אגם נאצר
אגם נאצר הוא מאגר מים בדרום מצרים ובצפון סודאן, שנוצר כתוצאה מבניית סכר אסואן, בין השנים 1958 ו-1970, וניזון ממימי נהר הנילוס. האגם קרוי על שמו של נשיא המצרים גמאל עבד אל נאצר, שבזמן שלטונו הוקם הסכר.
 | |
| אגם נאצר, מבט מכיוון מקדש אבו סימבל | |
| מיקום | מצרים, סודאן |
|---|---|
| סוג | אגם סכור |
| שטח | 5,250 קילומטר רבוע |
| אורך מרבי | 550 קילומטר |
| רוחב מרבי | 35 קילומטר |
| עומק ממוצע | 25.2 מטרים |
| עומק מרבי | 130 מטרים |
| נפח | 132 קילומטר מעוקב |
| אורך קו החוף | 7,844 ק"מ |
| גובה | 183 |
| נהר מזין | נילוס |
| מקור לנהר | נילוס |
| ערים | אסוואן, אבו סימבל, ואדי חליפה |
| קואורדינטות | 22°25′N 31°45′E / 22.417°N 31.750°E |
האזור הקרוי "אגם נאצר" מתייחס לחלק המצרי של מקווה המים, המהווה כ-83% משטחו. שאר המאגר, המצוי בשטחה של סודאן, מכונה בפי הסודאנים "אגם נוביה".
האגם מתפרס על שטח של 5,250 קמ"ר. אורכו של האגם מגיע לכ-550 ק"מ ורוחבו המרבי לכ-35 ק"מ בסמוך לחוג הסרטן.
מספר אתרים ארכאולוגיים שהיו מצויים בשטח ההצפה פורקו והועברו לאזורים גבוהים יותר לבל ייפגעו.
כדי למנוע את עליית מפלס האגם, נבנתה בין השנים 1978–1998 תעלת סאדאת. דרכה נשאבים מי האגם לכיוון צפון-מערב, שם הם יוצרים את אגמי תושכא.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
תמונת האגם מתחנת החלל הבינלאומית