אברהם דב מאבריטש

רב בז'יטומיר, אווריטש וצפת

רבי אברהם דב אוירבוך מאבריטש (כונה רבי אברהם דוב מאבריץ', הרבי מאבריץ או אד"ם, וחתם את שמו אברהם דוב מאברוטש[דרוש מקור]; ה'תק"ך, 1760י"ב בכסלו ה'תר"א, דצמבר 1840) היה רב חסידי שחי בסוף ימיו בצפת, ומחבר הספר בת עין.

אברהם דב מאבריטש
לידה שנות ה־60 של המאה ה־18
~ה'תק"ך
חמילניק, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה דצמבר 1840
י"ב בכסלו ה'תר"א
צפָת, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בצפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – דצמבר 1840 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

נולד בשנת תק"ך בערך לרבי דוד מגיד מישרים בחמילניק. נישא לבתו של רבי נתן נטע מאבריטש, תלמיד הבעל שם טוב. היה תלמידם של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ובנו רבי מרדכי מצ'רנוביל וגם של רבי לוי יצחק מברדיצ'וב. כיהן כרב בערים ז'יטומיר ואווריטש.

אהבתו לארץ ישראל משתקפת רבות בספרו בת עין. בשנת ה'תקצ"א עלה לארץ ישראל.

עם הגיעו לארץ, השתכן בצפת, שם נתקבל בכבוד רב על ידי עדת החסידים, שמינו אותו לרבה של העדה.

ד"ר אליעזר הלוי, מזכירו של משה מונטיפיורי, מתאר את התרשמותו מהרב מאווריטש:

האיש הזה הוא אחד מן האנשים המלומדים והיקרים אשר ראיתי מעודי, ויהי הנקל לו לעבוד את עבודת העדה בלי כל קבלת פרס מקופת הקהל, והנה הוא עוד מחלק את כל אשר לו עם עניי עמו

יומן מסע ואגרות וילנא תר"ד

מרד הפלחים עריכה

בשנת ה'תקצ"ד (1834) התחולל מרד הפלאחים נגד גזירת הגיוס של מוחמד עלי שליט מצרים. בח' בסיוון (15 ביוני) נכנסו הפורעים לצפת, בזזו את נכסי התושבים, הפשיטו את בגדיהם והשאירו רק בגד דק לעורם. לרבי אברהם דב אף לא השאירו בגד והוצרכו לשלוח לו מטבריה בגד. הוא הסתתר לאחר מכן בחצר הקאדי יחד עם עוד מאות יהודים, אך לאחר מספר ימים פינה הקאדי מחצרו חלק מהשוהים, בהם גם חבורת רבי ישראל משקלוב. רבי אברהם דב ברח לחורבה ליד צפת. בדרך נס נשאר מעט ממון בבגדה של אשתו, שממנו קנו מעט לחם ושמן מהם התקיימו במשך תקופת היותם בשביה, כשרבי אברהם דב מחלק מלחמו לשוהים עמו[1], עד י' בתמוז. לאחר שרבי ישראל משקלוב השתדל אצל השלטונות הצליחו להשתחרר. יום י' בתמוז נקבע לפורים ויום הודיה לדורות[2]. הרב אברהם דב פנה במכתב לשר משה מונטיפיורי בבקשת עזרה לשיקום היישוב היהודי בצפת[3].

במרד הדרוזים בשנת תקצ"ח התנגד הרב אברהם דב לעזיבת צפת. אליעזר הלוי העיד שהרב עונה על ידי חוטפיו וסיכן את נפשו מול איומי רצח[4].

רעידת האדמה עריכה

בכ"ד בטבת ה'תקצ"ז אירעה רעידת אדמה בצפת ובסביבותיה והפילה חללים רבים. מסופר שהרב אברהם דב היה אז בבית מדרשו והתפלל תפילת מנחה. כשהתחילו הזעזועים ציווה הרב לכל המתפללים להתאסף סביבו, ואילו הוא עצמו השתטח על הארץ. הזעזועים גברו וחלק גדול מבית המדרש התמוטט, אבל אותו חלק שבו הצטופפו כולם נשאר עומד על תילו, וגם הגג נשאר תלוי באוויר והמתפללים ניצלו בדרך נס. בשלט בבית המדרש נכתב:

 
המציבה על בית מדרשו של האדמו"ר מאבריץ'

מה נורא המקום הזה, בית מדרש של רבי אברהם דוב האדמו"ר מאווריטש זצ"ל, שחזה את הרעש הגדול על צפת תובב"א בתקצ"ז ובזכותו הגדולה ניצל חצי ביהמ"ד מחורבן והאדמו"ר ותלמידיו שרדו בחיים

בספרו "בת עין" מסופר שאמר בדרשה כי רעידות האדמה הן סימן לבוא הגאולה[5].

פטירתו עריכה

בשנת ה'תר"א פרצה מגפה בצפת אשר הפילה חללים רבים. הרבי מאוורוטש היה בין הלוקים במגפה ולפי האגדה הבטיח כי הוא יהיה הקרבן האחרון בה. ביום י"ב בכסלו נפטר ואכן פסקה המגפה. נקבר בבית הקברות העתיק בצפת, במערה שבה טמונים גם רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל ה"ערבי נחל" ורבי אריה לייב מוואלטשיסק. את מקומו בהנהגת הקהילה תפס תלמידו, הרב שמואל הלר.

רבי אברהם דב לא השאיר אחריו ילדים[6].

בעשור השני של המאה ה-21 נפוצה סגולה הנקראת "סעודת בת עין", שתוכנה הוא סעודה לעילוי נשמתו והבעת משאלות.[7]

הרב מאברוץ' עומד בשולי הטרילוגיה "עיר קסומה" מאת יהושע בר-יוסף ובמרכז של אחד מסיפוריו.[8]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מנחם מנדל מקמיניץ, ספר קורות העיתים. מכתב ששלחו ראשי הקהילות בצפת לשר מונטיפיורי.
  2. ^ הרב זרחיה ניסים אזולאי בהקדמה לספר "שולחן הטהור"
  3. ^ המכתב במלואו בספר צפת חלק ב', נדפס בספר "בת עין" מהדורת תשס"ז בעמ' תקס"ב
  4. ^ אגרות ארץ ישראל לאברהם יערי, איגרת נ"ז
  5. ^ נספחים, בסוף הליקוטים
  6. ^ הקדמת אחיינו לספרו.
  7. ^ אהרן מילר, סגולת הסעודה לכבודו הצדיק שנפטר אחרון במגפה, באתר בחדרי חרדים, 27 בנובמבר 2020
  8. ^   יהושע בר־יוסף, הרבי מאבריצ'ה, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2017


תקופת חייו של הרב אברהם דב מאבריטש על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן