אברהם דרוקמן
אברהם דרוקמן (1 בנובמבר 1895 – 25 במרץ 1964) היה רנטגנולוג ישראלי ולפני כן ביישוב. פרופסור מן המניין לרדיולוגיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים ומנהל מכון הרנטגן בבית החולים הדסה בירושלים.
 | |
| פרופסור דרוקמן בערך בשנת 1950 | |
| לידה |
1 בנובמבר 1895 פרומוסול, אוסטרו הונגריה |
|---|---|
| פטירה | 25 במרץ 1964 (בגיל 68) |
| מקום קבורה |
הר המנוחות  |
| תפקידים |
רופא צבאי, רדיולוג |
| בת זוג |
|
| מספר צאצאים | 3 |
  | |
קורות חיים עריכה
דרוקמן נולד בפרומוסול שבאזור שרשרת הרי הקרפטים, באוסטרו-הונגריה, למשפחה אמידה בעלת מנסרת עצים אשר ייצאה ארגזי עץ לתפוזים של ארץ ישראל. הוא סיים תיכון בעיירה רדאץ', שבו התבלט כספורטאי, ועם אחיו מקס היו ממקימי אגודת הספורט "הגברה". במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין בצבא האוסטרי. למד רפואה באוניברסיטת וינה. במקביל עסק בסיף, והיה כדורגלן בקבוצת "הכוח וינה". בסיום לימודיו עבד דרוקמן במספר מחלקות, בקליניקה של אוניברסיטת וינה.
קריאת "יהודים לפלסטינה" שהושמעה מהקהל באמצע משחק כדורגל, היוותה אות לבאות ודרוקמן החליט בו במקום כי עתידו בארץ ישראל. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל. כעבור שנתיים הוא התחתן עם ליצ'י לאה (1909–1942), בתו של הבוטנאי ורנטגנולוג פרופסור יצחק רובינסון, מורו בעת לימודיו. בעקבות נישואי בתם עם דרוקמן, עלו ארצה הזוג ג'וזפינה ויצחק רובינסון, וזה כיהן בשנת 1927 מספר חודשים כמנהל מכון הרנטגן בהדסה בטרם חזרו לווינה. לאברהם ולאה נולדו 3 ילדים: שרה, אליעזר וראובן.
בשנת 1926, רכש אברהם דרוקמן אדמות בחוף מגדל והקים בה נחלה. הוא בנה במו ידיו בית אבן ונטע גן בוטני שאחת מגולות הכותרת שבו הוא עץ פיקוס בנגלי שצמח להיות אחד מהגדולים בישראל. הוא הביא שתילים מגני קיו באנגליה וביניהם עץ ציפור גן העדן, שתילים מקומיים, עצי אקליפטוס ושאר עצי נוי ופרי. האתר מוכר כאתר לשימור ומאחר והוא משמש גם בית מגורים אין גישה מלאה לציבור.
בשנת 1933 התמנה למנהל מכון הרנטגן בהדסה. ב-1938 היה מרצה לרדיולוגיה, בשנת 1949 קיבל מינוי של פרופסור חבר ובהמשך מינוי של פרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
בין חבריו היו דר' טיכו ורעייתו אנה טיכו הציירת. שני הרופאים המומחים הושיטו עזרה לילדים ממגדל ולמבוגרים שנזקקו לטיפולים רפואיים. אחד מתלמידיו היה פרופסור שמואל שור.
בשנת 1963 פרש לגמלאות, בעקבות תאונת דרכים שעבר. כעבור שנה הלך לעולמו. הוא קבור בהר המנוחות בגבעת שאול, בשכנות למרטין בובר.
לקריאה נוספת עריכה
- רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799, נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: דרוקמן, אברהם פרופ', עמוד 171.
