אליקום צונזר
אֶליָקוּם צוּנְזֶר (בכתיב יידי: צונזער; 13 באוקטובר 1836, ב' בחשוון תקצ"ז?,[1] וילנה – 22 בספטמבר 1913, כ' באלול תרע"ג, ניו יורק), שנודע בכינויו אליקום בדחן, היה בדחן ומשורר יידי ידוע במזרח אירופה ובהמשך בארצות הברית.
 | |
| אליקום צונזר, איור מאת יעקב אפשטיין, 1902 | |
| לידה |
13 באוקטובר 1836?[1] ב' בחשוון תקצ"ז?[1] וילנה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
22 בספטמבר 1913 (בגיל 76) כ' באלול תרע"ג ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ארצות הברית |
| שפות היצירה |
עברית, יידיש |
  | |
ביוגרפיה
עריכהצונזר נולד בעיר וילנה שבאימפריה הרוסית (ליטא), בנו של נגר. בצעירותו למד את המקצוע תוך שהוא משמש עוזר חזן. בגיל 16 גויס בכפייה לצבא הרוסי, אך כעבור שנה שוחרר עקב ביטול הגזרה. לאחר שחרורו עבד כחייט רוקם בקובנה, שם החל עוסק בחריזה והופיע כבדחן בחתונות ושמחות. בעקבות הצלחתו זאת החליט להתמקצע בתחום זה.
ב-1861 הגיע לווילנה, ושם כונה "אליקום הבדחן". ב-1862 פורסם ספר שיריו הראשון והוא החל להתפרסם. בשיריו ביקר את ה"אצולה היהודית" השוכחת את ארץ ישראל, עסק בסבל יהודי הגולה ובגעגועים לארץ ישראל.
בשנת 1871 נפטרו ארבעה מילדיו במחלת הכולרה, ושנה לאחר מכן מתה גם אשתו בן שנותר נהרג בתאונה[2]. בשיריו שלאחר מכן החל גם להביע את צערו.
לאחר נישואיו בשנית עבר למינסק, שם עבד ככתב בעיתון ביידיש "קול העם". בשלב זה כבר היה מפורסם כמשורר, חרזן ובדחן.
לאחר פרעות 1881 החל לתמוך בציונות ובתנועת ביל"ו.
בשנת 1889 היגר צונזר לניו יורק, שם המשיך בחיבור שירים והתפרנס מבית דפוס שפתח. הוא נפטר בניו יורק בשנת 1913.
יצירתו
עריכהמילדותו נטה לחבר מנגינות וחרוזים ביידיש, ומגיל צעיר יצא שמו כמאלתר מבריק וכבעל חוש מיוחד במינו לשירי עם ביידיש ולפולקלור. בחר לכתוב ביידיש, על אף שזמן קצר בצעירותו נהה אחרי ההשכלה העברית, ובשנות ה-80 (של המאה ה-19) אף התקרב אל תנועת "חובבי ציון". איציק מאנגר כינה את צונזר "משמח היהודים הגדול בדורו".
מתקופת התקרבותו אל התנועה הציונית נותר שירו המפורסם "די סאָכֶע" (ביידיש: המחרשה). שיר זה פשט בחבורות הציוניות הצעירות, הושר במסיבות ובהתכנסויות, וכמעט שהיה להמנון של צעירי הציונים בווילנה. תרגומו של צונזער לשירו נכתב בלשון מקראית נמלצת, למרות שהמקור ביידיש נכתב בלשון עממית ופשוטה. לימים עיבד נח שפירא את השיר לעברית קלה יותר, והוא זה המושר עד היום ושמו "במחרשתי".[3]
צונזר שילב ביצירתו כושר אלתור מילולי עם כושר אלתור של לחנים עממיים. הוא זכה לפרסום רב בחייו והיה אחת הדמויות העממיות היותר מוכרות אצל היהודים דוברי היידיש במזרח אירופה, ולימים גם בארצות הברית. הוא אסף, כינס והוציא לאור למעלה מתשעים כרכים של שירים, ובהם אנתולוגיות, ספרוני שירים ושירי עם משלו. ספריו נדפסו בבתי דפוס בווילנה, בניו יורק ובברלין. בבית הספרים הלאומי בירושלים נמצאים כארבעים מספריו, כולם ביידיש. כלל יצירתו לא תורגם לעברית. חלק משיריו עובדו על ידי אברהם הורוויץ.
לקריאה נוספת
עריכה- סול ליפצין, אליקום צונזר: משורר עמו; מאנגלית: יעקב עדיני, תל אביב: נ' טברסקי, תשי"ד 1953.[4]
- אליקום צונזערס ווערק; קריטישע אויסגאבע פון מרדכי שעכטער, 2 כרכים, ייִוואָ, 1964.
- איציק מאנגר, "אליקום צונזר", בתוך ספרו דמויות קרובות; תרגם מיידיש אברהם שלונסקי, מרחביה 1941.
קישורים חיצוניים
עריכה
- כתבי אליקום צונזר בפרויקט בן-יהודה
- רשימת מאמרים על אליקום צונזר באתר רמב"י
- בן-ציון אייזנשטט, צונזער, אליקים, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ה, עמוד 83, באתר היברובוקס
האזנה לשירי אליקום צונזר, באתר זמרשת- פול גלסר, אליקום צונזר, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- "אליקום צונזר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- משיריו באתר "שירונט"
- Selected songs of Eliakum Zunser
- אליקים צונזער, צונזער'ס בִּיאָגראַפיע: געשריעבען פון איהם אליין, ניו יורק: צונזער יובילעאום קאָמיטעט, 1905, בארכיון האינטרנט (אוטוביוגרפיה) (ביידיש)
- זלמן רייזען, צונזער אליקום, לעקסיקאָן פֿון דער יִידישער ליטעראַטור, פּרעסע און פֿילאָלאָגיע, מהד' 2, כרך ג, וילנה: ב. קלעצקין, תרפ"ט 1929, עמ' 259–271, בארכיון האינטרנט (ביידיש)
- צונזער'ס פֿאָלקס-ליעדער און דעקלאַמאַציאָנען, פֿון דעם בעריהמטען פֿאָלקס-דיכטער אליקום צונזער, ניו יורק: היברו פאבלישינג קאמפאני, 1923, בארכיון האינטרנט (ביידיש)
- Free song lyrics in Yiddish and sheet music by Eliakum Zunser
- משה גורלי, זמרים ומנגנים בישראל | אליקום צונזר, דבר, 29 באוגוסט 1947
- אליהו הכהן, על אם הדרך – סיפורו של השיר "השושנה", חדשות בן עזר, 271 (20 באוגוסט 2007)
- אליהו הכהן, שירי הזמר העבריים של אליקוּם צונזר: 'שּׁוֹשַׁנָּה חַכְלִילַת עֵינָיִם' (א), בבלוג "עונג שבת", ינואר 2018
- אליהו הכהן, שירי הזמר העבריים של אליקוּם צונזר: 'שּׁוֹשַׁנָּה חַכְלִילַת עֵינָיִם' (ב), בבלוג "עונג שבת", 12 בינואר 2018
- אליהו הכהן, שירי הזמר העבריים של אליקום צונזר: 'שיבת ציון', בבלוג "עונג שבת", 16 בפברואר 2018
- אליהו הכהן, שירי הזמר העבריים של אליקום צונזר: 'בְּמַחֲרַשְׁתִּי כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי' (א), בבלוג "עונג שבת", 18 במאי 2018
- אליהו הכהן, שירי הזמר העבריים של אליקום צונזר: 'בְּמַחֲרַשְׁתִּי כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי' (ב), בבלוג "עונג שבת", מאי 2018
- אליקום צונזר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אליקום צונזר, באתר זמרשת
- אליקום צונזר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 כך על פי הכיתוב שעל גבי מצבת קברו שבבית העלמין היהודי וושינגטון (אנ') בברוקלין, ניו יורק; ראו תמונה בפוסט של דוד אסף, מסע בניו יורק בעקבות אליקים צונזר (ב): שם מקום מנוחתי, בבלוג "עונג שבת", יוני 2018. במקורות רבים הובאו שנות לידה שונות, בהן 1840, 1841 ו-1845.
- ^ אליקום צונזר באתר זמרשת
- ^ השיר פורסם ב-1888 בתרגום לרוסית מאת מרדכי ריווסמן.
- ^ משה גורלי, אליקום צונזר – בדחן ופייטן, דבר, 10 בספטמבר 1954. המהדורה בשפת המקור: Sol Liptzin, Eliakum Zunser: Poet of His People, Behrman House Publ., 1950.
