אברהם הורוויץ (סופר)

סופר ובדחן שחי באזור הרוסי

אברהם הורוויץ (גם: האָראָוויטש או גורעוויטש) (ז' באדר תרכ"ג, 26 בפברואר 1863 – ראש חודש טבת[1] תש"א, 30 בדצמבר 1940) היה סופר ובדחן חתונות במחוז מינסק. מלבד שירי הבדחנות שחיבר בעצמו, כתב גם רומנים, נובלות, אנקדוטות ושירים ביידיש ובעברית. אחדים משיריו נכתבו תחת השפעתם של סופרים ומשוררים כגון אליקום צונזר, אברהם גולדפדן, מנדלי מוכר ספרים (שלום יעקב אברמוביץ') ועוד. כפי שהיה נהוג בקרב הבדחנים, הוא עיבד ושינה גם יצירות של אחרים.

אברהם הורוויץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 בפברואר 1863
ז' באדר תרכ"ג
בוריסוב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בדצמבר 1940 (בגיל 77)
ראש חודש טבת תש"א
בוריסוב, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ברזינו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

את יצירותיו הוא חתם בשמו או בשמות עט שונים ביידיש וברוסית, כגון "אברהמל דער מארשעליק", "אברהם בדחן", "אברהמל עלקעס", "א. ג. ב.", C. A. Гуревич ועוד.

ביוגרפיה עריכה

נולד בעיר בוריסוב שבמחוז מינסק באימפריה הרוסית (כיום בלארוס) למשפחה מרובת ילדים. אביו, ישראל הורוביץ, היה מלמד. כילד אברהם למד בחדר אצל אביו ואצל אחד הדודים שלו. מאוחר יותר, היה תלמיד ישיבת בוריסוב במשך כשלוש עשרה שנים. הוא נמשך מגיל קטן לאווירה השמחה שבאירועים אליהן הוא התלווה עם אמו אלקה שהתפרנסה כטבחית בחתונות של גבירים, ונקשר לבדחנים ולנגני להקות הכליזמרים שהיו מופיעים שם.

בגיל 16 אברהם הורוויץ חיבר את השיר הראשון שלו ביידיש "א ליד פון חייע-ראנע-מערען" שגרם לסכסוך הראשון בינו לבין אביו שלא היה מרוצה מעיסוקיו של בנו. אחרי שיחסיו עם אביו החריפו הוא עזב את הבית והתפרנס מבסבלות בתחנות הרכבת ולאחר מכן מעבודה כשומר במפעל בדים. שם קרתה לו תאונה שבה ידו הימנית נפצעה והייתה צריכה להיקטע על ידי הרופאים בבית החולים במינסק. אחרי שחרורו מבית החולים חזר לבית הוריו ולמד לכתוב עם ידו השמאלית. בסביבות 1881 חיבר את השיר "דער אומגליקליכער"[2] (האומלל) בו הוא הביע חרטה עזה על מרדנותו נגד הוריו שבגללה הוא עזב את הבית.

הוא הפך לבדחן אירועים בעקבות קשריו הטובים עם מוכר הספרים המקומי הלל קליבנוב (קליוואנאב) וקרוב משפחתו חיים'קה (חיימקע) הבדחן. הוא השתקע בעיר ברזינו (ברזין), התחתן ונשאר שם עד סוף ימיו. הוא התפרנס כבדחן במשך יותר משלושים שנה, אך כדי להוסיף לפרנסתו הוא קנה בשותפות מגרסה[דרושה הבהרה], מכולת קטנה ואפילו השכיר דירה לחברי הבונד (האיגוד הכללי של הפועלים היהודים ברוסיה). בימים הנוראים שימש כבעל תפילה ביישוב קטן אחד. אחרי המהפכה הרוסית ב-1917 הוא השתכר כשומר באחוזתו של פריץ.

הורוביץ היה בן 68 כשהחל לרשום מחדש את יצירותיו ולשלוח אותן לבנו שאול לארצות הברית שניסה לעזור לו בפרסום יצירותיו. בהמלצתו של ד"ר יעקב שאצקי, רשם הורוביץ וכתב זיכרונות של אנשים וזיכרונות היסטוריים ממקורות אחרים כדי להנציח את מנהגי החתונות של אותם הימים. אוסף הזיכרונות הזה היה אמור להתפרסם בכרך ב' של הספר "ארכיוו פאר דער געשיכטע פון יידישן טעאטער און דראמע" (הארכיון לתולדות התיאטרון היידי והדרמה) שלעולם לא התפרסם עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה.

אברהם הורוויץ התעוור לעת זקנה וניסה לטפל בראייה שלו אצל הרופאים במינסק, אך ללא כל הצלחה. בשנתיים האחרונות של חייו הוא סבל משיתוק, עד שנפטר ב-30 בדצמבר 1940, שלושה עשר ימים לאחר מות אשתו. נקבר בבית העלמין בברזינו.

מיצירותיו עריכה

במשך חייו פורסמו רק שני הפרקים הראשונים של הרומן שלו "דער שווארצער פעלץ מיטן ווייסן קאלנער" (מעיל הפרווה השחור עם הצווארון הלבן) בשנת 1928 במינסק.

  • "גאטס גנבים - הימל הינט, אדער די אומגליקליכע ליבע" (1888)
  • "א קאמפאניע גנבים רויבער איינגעוויקלט אין פרומע מאסקעס" (1890)
  • "דער שווארצער פעלץ מיטן ווייסן קאלנער" (1928)
  • "די פרויליכע מיידלאך" (1933)
  • "בן שיבא על אמו ואח על אחותו"

מאמרים עריכה

  • "שבת"
  • "הלכות חנוכה"
  • "סיום התורה"
  • "זכור אב נמשך אחריך כמים"
  • "שתיא בר משתיא"
  • "כי האדם עץ השדה"

שירים עריכה

  • "טורע נורע" (1876–1877)
  • "א ליד פון חייע ראנע-מערען" (1879 בערך)
  • "האנד" (1880–1881)
  • ""צו פינסטערע וועלט בעט הילף (1881)
  • פאגראמען פון 1881'טן יאר (1881)
  • "דער אומגליקליכער" ( 1881 בערך)
  • "דער אומגליקליכער יידעלע" (1884)
  • "שפיל, שפיל קינד טרייער
  • "משפט שלום"
  • "שלום עליכם"
  • "מאירן א מתנה"
  • "פינסטערע וועלט"
  • "דער אלטער מאן"
  • "מען פירט פארן נאז"
  • "פעקעלע ריר זיך ניט"
  • "פון זיידן צו די איינילאך"
  • "אטליכע ווערטער פון טאטן צום זון"

שירים של אחרים שהוא עיבד עריכה

  • "דער רובעל" (מקור מאת אליקום צונזר)
  • "דער פעדלער" (מקור מאת אליקום צונזר)
  • "דער בעל מקנא" (מקור מאת הילל קליוואנאבער)
  • "צו פארשיידענע וועלט" (מקור מאת אליקום צונזר)
  • "דער אלטער גאט לעבט נאך (מקור מאת מנדלי מוכר ספרים)
  • "דער שכן" (מקור מאת מנדלי מוכר ספרים)
  • יודל - נעשה ונשמע (מקור מאת מנדלי מוכר ספרים)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תאריך הפטירה הלועזי הוא 30.12.1940. המרת התאריך לתאריך עברי מובילה לל' בכסלו אם נולד לפני שקיעת החמה, או לא' בטבת אם נולד לאחריה. ראש חודש טבת הוא כינוי המתאים לשני הימים. למידע נוסף ראו ויקיפדיה:המרת תאריכים
  2. ^ אין לבלבל אותו עם השיר העוסק בנושא הגלות "דער אומגליקליכער יידעלע", שנכתב ב-1884