אברהם פרידמן

רב

אברהם פרידמן (1811? - 15 ביולי 1879)[1], היה הרב הראשי האחרון של טרנסילבניה.

אברהם פרידמן היה בתפקיד רב הקהילה היהודית של שימנד תחתית, ליד ארד, בטרנסילבניה, בשנים 1840-1830. לוסיאן זאב הרשקוביץ כתב עליו ש"נראה שהושפע מדרכו של הרב אהרן חורין ונטה להקל באיסורים". ב-1834 השיב החת"ם סופר לשאלתו בנושא יבמה שאחי בעלה המנוח היה בן שש בלבד והיא ביקשה להשתחרר מעגינותה, וכתב שיש להמתין שיגדל ויערוך חליצה. הוא היה בין הרבנים המעטים שידעו הונגרית היטב והיה מטיף בהונגרית.

ב-1845, לאחר מותו של רבי יחזקאל פנט אב"ד קרלסבורג, מונה על ידי השלטונות לתפקיד הרב הראשי של טרנסילבניה ומושבו בעיר. הרשקוביץ כתב: "החוגים הנאולוגים שואפי החדשות הם שתמכו בו, ובהשפעתם דחו השלטונות את ערעורי החרדים. רוב רבני המדינה לא שיתפו עמו פעולה, וגם הוא הצר את צעדיהם ככל שהיה לאל ידו." כשנבחר הרב הלל ליכטנשטיין לרבה של קלוז', לא אישר את המינוי והרב ליכטנשטיין נאלץ לשוב לקהילתו הקודמת במרגיטה. אברהם פרידמן הוציא לאור כתב עת בשפה ההונגרית בשם Az Izraelita (הישראלי). בין יתר פועלו, הוא השתדל אצל השלטונות להביא לביטול הצו מ-1851 לגירוש היהודים מקלוז' ומאיוד.

לאחר הקונגרס הארצי של 1868-1869 פקע תוקף משרתו כרב הראשי; בראשותו נשארה קרלסבורג מחוץ לקרע כקהילת סטטוס קוו.[2]

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, החת"ם סופר ובני דורו, בני משה 1992, עמ' 13.
  2. ^ משה כרמלי-ויינברגר, תולדות יהודי טרנסילבניה (1623-1944), ראובן מס, 2003. עמ' 104; Kinga Frojimovics, Neológ (kongresszusi) és status quo ante rabbik Magyarországon 1869-tö̋l napjainkig, MTA Judaisztikai Kutatócsoport, 2008. עמ' 68, למטה.