לוי יצחק מברדיצ'ב

רב חסידי אוקראיני
(הופנה מהדף לוי יצחק מברדיצ'וב)

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב[1] (ה'ת"ק, 1740כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי. ידוע בכינויו "סנגורם של ישראל" שניתן לו בזכות אהבת ישראל העצומה שלו.

לוי יצחק מברדיצ'ב
לוי יצחק בערדיטשעווער
לידה 1740
ה'ת"ק
הוסאקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוקטובר 1809 (בגיל 69 בערך)
כ"ה בתשרי ה'תק"ע
ברדיצ'ב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי סנגורם של ישראל
מקום קבורה ברדיצ'ב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 5 באוקטובר 1809 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו דב בער ממזריטש עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו אברהם דוד מבוטשאטש, ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, אברהם דב מאבריטש עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו קדושת לוי
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קבר רבי לוי יצחק בברדיצ'ב

תולדות חייו

עריכה

רבי לוי יצחק נולד בשנת 1740 לרבי מאיר (שהיה אב"ד זמושץ'[2]) ושרה-סאשה רוסקוב בהוסאקוב[3]. היה ידוע בצעירותו בכינוי "העילוי מירוסלב". נישא לפערל, בתו של הרב ישראל פרץ מלברטוב (נכדו של רבי יצחק מאיר תאומים-פרנקל, ראב"ד ז'ולקווה, בנו של רבי יונה תאומים-פרנקל[4]) וכשנפטרה הייתה בת יותר ממאה שנה. אחר חתונתו נסע למגיד ממעזריטש אצלו למד כמה שנים.

בשנים 17611765 כיהן כרב בריצ'וואל (פו'), מ-1765 רב בז'לחוב. ב-1776 עבר לפינסק[5], שם כיהן כרב וראש ישיבה. בשנת 1785 הודח ממשרתו בפינסק, עקב חתימת ראשי הקהל על החרם נגד החסידים, ועבר לעיר ברדיצ'ב שבאוקראינה, שם ייסד קהילה חסידית וכיהן כרבה עד יום פטירתו.

ר' לוי יצחק היה ידוע בגדלותו בתורה, הן בנגלה, והן בנסתר והוא עמד בראש ישיבה שבה נלמדה תורת הנגלה[6] בנוסף לכך היה ידוע בצדקתו, קדושתו והתלהבותו הגדולה בעבודת ה' עד כדי כך שרבי נחמן מברסלב אמר שכאשר רבי לוי יצחק אומר "הבורא" נתזים רשפי אש ממצחו[7].אלפים ורבבות היו נוסעים אליו בשביל לראות את עבודת ה' המיוחדת שלו ובגין מופתיו ונפלאותיו. אך יותר מכל היה ידוע בתואר "סניגורן של ישראל" בגלל אהבת ישראל שלו ודרכו המיוחדת ללמד זכות על כל יהודי ולסנגר עליו לפני הקב"ה. מיוחסת לו תחינה מפורסמת למוצאי שבת שפותחת במילים "גאט פון אברהם", אך היא קדומה בהרבה לזמנו ואולי מדובר בגרסה שלו לתחינה המקורית.

נפטר בכ"ה בתשרי ה'תק"ע. מקום קבורתו בעיר ברדיצ'ב מושך אליו מתפללים ותיירים רבים. בשנת 2018 התפתח דיון אודות מיקום קברו המדויק, בכ"ה בסיון תש"ף, 17 ביוני 2020, שליח חב"ד ורב העיר ברדיטשוב הרב משה שמואל טהלער, חשף בעקבות עבודות תשתית באוהל הקבר את מצבתו ומצבות בניו המקוריות לאחר שהייתה מכוסה בשכבת בטון שנבנתה לפני מלחמת העולם השנייה כדי למנוע את חילול הקבר[8].

הנצחה

עריכה

בשנת 2013 הוקמה באוניברסיטת בר-אילן הקתדרה לחקר החסידות על-שם ר' לוי יצחק מברדיטשב[9].

בשנת 2017 הוציאה הקתדרה לאור את הספר 'רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון בעריכת צבי מרק ורועי הורן[10], ובו שנים עשר מאמרים המוקדשים להיבטים שונים הקשורים לרבי לוי יצחק מברדיטשב. לספר מצורף תקליטור ובו ניגונים המיוחסים לר' לוי יצחק מברדיטשב בביצועים מקוריים שהוקלטו לפני כמאה שנים שחלקם התגלו רק לאחרונה בארכיונים במזרח אירופה בצד ביצועים חדשים ברוח הזמן. עם הכותבים נמנים בכירי החוקרים, ההוגים ואנשי הרוח, אשר יחדיו משלימים את אחד הפרקים החשובים בתולדות החסידות והמחשבה היהודית.

תקופת חייו של הרב לוי יצחק מברדיצ'ב על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

מתלמידיו

עריכה

צאצאיו

עריכה

אחת מבנותיו הייתה מאורסת לרב דב בער, בנו של רבי שלום שכנא מפראהביטש אך הוא נפטר לפני החתונה.

שם משפחת צאצאיו הוא דרברמדיקר (שפירושו ביידיש ״הרחמן״) או דרברמדיגר או רחמן או רחמני או דרבי.

מספריו

עריכה
  • קדושת לוי[21]. הספר כולל שני חלקים קצרים יחסית שנכתבו כספר מסודר על ידי ר׳ לוי יצחק, בנושאים חנוכה ופורים. כל חלק מורכב מכמה פרקים הנקראים ״קדושות״. עיקרו של הספר הוא דרשות שנאמרו על ידי ר׳ לוי יצחק, וככל הנראה נכתבו רובן על ידי תלמידיו. הדרשות מסודרות לפי סדר הפרשות והחגים. בנוסף מובאים ברוב הדפוסים עוד הוספות מכתביו של ר׳ לוי יצחק - פירושים לאגדות מהש״ס, דרשות ללא הקשר של פרשה, וקצת חידושי גפ״ת.
  • פירוש על 6 זכירות, מובא בחלק מהדפוסים של ה״קדושת לוי״, יצא לאור גם ב"ספר הזכירות" מהדורת "קעסט"..
  • לוי יצחק מברדיטשוב - ישראל מקאזניץ, פרקי אבות - בית הלוי - בית ישראל, באתר היברובוקס

לקריאה נוספת

עריכה
  • שלום גוטמאן, ספר תפארת בית לוי, יאסי תרס"ט.
  • צבי מרק ורועי הורן (עורכים), רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, הוצאת ידיעות ספרים, 2017.
  • הרב שלמה וילהלם, נזר הבארדיטשעווער לקט מתורותם של אדמו"רי חב"ד וזקני החסידים על רבי לוי יצחק מברדיטשב, תשע"ח (2018)
  • שמחה רז, אוהב ואהוב, הוצאת יריד הספרים, 2008
  • זאב קיציס, המורים הגדולים של החסידות, ידיעות ספרים 2023, עמ' 110–129

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קבר רבי לוי יצחק בוויקישיתוף
ספרו
עליו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ כשם משפחתו צוינו במקורות שונים השמות: רוסקוב ודרברמדיגר (רחמני).
  2. ^ צבי אלימלך קאליש, תולדות המחבר, פרק א, באתר היברובוקס
  3. ^ ייחוסם נדפס בשנת תרצ"ג ושוב בשנת תשע"ב
  4. ^ בעל ה"קיקיון דיונה". היה חתנו של רבי מאיר רבה של בריסק בנו של רבי שאול וואהל.
  5. ^ יצחק אלפסי, שנה בשנה תשס"ג.
  6. ^ בנו רבי ישראל מפיקוב מספר בספרו על אביו שעמד בראש ישיבה גדולה והיה מרביץ שם תורה ועבודת ה'.
  7. ^ חיי מוהר"ן סימן תקצ"ט.
  8. ^ נחשפה מצבתו המקורית של רבי לוי יצחק מברדיטשוב
  9. ^ אתר הקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב באוניברסיטת בר-אילן
  10. ^ רבי לוי יצחק מברדיטשב: היסטוריה, הגות, ספרות וניגון, צבי מרק ורועי הורן עורכים, הוצאת ידיעות ספרים והקתדרה לחקר החסידות ע"ש ר' לוי יצחק מברדיטשב, בחסות לוי יצחק ויהודית רחמני, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז. 581 עמודים. מחברי המאמרים: אברהם אביש שור; משה אידל; אברהם יצחק גרין; אבישר הר-שפי; מתן ויגודה; נתנאל לדרברג; מיכאל לוקין; צבי מרק; יוחנן פטרקובסקי-שטרן; לוי קופר; זאב קיציס; אור רוז; ושחר רחמני.
  11. ^ תולדות אהרן.
  12. ^ לפי מפקד האוכלוסין של פיקוב בשנת 1806, בו צוין שהיה בן 43
  13. ^ רבי אליעזר היה אביו של רבי משה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך בבוטושאן (חותנם של רבי ישראל מרוז'ין ורבי יחיאל מיכל מקשיבקא) וחותנו של רבי ישראל בער מסטפין.
  14. ^ חלק א' נדפס לראשונה בשנת תקס"ג, חלק ב נדפס לראשונה בשנת תקס"ו. הספר נדפס בדפוסים רבים, למשל בשנת תרס"ו. מהדורה מתשע"ב
  15. ^ "ולתירוץ זה העירני בני הרב הגדול מורינו מאיר נרו יאיר" (קדושת לוי, בראשית, ויגש)
  16. ^ לגור אצל הורי הכלה ולהתפרנס על ידם
  17. ^ 1 2 3 4 5 6 שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה; תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 2010 ISBN 9780826653277
  18. ^ יוחנן גוראריה, צדיקים וידידים, סקירה היסטורית אודות קשרי הידידות המופלאים בין אדמו"ר הזקן ורבי לוי יצחק מברדיטשוב וסיפורי נישואי נכדיהם בחתונה הגדולה בז'לאבין, תשע"ז
  19. ^ 1 2 ראו: עץ משפחת שניאורסון/ענף זלמנסון
  20. ^ בספר צדיקים וידידים עמוד זה
  21. ^ קדושת לוי