אברהם יוסף אש

אין תמונה חופשית

רבי אברהם יוסף אש (ה'תקע"ג, 1813 - כ"ה באייר ה'תרמ"ח, 6 במאי 1888[1]) היה רב אורתודוקסי-אמריקאי ממוצא פולני.

ביוגרפיהעריכה

נולד בסמיאטיץ', פולין. היגר לארצות הברית בשנת 1852 וייסד עם קבוצת חברים בניו יורק את בית המדרש האורתודוקסי הראשון של יוצאי פולין (ברחוב פרל פינת סנטר[2]) שנקרא מאוחר יותר "בית המדרש הגדול"[3]. שנים ספורות לאחר מכן (1860) בחרו בני הקהילה רב, הוא התמודד למשרה ונבחר, אף שלא הייתה לו סמיכה לרבנות והיתר הוראה. פרש לזמן קצר בניסיון להתפרנס כסוחר, אך נכשל וחזר לשמש כרב. עם השנים צבר ניסיון כרב, וידע הלכתי סביר שאפשר לו לפסוק בשאלות הלכתיות פשוטות, ובהיעדר סמכות הלכתית גבוהה יותר, הוא קנה לו מעמד של רב ראשי. למרות מעמדו בקהילה, גופים עתירי כח כמו שוחטי וקצבי העיר לא ראו בו סמכות ופסקו לעצמם דרך קבע בשאלות הלכתיות שהתעוררו.

בשנות ה-70 של המאה ה-19 ניהלו נגדו הרבנים יוסף משה אהרנסון ויודל מיטלמן מחלוקת גדולה, מחלוקת זו לא צלחה והם נאלצו לעזוב את הקהילה. למרות זאת לא הייתה הרבנות יציבה בידיו, חוגים אורתודוקסיים ראו בו רב בלתי מספק, והוא לא הצליח להשליט משמעת כוללת על הקהילה ההולכת וגדלה. תנאים אלו הובילו מיד לאחר פטירתו לחיפוש ומינוי "רב כולל" לניו יורק, הרב יעקב יוסף.

בזמנו נוצרו מסילות הרכבת בעיר ניו יורק והגיע רב חדש לארה"ב וטען שמותר לקנות כרטיסים מערב שבת ולעלות לרכבת בשבת וזאת לפי מה ששמע מרבי יצחק אלחנן ספקטור הרב מקובנא שברוסיה להתיר ופירסם כן בעיתונים, אך הרב אש דחה את הדברים משום מראית העין של חילול שבת בפני ההמון, ולאחר מכן חזר בו הרב מקובנא והורה להחמיר[4]. הוביל מחאה כנגד הנוהג שרווח אז לאפשר לרבנים רפורמים לנאום גם בקהילות האורתודוקסיות, מחאה זו החלה בעקבות נאומו של הרב הרפורמי קאופמן קוהלר בבית המדרש החרדי של יוצאי סובאלק ביום שבת 12 ביולי 1884.

הרב אש נפטר בניו יורק בכ"ה באייר ה'תרמ"ח[5], 6 במאי 1888. מיד לאחר פטירתו הוקמה "אגודת הקהלות באמריקא" והחל תהליך החיפוש אחר רב כולל לניו יורק.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תאריך זה 6 במאי 1888, מופיע כן בספר דורות האחרונים (עמ' 44) וכן באוצר ישראל (עמ' 246), אך תאריך זה אינו עולה יפה אם תאריך הקמת אגודת הקהלות באמריקא שהוקמה לאחר פטירתו
  2. ^ מאוחר יותר ברחוב מאט מס. 83. הקהילה נפרדה כעבור שנים ספורות, והרב אש המשיך לכהן כרבו של הפלג שהמשיך ב"בית המדרש הגדול".
  3. ^ ברחוב פורסיית' פינת גרנד, בשנים מאוחרות יותר עבר בית המדרש לרחוב קלינטון ואחר כך למשכנו ברחוב לודלוב 69.
  4. ^ אוצר ישראל (אייזנשטיין) עמ' 246
  5. ^ וישנם שאומרין בי"ב באייר התרמ"ז