ימים נוראים

הימים הסמוכים לראש השנה
(הופנה מהדף הימים הנוראים)

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסוימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

חפצי קודש לימים הנוראים, במוזיאון היהודי שליד בית הכנסת הגדול של בודפשט

המושג יָמִים נוֹרָאִים מופיע במקורות שונים, החל מספרות ימי הביניים, בשלוש משמעויות קרובות, העוסקות כולן בקשר לראש השנה ויום הכיפורים בלוח העברי:

  • במשמעות המצומצמת ביותר: ראש השנה ויום הכיפורים.
  • במשמעות רחבה יותר: הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, המכונים 'עשרת ימי תשובה' (מא' עד י' בתשרי).
  • במשמעות הרחבה ביותר: כל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול[1].

כל התקופות הללו מסמלות שלבים בתהליך הולך וגובר של חשבון נפש, צדקה, תשובה ובקשת סליחה וכפרה.

משמעות הביטוי

עריכה

המלה "נורא" משמעותה, בהקשר זה, מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל לפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם.

המושג נורא מושאל מכמה פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר לאל: "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ" (תהילים מ"ז), "ומראהו כמראה מלאך האלוהים נורא מאוד" (שופטים י"ג). כמו כן יש לציין בהקשר זה את תיאורו של הנביא מלאכי על יום הדין באחרית הימים: ”הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא

מקור המושג

עריכה

המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל המהרי"ל[2], ושם הוא מתייחס לראש השנה וליום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: "בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...", ומאידך הוא כותב "אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה".

תחולת המושג "ימים הנוראים"

עריכה
 
עולה מתימן תוקע בשופר לקראת ימים נוראים, 1947

המושג 'ימים נוראים' במשמעותו הרחבה כולל את האפשריות דלהלן:

כאמור, בחלק מהמקורות, המושג ימים נוראים כולל את ראש השנה ויום הכיפורים בלבד. כך למשל מתייחס לרוב המושג "תפילות הימים הנוראים" לתפילות ראש השנה ויום כיפור ולא לתוספות של עשרת ימי תשובה. בערוך השולחן, אורח חיים תקפ"א ד', כתוב שאין לאבל להתפלל בימים נוראים לפני העמוד ומהשוואה למשנה ברורה נראה שהכוונה אך ורק לימי ראש השנה ויום כיפור. "ספר המועדים" מצטט תרגום למאמר של הרמן כהן: "ראש השנה קשור ביום הכיפורים ... שני החגים הללו, הנקראים בשם "ימים נוראים" ... "

בעברית של ימינו, בציבורים רבים, נוצרה חפיפה בין המושג ימים נוראים למושג עשרת ימי תשובה. כך למשל, ב-100 מושגי יסוד של משרד החינוך, מוגדר המושג "ימים נוראים" באתר הרשמי של משרד החינוך כך: "ימים נוראים - בשם זה מכונים הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים (מא' תשרי עד י' בתשרי)."

מקורות אחרים כללו בימים הנוראים גם את ימי אמירת הסליחות מחודש אלול. אצל המגן אברהם הדבר כתוב בצורה מפורשת: "נראה דמיום ראשון של סליחות ואילך מיקרי ימים נוראים לכל...".

מאפייני הימים הנוראים

עריכה
 
רחבת הכותל מלאה במעמד אמירת סליחות בעשרת ימי תשובה, ערב יום הכיפורים תשע"א 2010

אף יהודים שאינם רגילים לפקוד את בתי הכנסת במהלך השנה, נוהגים רבים מהם להגיע לבית הכנסת במהלך הימים הנוראים על מנת להתפלל.

בתשובות הצמח צדק (ליובאוויטש) מופיע אזכורים שונים לכך שבימים נוראים היו רבים מגיעים לבתי הכנסת[3], ובתשובה אחת הוא מספר אף על דוחק שהיה בעזרת הנשים בימים הנוראים[4].

בהלכה מצוין שכשיש מניין מצומצם אסור לאדם להיעדר בימים נוראים או לחלופין עליו לשכור מישהו במקומו כדי שיהיה במקומו מניין[5].

יש המחלקים את המועדים המוזכרים בתורה ל"ימים נוראים" (ראש השנה ויום כיפור) בהם מעוררים את האמונה בבכייה ומרירות, ו"ימי שמחה" (שלוש הרגלים) בהם מעוררים את האמונה בשמחה וריקודים.

לימים הנוראים (במשמעות המצומצמת) יש מנגינות מיוחדות לתפילה, ובנוסח אשכנזי גם לקריאת התורה.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ימים נוראים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לעיתים יש מי שהשתמש במושג הן לכך והן לכך. למשל, בשולחן ערוך הרב אורח חיים פח, כותב האדמו"ר הזקן: ”ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך ...” ומכאן משתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים. לעומת זאת, באורח חיים ו' כותב האדמו"ר הזקן: ”לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים...” ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה.
  2. ^ הרב אליהו מונק, "עולם התפילות"
  3. ^ צמח צדק, אבן העזר קיז.
  4. ^ צמח צדק, אורח חיים כ.
  5. ^ שו"ע הרב או"ח נה.