אגלאוניקה
אַגלַאוּנִיקֶה (ביוונית עתיקה: Ἀγλαονίκη, הלחם של αγλαὸς שמשמעו "זוהר" ו-νίκη "ניצחון") נקראה גם אַגַנִיקָה מתֶסַלְיָה והייתה אסטרונומית ותאומטורגית (אנ') (מכשפת) יווניה מהמאה השנייה או הראשונה לפני הספירה. יש הטוענים כי היא הייתה האסטרונומית הראשונה בהיסטוריה.[1] אגלאוניקה מוזכרת כבר בכתביו של פלוטרכוס[2] ובסקוליה לאפולוניוס מרודוס כאסטרונומית וכבתו של הגטור (הגמון) מתסליה. היא נחשבה למכשפת בשל הצהרתה על יכולתה "להוריד את הירח מהשמים" (καθαιρεῖν τὴν σελήνην: kathaireĩn tìn selénen) אשר פורשה - תחילה על ידי פלוטרכוס ולאחר מכן על ידי אסטרונומים מודרניים - במשמעות של יכולת חיזוי הזמן והאזור הכללי בו יתרחש ליקוי ירח.
 | |
| לידה | תסליה |
|---|---|
  | |
אסטרונומיה וכישוף
עריכה
אגלאוניקה נולדה בתסליה וחיה בה.[1] הדעות לגבי תקופת פעילותה חלוקות. יש המתארכים למאה החמישית לפני הספירה ויש המאחרים ומעריכים בסביבות שנת מאתיים לפני הספירה.[1]
פלוטרכוס כתב כי היא הכירה היטב את תקופות הירח המלא שבו הוא נתון לליקוי, והשתמשה ביכולתה לחזות את הזמן שבו הירח אמור להתכסות בצל כדור הארץ כדי לגרום לקהל הנשים הצופות בליקוי להאמין שהיא משכה את הירח מהשמיים.[3][4][5] היא כונתה "המכשפה מתסליה", כיוון שבגלל האמונות הטפלות שרווחו באותה תקופה, כל האסטרונומים שידעו לחזות ליקויים נחשבו כמכשפים או קוסמים בעלי יכולת "להעלים את הירח".[1]
אך יכולתה לא הייתה קסם או כישוף. היא הכירה את מחזוריות סארוס (אנ'), המחזוריות של כ-18 השנים שהתגלתה על ידי הבבלים, שמשמשת לחיזוי הזמן והמקום של ליקויי חמה וליקויי לבנה.[1][6] אביה של אגלאוניקה איפשר לה ללמוד אסטרונומיה בבלית וזה הידע בו השתמשה כדי לחזות במדויק את הליקויים.[1]
נראות הירח בזמן ליקוי
עריכהסולם דנג'ון (אנ') משמש למדידת בהירות יחסית של ליקוי ירח ומבוטא כמספר L המצוי בין 0 ל-4. רק ברמה L0 יחווה הצופה החשכה מלאה של הירח, וזהו מאורע נדיר. ברוב ליקויי הירח, הוא פשוט מקבל גוון אדמדם ולא נעלם לחלוטין. העלמות מלאה של הירח נצפתה בעת האחרונה בליקוי של 30 בדצמבר 1963 (אנ').[4] בהיסטוריה הרחוקה, היה דיווח של קיקרו על ליקוי שכזה בשנת 63 לפני הספירה ועל ידי פלוטרכוס בשנת 168 לפני הספירה.[4] חוקרים מנסים ליישב את הסתירה בין הקהל שהאמין שאגלאוניקה משכה את הירח אליה ובכך העלימה אותו מהשמיים, לבין האסטרונומים המצביעים על ההסתברות הנמוכה לקיומם של ליקויים רבים ברמת L0 שוב ושוב במשך תקופת פעילותה של אגלאוניקה. יש המציינים כי המקורות העתיקים הדנים באגלאוניקה אינם מתארים שינוי צבע לאדמדם ואף אינם מתארים קושי לשכנע את הצופים שהיא הצליחה להעלים את הירח, מכאן שהירח אכן הוחשך לחלוטין בזמן הליקוי. עוד חיזוק לטענה כי הירח אמנם נתפס על ידי הקהל של אגלאוניקה כנעלם, היא הטענה כי מות אחד מקרוביה של אגלאוניקה לאחר "הופעה" מוצלחת של משיכת הירח הווה עונש על מעלליה.[4] כיוון שמחקרים בעומק הקרחונים של גרינלנד לא תומכים באפשרות שהייתה תקופה של מספר עשורים רצופים של פעילות געשית שתרמה להחשכת הליקויים בתקופת אגלאוניקה, עלתה ההשערה שבמאה הראשונה והשנייה לפני הספירה הייתה תקופה שבה הירח נראה כהה משמעותית במהלך מספר ליקוי לבנה עקב שינויים בפעילות השמש שפגעו בבהירותה.[4]
.jpg)
השפעה תרבותית
עריכה- שמה של אגלאוניקה מוזכר בפתגם יווני בהקשר לשחצנות המיוחסת לה: "כן, כפי שהירח מציית לאגלוניקה".[7]
- ב-1991 האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי נתן את השם אגלאוניקה לאחד המכתשים על פני נוגה.[6][8]
- אגלאוניקה היא האסטרונומית הראשונה המוזכרת בשיר "מכתב מקרולין הרשל" מאת המשוררת סיוו סדרינג (אנ').[1]
- אגלאוניקה היא דמות בסרט "אורפיאוס" של ז'אן קוקטו, שם היא מוצגת כחברתה של אורידיקה ומנהיגת ליגת הנשים.[9]
- אגלאוניקה היא דמות בולטת ביצירת האמנות של ג'ודי שיקגו הקרויה "מסיבת ארוחת הערב", מיוצגת כאחד מ-999 השמות בקומת המורשת המוצגת במוזיאון ברוקלין שבניו-יורק.[10]
ביקורת
עריכהיש הטוענים לעדויות מוקדמות לקיומן של מספר מכשפות היכולות "להוריד את הירח מהשמיים", שהיו פעילות בתסליה בין המאות השלישית והראשונה לפני הספירה, אולם חוקרים אחרים טוענים שזו פשוט הכללה על יכולתה של אגלאוניקה עצמה כך שהיא הייתה בעלת יכולת ייחודית בסביבתה.[4][6]
בניגוד לקביעה השכיחה כי אגלאוניקה הייתה אסטרונומית הראשונה בהיסטוריה,[1][7] יש החולקים על כך ונוקבים במקום זאת בשמה של הכוהנת השומרית של אל הירח, אנהדואנה.[7]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- הנשים הבלתי נשכחות (אנגלית: The Unforgotten Sisters: Female Astronomers and Scientists before Caroline Herschel) מאת גבריאלה ברנרדי וג'ים ווילקי, ספר המתאר מדעניות ואסטרונומיות, בניהן אנהדואנה משומר ואגלאוניקה (באנגלית).[11]
קישורים חיצוניים
עריכה
- איורים של אגלאוניקה (עמודים 7–8, טקסט בספרדית)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Gabriella Bernardi, 4, The Unforgotten Sisters: Female Astronomers and Scientists before Caroline Herschel, Switzerland: Springer International, 2016, עמ' 23, 26. (באנגלית)
- ^ "Plutarch, De defectu oraculorum, section 13". www.perseus.tufts.edu.
- ^ Plutarch, Conjugalia Praecepta, section 48, www.perseus.tufts.edu
- ^ 1 2 3 4 5 6 Peter Bicknell, The witch Aglaonice and dark lunar eclipses in the second and first centuries BC (עמ' 160), adsabs.harvard.edu, Journal of the British Astronomical Association, 1983
- ^
ניו יורק טיימס, "חסרי הנחת": פרק ראשון מתוך ספרה של לין אולמן, באתר הארץ, 20 בפברואר 2018
- ^ 1 2 3 Jorge Álvarez, Aglaonice de Tesalia, la astrónoma griega considerada bruja por predecir eclipses de luna, La Brújula Verde, 2020-07-21 (ב־European Spanish)
- ^ 1 2 3 AGLAONIKE, 4kyws.ua.edu (באנגלית)
- ^ Planetary Names, planetarynames.wr.usgs.gov
- ^ Gordon Elliott Walker, Jean Cocteau: Orpheus Narcissus (עמ' 51), https://repository.lsu.edu/, תיזה לתואר מוסמך באוניברסיטת לואיזיאנה, 2015 (באנגלית)
- ^ Aglaonice, www.brooklynmuseum.org (באנגלית)
- ^ The Unforgotten Sisters: Female Astronomers and Scientists before Caroline Herschel (Springer Praxis Books), librarything.com (באנגלית)
