יחזקאל פנט (מראה יחזקאל)

מחבר ספר מראה יחזקאל
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי, וכן יש רק שתי הערות שוליים שהן בשולי הדברים ולא בעיקרם.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (כ"ט סיוון תשפ"ד)
המונח "מראה יחזקאל" מפנה לכאן. לערך העוסק בנבואת יחזקאל בן בוזי, ראו יחזקאל#נבואות יחזקאל.

הרב יחזקאל פנט (בכתיב יידי: פאנעט; תקמ"ג, 1783 - כ' בניסן תר"ה, 27 באפריל 1845), היה מייסד חסידות דעש, מגדולי תלמידיו של ר' מנחם מנדל מרימנוב וראשון מפיצי החסידות בטרנסילבניה. מכונה "מראה יחזקאל" על שם סדרת חיבוריו.

הרב יחזקאל פנט
ציונו של המראה יחזקאל
ציונו של המראה יחזקאל
לידה 1783
ה'תקמ"ג
ביילסקו-ביאלה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באפריל 1845 (בגיל 62 בערך)
כ' בניסן ה'תר"ה
אלבה יוליה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 9 באפריל 1845 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות
תחומי עיסוק חסידות, תורה, אגדה, הלכה, ש"ס, תפילה, קבלה, מחשבה, מוסר
רבותיו הרב ברוך פרנקל-תאומים (ה"ברוך טעם"), הרב יהודה לייב פישלס, הרב שמואל לאנדא, הרב אלעזר פלקלס, הרב מנחם מנדל רבין, החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, ר' מנחם מנדל מרימנוב
תלמידיו בניו הרב חיים בצלאל, הרב מנחם מנדל, הרב יהודה לייביש והרב יצחק משה
חיבוריו שו"ת "מראה יחזקאל", "מראה יחזקאל" על מסכת חולין, "מראה יחזקאל" על התורה "שארית ציון" (דרשות על המועדים), "שערי ציון" (מאמרי מוסר על התורה - לרוב נדפס עם השו"ת), "אגרת קודש" (ענייני חסידות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בעיירה ביליץ בשלזיה לרב יוסף ולבריינדיל בשנת תקמ"ג (1783). למד בלייפניק אצל הרב ברוך פרנקל-תאומים (ה"ברוך טעם"), בפראג אצל הרב יהודה ליב פישלס, הרב שמואל לנדא והרב אלעזר פלקלס, ובקלויז של לינסק אצל הרב מנחם מנדל רבין, רבה של לינסק ואביו של ר' נפתלי מרופשיץ.

את דרכי החסידות למד אצל החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ואצל ר' מנחם מנדל מרימנוב, רבו המובהק.

ברבנות

עריכה

בתקס"ז (1807) נתמנה לרבה של אוסטריק בגליציה, בתקע"ג (1813) מונה לרבה של טרצאל בהונגריה, ובתקפ"ג (1823) החל בתפקידו הידוע ביותר כרבה של קרלסבורג וטרנסילבניה. העיר הייתה בירת טרנסילבניה לפני קלוז'.

בהיותו רבה של טרנסילבניה פעל לטובת עגונות רבות: בתקופתו טרנסילבניה שימשה כמקלט בעבור אנשים רבים ממדינות אחרות שעגנו את נשותיהם מסיבות שונות ועקבותיהם נעלמו. הרב פנט שלח הוראה לכל הקהילות היהודיות בטרנסילבניה שיודיעו לו על כל איש זר שמגיע לקהילה יהודית, ורשם אותם בפנקסו. הוא סבב בין הקהילות שבהן היו אנשים כאלו וחקר אותם על שמותם ומולדתם ומה מעשיהם באזור זה, וכן שלח לרבני הקהילות שמהן באו להודיע היכן נמצאים בני קהילותיהם. באופן זה הצליח להתיר כמאתיים עגונות.

נודע במאמר שכתב[1] המתאר את גדולתם של האדמו"רים החסידיים ומתפלמס עם טענות ה'מתנגדים' בדבר "ביטול תורה" אצלם. במאמר הוא כותב כי לרבותיו יש גאונות ובקיאות נפלאה ואף התמדה מיוחדת בתורה אך זה דבר קטן לעומת העיקר שזה קדושתם ודבקותם בה'. רבי חיים מצאנז מייסד שושלת חסידות צאנז, היה נוהג ללמוד את המאמר, בו מבוארים יסודות תנועת החסידות, יחד עם חסידיו.

חיבוריו

עריכה

בנוסף נותרו בכתב יד חידושי הלכה ואגדה על הש"ס, חיבור גדול על ארבעה חלקי השו"ע ועוד.
כן ערך את "מנחם ציון" - דרשות ר' מנחם מנדל מרימנוב, רבו הגדול בחסידות.

משפחתו

עריכה

בתקס"ב נשא לאישה את מרת חיה-רחל, בתו של הרב משה הניג מלינסק. נולדו להם ארבעה בנים ו-4 בנות:

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נדפס בשו"ת שלו: מראה יחזקאל, סימן קד. ראה במהדורת תשס"ג את קורות הדברים.
  2. ^ את הקובץ הוציא לאור לכבוד חתונת בנו יעקב ובו לצד דברי הרב פנט הוסיף בקובץ גם דברים של הרב יהושע אהרן צבי ויינברגר ושל שני רבנים ממשפחתו.


תקופת חייו של הרב יחזקאל פנט על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן