פתיחת התפריט הראשי


אגם הזפתאנגלית: Pitch Lake) הוא אגם בעיר לה ברה (La Brea) שבדרום-מערב האי טרינידד בטרינידד וטובגו, שקרקעיתו מכוסה זפת. אגמים דומים קיימים בקליפורניה ובוונצואלה, ואגם הזפת בטרינידד הוא הגדול מביניהם. הזפת שבו משמשת להפקת אספלט.

אגם הזפת
Pitch Lake.JPG
אגם הזפת
מיקום טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו  טרינידד וטובגו
סוג tar pit עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח כ-0.4 קמ"ר
ערים לה ברה
קואורדינטות 10°14′02″N 61°37′34″W / 10.234°N 61.626°W / 10.234; -61.626
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שטחו של האגם כ-400 דונם, והוא מתמלא במים רק לאחר שיורדת כמות מספקת של גשם. בתקופות שבהן אין יורד גשם, רק מקצתו מכוסה במים. הזפת שבקרקעית האגם קשיחה יחסית, וניתן ללכת עליה, אף שניתן למצוא גם זפת נוזלית וטובענית, בדומה לזפת המצויה מתחת לפני השטח. עומק הזפת המרבי באגם מגיע ל-76 מטרים.

היסטוריהעריכה

 
כרייה ב-1912
 
זפת באגם

האגם נוצר כתוצאה מטקטוניקת הלוחות, שגרמה לירידת הלוח הקריבי מתחת ללוח הדרום-אמריקאי. כתוצאה מכך, פרץ נפט ממעמקי האדמה אל פני הקרקע. המגע עם האוויר גרם להתפוגגות כמה מרכיבי הנפט, ומה שנותר הוא הזפת.

התושבים הילידים הציגו את האגם לוולטר ראלי בביקורו באי ב-1595, והוא השתמש בזפת לאיטום ספינותיו. בביקורו השני, ב-1617, הביא עמו מהזפת לבריטניה. כרייה ממוסדת ומשמעותית יותר החלה רק ב-1867, ולפי ההערכות נכרו עד כה כ-10 מיליון טונות. חברת לייק אספלט אוף טרינידד אנד טובגו, שנוסדה ב-1851 והולאמה ב-1978, מבצעת את הכרייה ואת הפקת האספלט. לאורך השנים שימש האספלט שהופק מהאגם לסלילת כבישים בלמעלה מ-50 מדינות, ובהן ארצות הברית, בריטניה, הודו, יפן, מצרים וסינגפור. על פי הערכות, נותרה באגם עוד כמות דומה של זפת, ובקצב הכרייה הנוכחי, היא יכולה להספיק לעוד 400 שנים.

ייחודו של האגם הפך אותו לאתר תיירות, ומדי שנה מבקרים בו כ-20 אלף תיירים. בעשור השני של המאה ה-21 הוקם בו מרכז מבקרים.

החי והצומחעריכה

סביב האגם גדלים עצי קשיו, מנגו ועץ הלחם, ובמימיו ניתן למצוא צמחי מים כנימפאה וערידת הביצות. בין העופות הפוקדים את האגם נמנים מיני אנפתיים, שלדגיים, קוליבריים, חרטומניים ושלכים. בזפת עצמה חיים מיקרואורגניזמים.

האגם במיתולוגיה המקומיתעריכה

שתי אגדות של אינדיאנים בני ארוואק מייחסות את יצירת האגם לזעם האלים. לפי אגדה אחת, קליפאריה, בתו של צ'יף מקומי, ברחה לחיות עם אהובהּ, בן שבט אחר. אביה, קליסונה, הגיע בעקבותיה לכפר, חטף אותה בחזרה, והחזיר אותה לביתו כשהיא קשורה לסוס. האל המכונף פימלונטאס זעם על כך, קבר את כפרו של קליסונה מתחת לאדמה, וכיסה אותו בזפת. לפי האגדה השנייה, בני שבט שכבשו את האזור חגגו את ניצחונם בסעודה גדולה בה ניזונו מבשר קוליברים, שבנוצותיהם השתמשו כדי לקשט את עצמם. גם לפי אגדה זו, הטביע פימלונטאס את כפרם בזפת, וזאת משום שבחגיגתם זו שכחו שלפי המסורת, הקוליברים הם נשמות אבותיהם.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אגם הזפת בוויקישיתוף