אגם נאצר
אגם נאצר הוא מאגר מים בדרום מצרים ובצפון סודאן, שנוצר כתוצאה מבניית סכר אסואן, בין השנים 1958 ו-1970, וניזון ממימי נהר הנילוס. האגם קרוי על שמו של נשיא המצרים גמאל עבד אל נאצר, שבזמן שלטונו הוקם הסכר.
 | |
| אגם נאצר, מבט מכיוון מקדש אבו סימבל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | מצרים, סודאן |
| סוג |
אגם מלאכותי  |
| מידות | |
| שטח | 5,250 קמ"ר |
| נפח | 132 קמ"ק |
| גובה | 183 מטר |
| אורך מרבי | 550 ק"מ |
| אורך | 500 קילומטר |
| רוחב מרבי | 35 ק"מ |
| עומק מרבי | 130 מטר |
| עומק ממוצע | 25.2 מטר |
| מידע נוסף | |
| נהר מזין | נילוס |
| מקור לנהר | נילוס |
| אורך קו החוף | 7,844 ק"מ |
| ערים | אסוואן, אבו סימבל, ואדי חלפא |
| קואורדינטות | 22°25′N 31°45′E / 22.417°N 31.750°E |
  | |
האזור הקרוי "אגם נאצר" מתייחס לחלק המצרי של מקווה המים, המהווה כ-83% משטחו. שאר המאגר, המצוי בשטחה של סודאן, מכונה בפי הסודאנים "אגם נוביה".
האגם מתפרס על שטח של 5,250 קמ"ר. אורכו של האגם מגיע לכ-550 ק"מ ורוחבו המרבי לכ-35 ק"מ בסמוך לחוג הסרטן.
מספר אתרים ארכאולוגיים שהיו מצויים בשטח ההצפה פורקו והועברו לאזורים גבוהים יותר לבל ייפגעו.
כדי למנוע את עליית מפלס האגם, נבנתה בין השנים 1978–1998 תעלת סאדאת. דרכה נשאבים מי האגם לכיוון צפון-מערב, שם הם יוצרים את אגמי תושכא.
כתוצאה מהעומס המלאכותי והפתאומי על קרום כדור הארץ שנוצר במקום עם היווצרות האגם, החלו להתרחש במקום רעידות אדמה מושרות, אך קטנות, שלא התרחשו קודם לכן[1]. תופעה דומה נצפתה לראשונה לאחר היווצרות אגם מיד שבמדינות נבאדה ואריזונה שבארצות הברית[2].
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ ,Fat-Helbary R., Tealb, A., 2000. A Study of Seismicity and Earthquake Loading at Proposed Kalabsha Dam Site, Aswan, Egypt. 12WCEE200, pp. 1-8
- ^ Simpson, D., W., 1976. Seismicity Changes Associated with Reservoir Loading. Engineering Geology, 10. pp. 123-124