אורידיקה
אֶוּרִידִיקֶה (יוונית עתיקה: Εὐρυδίκη) היא דמות במיתולוגיה היוונית, אָוּלוֹנִיאַדַה, נימפה של האחו ההררי והעמקים הירוקים. אשתו של אורפאוס, שמנסה להחזירה מהשאול באמצעות המוזיקה שלו.
תפקיד | אולוניאדה |
---|---|
תרבות | יוון העתיקה |
בן או בת זוג | אורפאוס |
דמותה
עריכהלפי המיתוס בשובו של אורפאוס ממסע הארגונאוטים הוא נשא לאישה את הנימפה אורידיקה אותה אהב אהבה עזה. אריסטיוס ראה אותה ובהשפעתו הכיש אותה צפע והיא מתה.
לפי גרסה אחרת רדף אחריה סאטיר ביער בניסיון לאנוס אותה, ובעת מנוסתה היא לא שמה לב ודרכה על נחש ארסי שהכיש אותה והיא מתה והגיעה לשאול.
אורפאוס, בעודו ממתין לה ביום חתונתו, קיבל את ההודעה המרה על מותה מפי שליח. הוא סירב להתנחם וחדל לשיר. בהחליטו לחפשה הוא החל לנגן ולשיר באופן כל כך עצוב שהנימפות והאלות בכו ואפילו האריניות בכו.
האדס ופרספונה, העניקו לו חסד חד-פעמי – הוא יוכל להחזיר את רעייתו אל ארץ החיים בתנאי שילך לפניה ולא יסב את ראשו אליה, עד צאתם כליל מהשאול. כאשר אורפאוס חשד שאורידיקה אינה מאחוריו והאדס מרמה אותו הוא פנה לאחור כדי לראות את אורידיקה, הוא ראה את דמותה מתקרבת ופשט את זרועותיו כדי לחבק אותה. בו ברגע נעלמה חזרה אל השאול.
המיתוס סופר בתקופתו של ורגיליוס וכן במטמורפוזות של אובידיוס ויש לו דמיון למיתוסים אחרים בסיפור המקראי על אשת לוט.
בתרבות
עריכההמיתוס של אורפאוס ואורידיקה הוצג באופרות ובמחזות רבים. האופרה אורדיקה מאת יאקופו פרי, היא האופרה העתיקה ביותר הידועה כיום.[1] בשנת 2020 עלתה הבכורה של האופרה אורדיקה, שהלחין מתיו אוקוין עם לברית מאת שרה רוהל, ומהווה עיבוד מודרני למיתוס.[2]
גלריה
עריכה-
אורפאוס ביום המיועד לחתונתו עם אורידיקה לפני בוא השליח ניקולא פוסן במוזיאון הלובר
-
אורידיקה מוכשת על ידי נחש בציור של טיציאן
-
אורפיאוס מתאבל על אורידיקה בציור של פרדריק לייטון
-
אורפאוס ואורידיקה במסעם מן השאול בציור של ז'אן-בטיסט קאמי קורו
-
אורפאוס ואורידיקה במסעם מן השאול בפסל של אוגוסט רודן במוזיאון המטרופוליטן לאמנות
קישורים חיצוניים
עריכה- אורידיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Review: At L.A. Opera, Matthew Aucoin's 'Eurydice' almost has it all, Los Angeles Times, 2020-02-03
- ^ Woolfe, Zachary (2021-11-24). "Review: The Met Opera's 'Eurydice' Tries to Raise the Dead". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-08-15.