מרכז רפואי הדסה

בית חולים בישראל
המונח "בית חולים הדסה" מפנה לכאן. לערך העוסק בבתי חולים אחרים שהופעלו על ידי הדסה, ראו בית החולים הדסה (פירושונים).

המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה כולל שני בתי חולים אוניברסיטאיים בעין כרם ובהר הצופים בירושלים. ובנוסף חמישה בתי ספר למקצועות רפואה המשותפים להדסה ולאוניברסיטה העברית; מרפאות חוץ בבית הבריאות שטראוס, ברחוב שטראוס בירושלים, בגן הטכנולוגי מלחה (הדסה אופטימל) ומרפאות שר"פ בתל אביב. המרכזים הרפואיים הוקמו ומהווים את פועלם המרכזי של ארגון הדסה, הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה מיסודה של הנרייטה סאלד.

מרכז רפואי הדסה
היסטוריה
תאריך ייסוד 1930 עריכת הנתון בוויקינתונים
שירותים
מיטות 1,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.hadassah.org.il
גאוגרפיה
מיקום ירושלים, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל
קואורדינטות 31°45′53″N 35°08′57″E / 31.764722222222°N 35.149166666667°E / 31.764722222222; 35.149166666667
(למפת ירושלים רגילה)
 
מרכז רפואי הדסה
מרכז רפואי הדסה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית החולים הדסה עין כרם
הסמל של בית החולים הדסה
הסמל של בית החולים הדסה
בוגרות קורס אחיות של ארגון הדסה בירושלים, שנות ה-20 של המאה ה-20

בשנת 2005 היו מועמדים בתי החולים לקבלת פרס נובל לשלום על כך "שהקפידו על טיפול רפואי שווה לכל, לדו קיום ולהקמת גשרים לשלום". הדסה מפעילה גם שירותי רפואה פרטיים, שר"פ הדסה, המאפשרים בחירת רופא להתייעצות, ניתוח או חוות דעת מתוך רופאי הדסה הבכירים.

בפברואר 2014 הגיש המרכז הרפואי הדסה בקשה להקפאת הליכים, לאחר שצבר גירעון של 1.3 מיליארד שקל[1], ובית המשפט הוציא צו הקפאה ל-3 חודשים[2].

הנהלת המרכז הרפואי, הממשלה, נשות הדסה, ועדי הרופאים וועדי העובדים חתמו על הסכם הבראה למשך 7 שנים, חלקה של המדינה בתוכנית ההבראה במונחים כספיים 1.3 מיליארד ש"ח.

מנהל המרכז הרפואי הוא פרופסור יורם וייס.

הקמפוסים של הדסה עריכה

רחוב הנביאים עריכה

 
בית החולים מאיר רוטשילד - הדסה
  ערך מורחב – בית החולים מאיר רוטשילד

בשתי תקופות שונות שכן בית החולים הדסה בשני מבנים שונים ברחוב הנביאים בירושלים:

הדסה הר הצופים עריכה

  ערך מורחב – בית החולים הדסה הר הצופים

בית החולים הדסה הר הצופים נפתח במאי 1939. אבן היסוד הונחה חמש שנים קודם לכן, ב-1934. את מבנה בית החולים תכנן האדריכל אריך מנדלסון.

במרץ 1947 איים מנהיג הכוחות הפלסטיניים בירושלים, עבד אל-קאדר אל-חוסייני, לפוצץ את בית החולים אך אף על פי שלא ביצע איום זה החלו ערבים לתקוף את השיירות בדרכן לבית החולים. ב-13 באפריל 1948, במהלך מלחמת העצמאות, עלתה שיירה ממוגנת ובה רופאים, אחיות ואנשי סגל אל עבר הר הצופים. בדרך הותקפה השיירה על ידי מארב של מחבלים ערבים ובתום כמה שעות נרצחו כל 77 אנשי השיירה ובית החולים פונה ונסגר. הטבח זכה לכינוי "טבח שיירת הדסה".

בית החולים נפתח מחדש רק בשנת 1975, לאחר שנשות הדסה שיפצו והרחיבו אותו. כיום, בית החולים משרת את כלל השכונות היהודיות והערביות בצפון ירושלים ובמזרחה. בבית החולים כ-300 מיטות ויותר משלושים מחלקות ומרפאות, ביניהן מרכז שיקום ומרכז לטיפול תומך (הוספיס). מנהלת בית החולים הנוכחית היא ד"ר תמר אלרם.

הדסה עין כרם עריכה

  ערך מורחב – בית החולים הדסה עין כרם

קמפוס בית החולים הדסה עין כרם נפתח בשנת 1961, לאחר שבמשך 13 שנים סיפקה הדסה את שירותי הרפואה מאתרים שונים בירושלים משום שלא היה ניתן להפעיל את בית החולים בהר הצופים. המרכז הרפואי נבנה על גבעה בסמוך לשכונת עין כרם במערב ירושלים. בבית החולים 700 מיטות, 130 מחלקות ומרפאות, והוא מתמחה ברפואה שלישונית (רפואת מומחים).

קמפוס המרכז הרפואי כולל 22 בניינים, והוא בגדילה מתמדת מיום הקמתו. בשנת 2012 עם חגיגות ה-100 להדסה הסתיימה הקמתו של מגדל אשפוז חדש על שם דיווידסון בשטח כולל של 90 אלף מטרים מרובעים, אל הבניין החדש הועברו רוב מחלקות האשפוז וכן חדרי הניתוח. נערכות עבודות להבאת קו הרכבת הקלה של ירושלים עד לכניסה לבניין.

בשנת 2006 נפתחו מלון ומרכז מסחרי בשטח המרכז הרפואי המאפשרים למטופלי בית החולים מנוחה, מזון, שירותים ומוצרים נחוצים.

קמפוס עין כרם עריכה

לאחר המעבר של בנייני האוניברסיטה אל הקמפוס החדש בגבעת רם במערב העיר לאחר ניתוקו של הר הצופים הוחלט להקים את קמפוס קריית הדסה בעין כרם בדומה אל קמפוס בית החולים שהיה קיים בהר הצופים צמוד אל האוניברסיטה. בקמפוס עין כרם ממוקמים גם בתי הספר של הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה: בית הספר לרפואה, בית הספר לרפואת שיניים, בית הספר לרוקחות, בית הספר לסיעוד, בית הספר לריפוי בעיסוק, וגם הספרייה הלאומית לרפואה.

בתי הכנסת בעין כרם עריכה

בית הכנסת של הקמפוס נודע בשנים עשר חלונות שאגאל, ויטראז'ים של שבטי ישראל שנוצרו על ידי מארק שאגאל. קיים בקמפוס בית כנסת נוסף הנקרא קפלן על שמה של אלין קפלן בת משה ודבורה.

במרץ 2013 נחנך בבניין האשפוז על שם דוידסון בית הכנסת על שם משה סבא מסרי.

הרב רפאל יעקב מן ראקובסקי שימש שנים רבות כרב בתי החולים של הדסה. כיום משמש בתפקיד הרב משה קליין.

הדסה מדיקל מוסקבה עריכה

הדסה מדיקל מוסקבה[3] הוא בית חולים שהוקם על ידי המרכז הרפואי הדסה במוסקבה.

עד לשנת 2021 מתקיים במקום טיפול אמבולטורי הנותן את השירותים: מרפאות וייעוץ רפואי, רפואה מונעת, חוות דעת שנייה, הדמיה רפואית: CT, MRI ממוגרפיה, אולטרה סאונד, צילום רנטגן, בדיקת צפיפות עצם וגסטרוסקופייה.

הדסה בית שמש עריכה

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
  ערך מורחב – בית החולים הדסה בית שמש

בפברואר 2021 החלה בניית בית חולים חדש בעיר בית שמש, לאחר 5 שנים של שיתופי פעולה שבין העיר להדסה.

היקף פעילות עריכה

נכון לשנת 2018 כללו שני בתי החולים של הדסה למעלה 1,189 מיטות אשפוז ו-31 חדרי ניתוח. עבדו בהם 900 רופאים, 1,600 אחיות וכ-2,200 אנשי מקצועות פרא-רפואיים וסגל מנהלי. באותה שנה היו בשני בתי החולים 160,500 פניות למיון, 97,650 אשפוזים, 93,300 אשפוזי יום ו-40,100 ניתוחים ונערכו 872,400 ביקורים במרפאות החוץ[4].

השוואה בין בתי חולים בירושלים עריכה

הנתון[5] המרכז הרפואי שערי צדק[6] המרכז הרפואי הדסה[7]
מספר מיטות[8] 876 1,045
רופאים 1,020 900
אחיות 1,750 1,600
מספר אשפוזים 92,310[9] 94,500
לידות 21,000[10] 12,970
ניתוחים 35,000 40,920
ביקורים במרפאות 707,000 939,570
מספר מיטות במיון[11] 93 99
ביקורים במיון 170,000 144,850

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רוני לינדר-גנץ, חיים ביאור, הדיון בביהמ"ש על הקפאת ההליכים של בי"ח הדסה הסתיים ללא החלטה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2014
  2. ^ אביאל מגנזי וירון קלנר, אושרה בקשת הדסה להקפאת הליכים, באתר ynet, 11 בפברואר 2014
  3. ^ אתר הדסה מדיקל מוסקבה
  4. ^ מקור: אתר האינטרנט של הדסה
  5. ^ באם לא צוין אחרת הנתונים מעודכנים עבור הדסה לסוף שנת 2020, ולשערי צדק לסוף שנת 2009. הנתונים מעוגלים
  6. ^ הנתונים באתר שערי צדק
  7. ^ הנתונים באתר הדסה
  8. ^ מתוך אתר משרד הבריאות נכון לשנת 2021
  9. ^ לשנת 2018, לא דווח לשנת 2019
  10. ^ גיליון בשערינו מספר 19
  11. ^ מתוך אתר משרד הבריאות מעודכן לשנת 2019