אברהם גינזבורג (מתמטיקאי)

פרופ' למתימטיקה בטכניון ונשיא האוניברסיטה הפתוחה

אברהם גינזבורג (1 באוגוסט 192630 בדצמבר 2020) היה פרופסור למדעי המחשב, משנה לנשיא הטכניון ונשיא האוניברסיטה הפתוחה.

אברהם גינזבורג
לידה 1 באוגוסט 1926
כ"א' באב ה'תרפ"ו
נַבַהְרַדַק, בלארוס
פטירה 30 בדצמבר 2020 (בגיל 94)
ט"ו בטבת ה'תשפ"א
תל אביב-יפו, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי המחשב
מנחה לדוקטורט Dov Tamari עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה פרס רוטרי לקידום החינוך הגבוה בישראל
תרומות עיקריות
הקמת האוניברסיטה הפתוחה
הוכחת משפט The Erdős–Ginzburg–Ziv theorem
פיתוח תורת האוטומטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

גינזבורג נולד ב-1 באוגוסט 1926 בנַבַהְרַדַק שבבלארוס. את השכלתו החל לרכוש בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה, ובסיומה עסק בהוראת המתמטיקה לילדי מחנות שארית הפליטה. ב-1949 עלה לישראל והחל ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, שם קיבל תואר ראשון בהצטיינות יתרה. שנה לאחר מכן קיבל תואר Ingenieur EE. שנתיים מאוחר יותר קיבל תואר תואר שני בהנדסת חשמל, ולאחר ארבע שנים, עם תום לימודי הדוקטורט ב-1959, הוענק לו על ידי הטכניון התואר D.Sc במתמטיקה. עם סיום הדוקטורט מונה כמרצה במחלקה למתמטיקה בטכניון. בין השנים 1965–1967 שהה באוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג שבפנסילבניה, שם כיהן כפרופסור אורח.

עם חזרתו לארץ ב-1967 מונה לפרופסור חבר במתמטיקה, וב-1971 לפרופסור במדעי המחשב. גינזבורג הקים את המחלקה למדעי המחשב בטכניון וכיהן בה כראש המחלקה הראשון[1]. בהמשך דרכו בטכניון כיהן גינזבורג כממלא מקום המשנה לנשיא וכמשנה הנשיא לפיתוח.

ב-1976 נקרא גינזבורג להשתלב, כסגן נשיא, בהקמתה של האוניברסיטה הפתוחה, שנוסדה שנתיים קודם לכן ביוזמתה של קרן רוטשילד. בין השנים 19771987 כיהן בה כנשיא. גינזבורג ניווט את האוניברסיטה הפתוחה, גייס את גרעין העובדים, הפיח רוח התנדבות ומסירות, ויצר תחושת שותפות לקידום מצוינות אקדמית.

גינזבורג זכה לתואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הפתוחה בבריטניה (1988)[2] ובתואר דוקטור כבוד לפילוסופיה ממכון ויצמן למדע ברחובות (1990)[3]. בשנת 2002 זכה בפרס רוטרי לקידום החינוך הגבוה בישראל[4].

גינזבורג נפטר ב-30 בדצמבר 2020. היה נשוי לפנינה ואב לחמישה.

מחקר ותחומי עניין עריכה

גינזבורג השלים את הדוקטורט שלו במתמטיקה בטכניון, בשנת 1959. הדוקטורט שלו נכתב בתחום האלגברה של מערכות בינאריות[5], בהנחייתו של פרופסור דב תמרי וחלק מפרסומיו שלאחר מכן עוסקים בתחום זה[6][7][8]. במהלך שנות ה-60 המוקדמות עסק גינזבורג במחקר בנושאים תורת החבורות, תורת הגרפים בשילוב תורת האוטומטים, בשיתוף פעולה עם פרופסור מיכאל יואלי[9][10][11][12].

בעבודתו המוקדמת היו שתי תרומות מרכזיות. הראשונה הייתה המשפט המפורסם, משפט ארדש-גינזבורג-זיו[13], אותו הוא הוכיח עם המתמטיקאים פאול ארדש ואברהם זיו. משפט זה הוא תוצאה חשובה בתורת החבורות האבליות, ומצוטט עד היום.

תרומתו המרכזית השנייה הייתה בפיתוח תורת האוטומטים המסוכמת בספרו Algebraic Theory of Automata[14] ובמאמרים נוספים[15].

במקביל לעבודתו במחקר, גינזבורג השקיע זמן רב בכתיבת ספרי לימוד במתמטיקה, לתלמידי תיכון ולתלמידי התואר הראשון במתמטיקה והנדסה. המרכזיים שבהם הופיעו כסדרה של שלושה ספרים תחת הכותרת "Exercises and Solution in Mathematics". ספרים אלו מכסים נושאים רבים בחשבון אינפיניטסימלי עם משתנה אחד ומשתנים מרובים[16].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אברהם גינזבורג בוויקישיתוף


הערות שוליים עריכה

  1. ^ מגזין הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, גיליון מס' 7, אביב 2010
  2. ^ Honorary Degrees | Degree ceremonies, www.open.ac.uk
  3. ^ Ph.D. Honoris Causa, Academic Affairs Office, ‏2015-07-01 (באנגלית)
  4. ^ פרופ' אברהם גינזבורג, באתר www.openu.ac.il
  5. ^ F. Kirzhner, V. Sherbaum, G. Borodyanski, R. Armon, Combustion of Sewage Sludge and Coal Powder, International Journal of Environmental Science and Development 5, 2014, עמ' 561–565 doi: 10.7763/ijesd.2014.v5.546
  6. ^ D. Tamari, A. Ginzburg, Representation of Multiplicative Systems by Families of Binary Relations (I), Journal of the London Mathematical Society s1-37, 1962, עמ' 410–423 doi: 10.1112/jlms/s1-37.1.410
  7. ^ A. Ginzburg, Representation of Groups by Generalized Normal Multiplication Tables, Canadian Journal of Mathematics 19, 1967, עמ' 774–791 doi: 10.4153/cjm-1967-072-2
  8. ^ D. Tamari, A. Ginzburg, Representation of binary systems by families of binary relations, Israel Journal of Mathematics 7, 1969-03, עמ' 21–32 doi: 10.1007/bf02771743
  9. ^ A. Ginzburg, M. Yoeli, Vector addition systems and regular languages, Journal of Computer and System Sciences 20, 1980-06, עמ' 277–284 doi: 10.1016/0022-0000(80)90009-4
  10. ^ Michael Yoeli, Abraham Ginzburg, On homomorphic images of transition graphs, Journal of the Franklin Institute 278, 1964-11, עמ' 291–296 doi: 10.1016/s0016-0032(64)90583-6
  11. ^ Abraham Ginzburg, Michael Yoeli, Products of automata and the problem of covering, Transactions of the American Mathematical Society 116, 1965, עמ' 253–253 doi: 10.1090/s0002-9947-1965-0201228-x
  12. ^ Alain J. Martin, Asynchronous Circuits for Token-Ring Mutual Exclusion, 1990-06-18
  13. ^ Jared Bass, Improving the Erdős–Ginzburg–Ziv theorem for some non-abelian groups, Journal of Number Theory 126, 2007-10, עמ' 217–236 doi: 10.1016/j.jnt.2006.10.020
  14. ^ Abraham Ginzburg, Algebraic Theory of Automata, Elsevier, 1968, עמ' 55–62, ISBN 978-1-4832-0013-2
  15. ^ A. Ginzburg, About Some Properties of Definite, Reverse-Definite and Related Automata, IEEE Transactions on Electronic Computers EC-15, 1966-10, עמ' 806–810 doi: 10.1109/pgec.1966.264264
  16. ^ Calculus Problem Solutions with MATLAB®, De Gruyter, 2020-03-23, עמ' 1–4, ISBN 978-3-11-066697-7