אגאפיוס מהייראפוליס

מחבוב אבן קוסטנטיןערבית: محبوب إبن قسطنطين, שם נוצרי שקיבל את הצורה הלטינית אגאפיוס בן קונסטנטין; נפטר בשנת 941/2 לספירה) היה סופר והיסטוריון ערבי נוצרי, הידוע בעיקר בזכות חיבורו הארוך "כיתאב אל-עונואן" ("ספר הכותרות" או "ההיסטוריה"). הוא היה הבישוף המלכיתי של מנביג' (אנ') (Hierapolis), בסוריה.

אגאפיוס מהייראפוליס
תקופת הפעילות ? – 942 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 942? עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הוא היה בן זמנו של הכרוניקאי אוטיכיוס מאלכסנדריה (אנ') (סעיד אל-בטריק), גם הוא מלכיתי. החיבור ההיסטורי שלו מתחיל עם יסוד העולם ונמשך עד לזמנו. החלק העוסק בתקופה הערבית שרד רק בכתב יד אחד ונקטע בשנה השנייה לח'ליפות של אל-מהדי (160 להיג'רה, 776/7 לספירה) ובזמן בו הקיסר היה לאון הרביעי (775–780).

עבור ההיסטוריה המוקדמת של הנצרות, אגאפיוס עשה שימוש ללא ביקורת בחומרים אפוקריפיים ואגדתיים. עבור ההיסטוריה החילונית והכנסייתית בהמשך, הוא הסתמך על מקורות סוריים, במיוחד הכרוניקה העולמית של ההיסטוריון המארוני תאופילוס מאדסה (אנ') (מת בשנת 785) עבור סוף התקופה האומיית ותחילת העבאסית. הוא השתמש ב"תולדות הכנסייה" של אוסביוס רק באמצעות אוסף של קטעים קצרים מתוך החיבור. את זה הוא משלים ממקורות אחרים. הוא נותן קטע שלא ידוע ממקור אחר מאת פפיאס; ורשימה של מטרופוליטנים מזרחיים. הוא משתמש בחיבור ההיסטורי האבוד של בר-דיסאן (אנ'), אך רבים ממקורותיו נותרו עלומים.

החיבור ההיסטורי של אגאפיוס מכיל גרסה של העדות הפלוויאנית – אזכור, שהאותנטיות שלו שנויה במחלוקת, של ישו והנוצרים בספרו של יוסף בן מתתיהו "קדמוניות היהודים",[1] שנכתב בסוף המאה ה-1. וכך הוא מצטט מתוכו:

”ובאותו זמן היה אדם חכם שנקרא ישוע. והיה לו אורח חיים נאה, וידוע היה בתורת בעל מידות טובות. אנשים רבים מקרב היהודים ושאר האומות היו תלמידיו. פילטוס גזר עליו צליבה ומוות, [אך] אלה שהיו תלמידיו לא זנחו את משנתו. הם סיפרו, שהופיע להם שלושה ימים אחרי צליבתו ושהיה חי. ואולי הוא המשיח, אשר אמרו עליו הנביאים נפלאות. ועדת הנוצרים הנקראת על שמו לא אבדה עד היום הזה”.[2][3]

גרסתו של אגאפיוס נייטרלית יותר מזו של הטקסט הקיים בכתבי היד ששרדו של "קדמוניות היהודים": היא מופיעה ללא המשפט "אם מותר לקרוא לו איש", ללא ההתייחסות לנסים שביצע, ללא ציון תפקידם של המנהיגים היהודים בהאשמתו, ועם ניסוח מסויג על כך שתלמידיו של ישו דיווחו שהופיע לפניהם חי כעבור שלושה ימים, ושרק "אולי הוא המשיח".

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ג, פסקה ג, סעיפים 63–64: "ובאותו זמן היה ישוע, איש חכם, אם מותר לקרוא לו איש, שכן היה עושה מעשי־פלא... הוא היה המשיח. וכשהוציא פילאטוס דינו לתלייה על־פי מסירתם של האנשים הראשונים (במעלה) אצלנו... נתגלה אליהם ביום השלישי והוא שוב חי, לאחר שנביאי אלוהים ניבאו עליו דבר זה, (וגם) רבבות נפלאות אחרות" (תרגום אברהם שליט).
  2. ^ החיבור ההיסטורי של אגאפיוס - חלק 2
  3. ^ תרגום מתוך: אורה לימור, ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 1, עמ' 16. ראו גם: דוד פלוסר, "עדותו של יוספוס על ישו", יהדות ומקורות הנצרות, עמ' 72–80; אורה לימור, בין יהודים לנוצרים, כרך א, עמ' 43.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים ובנושא היסטוריונים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.