוואריה להפוך את המוסד לסמינר מודרני להכשרת רבנים ומורים אך היוזמה נכשלה למול סירוב ראש הישיבה. באפריל 1828 היא נסגרה בפעם השנייה, באופן סופי. הרב המבורג הוסיף להעביר שיעורים במחתרת בביתו, עד שנאסר עליו לעשות כן ב-1830. באותה שנה הסתיים המאבק על הרבנות, ולוי קיבל את משרת האב"ד. ב-1832 ניסה הרב לעתור נגד האיסור שהוטל עליו, אך ועד הקהילה שנשלט עתה על ידי מתנגדיו דחה את בקשתו בהצהרה כי "צו המניעה היה הצעד החכם ביותר שנקט מלכנו." עם סגירת הישיבה פנו חלק מתלמידיו, כמו הרב יצחק דב הלוי במברגר, לישיבת וירצבורג בה נקט הרב אברהם בינג קו פשרני לגבי לימודים באוניברסיטה. ב-1836 השתתף באספה שכינסה המלכות באנסבאך לגבי זכויות היהודים, שם ייצג את האורתודוקסים בין יהודי פיורדא. בשנים אלה ניצב מולו עוד תלמיד-לשעבר שנעשה לרב רפורמי מפורסם, דוד איינהורן.

שני חיבוריו העיקריים היו שו"ת 'שער הזקנים' ו'שמלת בנימין'. נפטר ב-1850 ונקבר בפיורדא.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ספריו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ב"ש המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, עמ' 36.