הכח וינה

הכח וינה
Sport Club Hakoah Wien
מידע כללי
שם מלא	מועדון ספורט הכח וינה
כינוי	הכח
תאריך ייסוד	1909
תאריך פירוק	1938
ליגה	בעבר הליגה האוסטרית הבכירה
	www.hakoah.at
תלבושת
תלבושת בית	תלבושת חוץ

הכח וינה (בגרמנית: SC Hakoah Wien) היה מועדון הספורט היהודי המוביל עד למלחמת העולם השנייה, מהעיר וינה שבאוסטריה. המועדון כלל ספורטאים בענפי ספורט רבים ומגוונים. אך הקבוצות הבולטות ביותר של המועדון היו קבוצת הכדורגל, שהורכבה מכדורגלנים יהודים, שהגיעו מכל רחבי אירופה וקבוצת השחייה. הקבוצות זכו לפרסום רב בעיתונות של שנות ה-20 ושנות ה-30 של המאה ה-20.

ספורטאי הכח הצטיינו גם באתלטיקה,^[1] הוקי שדה, היאבקות, טיולים רגליים, טיפוס הרים, טניס שולחן, כדוריד, כדורמים, סיף, סקי ועוד וזכו בתארים לאומיים ובינלאומיים רבים. להישג הגדול ביותר הגיע המתאבק ניקולאוס הירשל שזכה בשתי מדליות ארד אולימפיות (לוס אנג'לס 1932).

במועדון הכח שהיווה מרכז תרבותי ולא רק ספורטיבי, נערכו פעילויות פנאי כמו שחמט, גם באופן מקצועי, מוזיקה וריקודים. למועדון הייתה אף תזמורת.

היסטוריה

קבוצת הכדורגל של הכח

מועדון הספורט הוקם בשנת 1909 על ידי ציונים אוסטרים, בראשות אמן הקברט פריץ "בדה" לוהנר, ורופא השיניים אינגנץ' הרמן קורנר. המועדון בתחילה התחרה בענפים סיף, הוקי שדה, אתלטיקה, היאבקות, שחייה וכדורגל.

מחלקת הכדורגל של המועדון הוקמה באותה השנה על ידי ארתור בר, וד"ר איגניץ' מולנר ושם המועדון "הכח" נבחר בהשפעת משנתו של מקס נורדאו, "יהדות השרירים". הקבוצה החלה את דרכה בליגה האוסטרית הרביעית, אך במהרה טיפסה לליגה העליונה.

בשנת 1920 העפיל המועדון לליגה הראשונה באוסטריה. בעונת 1921/1922, העונה השנייה של המועדון בליגה הבכירה, הקבוצה סיימה במקום השני, במרחק ניצחון אחד מהאליפות.

בעונת 1924/1925 זכתה הכח וינה באליפות אוסטריה, לאחר שניצחה במחזור האחרון 2:3 את ס.ק. וינה. במהלך המשחק השוער ההונגרי של הכח אלכסנדר פביאן שבר את ידו. בתקופה זו לא ניתן היה להחליף שחקנים במהלך המשחק, ולכן פביאן המשיך לשחק, אך בתפקיד חלוץ. שבע דקות מאוחר יותר כבש פביאן את השער המנצח, שהעניק להכח את אליפות אוסטריה היחידה בתולדותיה.

קבוצת הכדורגל של הכח וינה הייתה אחת הקבוצות הראשונות שנסעו ברחבי העולם למשחקי ידידות, למקומות בהם מתגוררים יהודים רבים. הקבוצה קיימה משחקי ידידות בערים שונות, כמו לונדון וניו יורק, ומשכה אלפי צופים יהודים למשחקיה. בביקורה של הקבוצה בלונדון בשנת 1923, היא הביסה את סגל המשנה של וסטהאם יונייטד בתוצאה 0–5, (לאחר שהמשחק בווינה הסתיים בתיקו 1-1) והייתה לקבוצה הראשונה מאירופה שניצחה קבוצה אנגלית על אדמת אנגליה. כקבוצה היהודית הראשונה, הכח משכה אוהדים יהודים מרחבי אירופה למשחקיה, ובהם הסופר פרנץ קפקא. בשנים 1924 ו-1925 ביקרה הכח וינה פעמיים בארץ ישראל שתחת המנדט הבריטי והתקבלה על ידי היישוב היהודי. היא שיחקה נגד קבוצות מקומיות – יהודיות ואנגליות.^[2] בכל המשחקים היא לא הפסידה ורק אחד הסתיים בתיקו. השיא היה ניצחונה על מכבי תל אביב בינואר 1925, בתוצאה 2:11. בשנת 1926 ערכה הקבוצה סדרת משחקים בארצות הברית. משחקה בניו יורק משך 46,000 צופים, מספר ששבר את שיא הצופים במשחק כדורגל.^[3] שחקנים רבים של הקבוצה, דוגמת היינריך שנפלד, שהתרשמו ממיעוט האנטישמיות בארצות הברית, החליטו להתמקם שם והצטרפו למועדונים מקומיים. חלק משחקנים אלו (כמו מקס גרונוולד) הקימו את מועדון הכח ניו יורק, שזכה בגביע ארצות הברית הפתוח בשנת 1929. חלק מהשחקנים עלו לארץ ישראל והקימו את הכח תל אביב (כיום "הכח עמידר רמת גן"). בעקבות עזיבת רבים משחקניה המובילים, הכח נחלשה וחדלה מלהתחרות על האליפות. בשנות ה-30 לקבוצה הצטרף איליה וסטרמנס. בין שחקני הנוער של הקבוצה בתקופת פעילותה האחרונה היה איתן גינת (אוטו ז'ינייבסקי), שהפך לאחר מכן לאחד מראשי מחתרת היהודים בתנועת ההתנגדות הצרפתית.

בעקבות האנשלוס בשנת 1938, התאחדות הכדורגל האוסטרית החרימה את הכח וינה ולא אפשרה לה לשחק עוד. אצטדיונה הולאם וניתן למפלגה הנאצית. חלק גדול מהשחקנים עזבו למדינות אחרות כמו ארצות הברית או קנדה, וחלקם עלה לארץ ישראל והשתלב בקבוצות שהחלו לקום ולהתחרות בליגת הכדורגל שנוסדה בתקופה זו בארץ ישראל.

חלק גם נשארו באירופה וגורלם לא היה שונה משל שאר יהודי אירופה תחת גרמניה הנאצית. שחקן המועדון מקס שיוויר נשלח לאושוויץ במהלך השואה, שם נרצח בתחילת שנות ה-40. הוא היה אחד מלפחות שבעה שחקנים של מועדון הכדורגל, שידוע שנרצחו במהלך תקופת השואה. האחרים היו: ג'וזף קליש, אלי שנפלד, אוסקר גראסגרון, ארנסט הורוביץ, והאחים ארווין ואוסקר פולק.

אחרי תום המלחמה ב-1945 מועדון הספורט הוקם מחדש, ומאז קיים עד היום. אולם מחלקת הכדורגל ששיחקה בליגה האוסטרית השנייה לאחר המלחמה, התפרקה בשנת 1949.

בשנת 2000, רכשה הקהילה היהודית המקומית בווינה את אצטדיונה הישן של הקבוצה בפרייטר פארק תמורת 10 מיליון יורו, על מנת לבנות עליו מרכז קהילתי חדש. ב-2006 הוקם מחדש מועדון הכדורגל לו היה באותה עת 400 חברים, וקבוצת הכדורגל שלו שיחקה בליגות הנמוכות באוסטריה, בשם "מועדון ספורט מכבי וינה" (SC Maccabi Wien). המועדון פתח אצטדיון ביתי חדש ב-11 במרץ 2008.

שחקנים בולטים במחלקת הכדורגל

קבוצת הכדורגל של הכח וינה בשנות ה-20

יוזף אייזנהופר
צבי ארליך
וולטר ביר
בלה גוטמן
מקס גולד
מקס גרונוולד
יוזף גרונפלד
משה "מוריץ" האוזלר
"פוס" היינריך
לאיוש הס
יעקוב וואגנר
זיגפריד וורטמן
מקס וורטמן
נורברט כץ
דוד טלר

אלכסנדר נמש-נויפלד
יוזף סטרוס
שנדור פביאן
סמואל פוזנר
אגון פולק
בנו פוזנר
ריכרד פריד
אוטו פישר
מקס שיוויר
יוחנן שאי
ארנו שוורץ
אלפרד שנפלד
היינריך שנפלד
דולפי פישר

תוארי מועדון הכדורגל

אליפות אוסטריה

זכייה (1): 1924/1925
סגנית (1): 1921/1922

קבוצת האתלטיקה של הכח

המאמן זיגו ורטהיימר עם השחייניות, משמאל: יהודית דויטש-הספל, הדי ביננפלד, פריצי לוי ולוסי גולדנר

האתלטית גרדה גוטליב, שיאנית העולם בקפיצה לגובה מהמקום והאתלטים ארפד בלודי, ולטר פרנקל, פריץ דויטשר ואלפרד קניג זכו באליפויות אוסטריה ובמדליות במכביות הראשונה (1932) והשנייה (1935). אלפרד קניג אף ייצג את אוסטריה באולימפיאדת ברלין. הכח אף זכתה באליפות אוסטריה בריצת שליחים 4x100 מטר (1937) ובריצת שליחים 4x400 מטר (1929, 1934 ו-1937).

קבוצת ההוקי שדה של הכח

קבוצת ההוקי שדה של הכח וינה נוסדה ביוני 1913.

4 משחקני ההוקי שדה של הכח וינה, קורט לרפלד(נו'), הנס רוזנפלד (נו'), פריץ שטיינר (נו'), הנס ואלד (נו'), היו חברים בנבחרת ההוקי של אוסטריה שהשתתפה באולימפיאדת אמסטרדם (1928) וסיימה במקום תשיעי בטורניר האולימפי.

קבוצת ההיאבקות של הכח

המתאבק ניקולאוס הירשל היה בעל שתי מדליות ארד אולימפיות (לוס אנג'לס 1932), אלוף אירופה (1932) אלוף המכביה הראשונה (1932) ועשר פעמים אלוף אוסטריה במשקל כבד. הוא הצטיין גם באתלטיקה והיה שבע פעמים ברציפות אלוף אוסטריה בקרב חמש (1923 - 1930) ואלוף אוסטריה לנוער בהדיפת כדור ברזל ובזריקת דיסקוס.

מתאבקים אולימפיים נוספים: סידני ברגמן, אריך פינסוס, לודוויג שלנגר, פרד אוברלנדר

קבוצת הסיף של הכח

הנס ליון השתתף בשתי אולימפיאדות (אמסטרדם 1928 וברלין 1936), בתחרות הרומח אישי והקבוצתי. בברלין סיים במקום רביעי בתחרות הרומח הקבוצתי ושימש שופט בתחרויות הרומח.

קבוצת השחייה של הכח

בשנות ה-20 של המאה ה-20 אימן זיגי ורטהיימר את השחיינים בהכח וינה. הוא הוביל את שחייניו לשיאים ואליפויות ארציות.^[4] בקבוצה זו שחו בהדרכתו של ורטהיימר פריצי לוי והדי ביננפלד שכל אחת מהן זכתה במדליית ארד באליפות אירופה בשחייה (400 מטר חופשי ו-200 מטר חזה בהתאמה). היו אלה המדליות היחידות שבהן זכתה אוסטריה באליפות אירופה בשחייה עד לשנת 2000. שתיהן ייצגו את אוסטריה במשחקים האולימפיים באמסטרדם (1928) וסיימו במקומות 11 ו-13 בהתאמה, ואף השתתפו בשתי המכביות הראשונות וזכו כל אחת ב-5 מדליות זהב ומדליית כסף. בין השחייניות המצטיינות נמנות גם אלופות ושיאניות אוסטריה יהודית דויטש-הספל, לוסי גולדנר ורות לנגר שסירבו להשתתף באולימפיאדת ברלין, במחאה על מדיניותו של אדולף היטלר.^[5]