מקדשי אבו סימבל

אתר מורשת עולמי של אונסק"ו בדרום מצרים
(הופנה מהדף אבו סימבל)

אבו סימבלערבית: أبو سمبل או أبو سنبل) או איפסמבול[1][2] הוא אתר ארכאולוגי ביישוב אבו סימבל (אנ')[3] בקרבת הגבול מצרים־סודאן, הכולל שני מקדשים מתקופת השושלת ה־19 במצרים העתיקה, אשר נחצבו בסלע בנוביה. המקדשים נבנו במאה ה־13 לפנה"ס על ידי רעמסס השני. האתר כולל מקדש גדול המוקדש לרעמסס השני ומקדש קטן יותר צפון מזרחית לגדול המוקדש לאשתו החשובה של רעמסס, נפרטרי ולאלה חתחור. אבו סימבל הוכר בשנת 1979 כאתר מורשת עולמית.

מקדשי אבו סימבל
أبو سمبل
חזית המקדש הגדול
חזית המקדש הגדול
חזית המקדש הגדול
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 3, 6
חלק מתוך המונומנטים הנוביים מאבו סימבל לפילה
מידות
שטח 41.7 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תרבויות מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
נבנה 1274 לפנה״ס קביעה עם תאריך גרגוריאני מלפני 1584 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאורעות העתקת המבנים (19631968) עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר ארכאולוגי
התגלה 1813 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 22°20′13″N 31°37′32″E / 22.336944444444°N 31.625555555556°E / 22.336944444444; 31.625555555556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

בנייה עריכה

מקדשים אלה הוקמו בידי הפרעונים סתי הראשון ורעמסס השני, בין השנים 1284 לפנה"ס ל־1264 לפנה"ס לערך. המקדשים הוקמו לזכר המלחמה עם החיתים בקרב קדש על האורונטס בשנת 1289 לפנה"ס לערך, שהסתיימה ללא הכרעה צבאית, אבל המצרים הציגו אותה כניצחון. הקומפלקס המדובר הוא אחד משישה מקדשים חצובים בסלע שנבנו בנוביה במהלך כהונתו של רעמסס השני, אשר נבנו על־מנת להרשים את שכנותיה הדרומיות של מצרים וכן לחזק מחדש את הדת במצרים. האתר נחשף בשנת 1817 על ידי ג'ובאני בלזוני.

מיקום מחדש עריכה

במקור - שני המקדשים חצובים בתוך שתי הגבעות המקוריות - מבט מכיוון הנילוס, 1905-1907
כיום, לאחר השחזור - שני המקדשים נמצאים בתוך שתי גבעות מלאכותיות, הקטנות בגודלן מאשר הגבעות המקוריות, מבט מכיוון חוף אגם נאצר, 2005. משמאל - מקדש רעמסס השני (הגדול), מימין - מקדש נפרטרי (הקטן)

בשנת 1959 החל מבצע תרומות בינלאומי לשימור המבנים בנוביה. השרידים הללו, שהם הדרומיים ביותר לאותה ציוויליזציה מצרית עתיקה, נמצאו תחת סכנה ממשית בעקבות הצטברות מי הנילוס מדרום לסכר אסואן (אשר נבנה בדיוק למטרה זו – אגירת המים מדרומו). מבצע ההצלה של מקדשי אבו סימבל החל ב־1964, ועלותו נאמדת בכ־40 מיליון דולר. בין 1964 ו־1968, האתר כולו נחתך לבלוקים גדולים, פורק וכונס מחדש באתר חדש – 65 מטר גבוה יותר ו־200 מטר הרחק מהנילוס על־מנת להצילו משקיעה באגם נאצר בשעה שזה הלך והתמלא מאחורי הסכר, באחד המבצעים שנמנה עם ההישגים הגדולים והחשובים ביותר של ההנדסה הארכאולוגית בימינו. אחת התוכניות הראשונות לשימור המקדשים הייתה בנייה של חלון זכוכית ענק שיקיף את המקדשים מכל עבריהם ולתוכם אפשר יהיה להוריד תיירים דרך פתח עילי, אך תוכנית זאת לא מומשה.

אדריכלות עריכה

המקדש הגדול באבו סימבל עריכה

שער הכניסה למקדש נמצא בין שני פילונים. המעבר בין שני הפילונים היה כמו כניסה לתוך נקיק תלול ועמוק במדבר. בסמוך לפילונים מוצבים פסלים ענקיים המגדירים את הכניסה למקדש. אלה הם ארבעה פסלים של רעמסס השני כביכול. בין רגליו של הפרעה מוצגים בני משפחתו בגודל זעיר ביחס אליו, סמל לכך שפרעה נישא מכל אדם. מעל פתח הכניסה ישנו פסל של האל אמון (רע).

המקדש הקטן באבו סימבל עריכה

מקדש זה הוקדש למלכה נפרטרי אשתו החשובה של רעמסס השני ולאלה חתחור. המקדש שוכן 100 מטר צפון־מזרחית למקדש הגדול. זו הייתה הפעם השנייה בהיסטוריה של מצרים העתיקה שמקדש הוקדש למלכה, הפעם הראשונה הייתה המקדש שאחנתון בנה לאשתו נפרטיטי. על אחת הקשתות במקדש רשומה הכתובת ”מקדש שהוא מונומנט גדול ואדיר למלכה המלכותית הגדולה נפרטרי מריאטמות, למען השמש שתאיר, נתנה חיים ואהובה”

על קשת אחרת רשומה הכתובת הבאה: ”המלך של דרום וצפון מצרים, רעמסס; הוא שבנה את המקדש על ידי חפירה בהר, העבודה לנצח בנוביה, שהמלך של דרום וצפון מצרים עשה עבור האישה המלכותית הגדולה נפרטרי מריאטמות בנוביה, לנצח נצחים”

בחזית המקדש במרכזו נמצא הפתח למקדש, מכל צד ניצבים שלושה פסלים ענקיים בגודל מעל 10 מטר. במרכז של כל שלישית פסלים נמצא פסל ענק של נפרטרי, הפסלים זהים בגודלם לפסלי רעמסס השני. דמותה של נפרטרי מוצגת מחזיקה בידה כלי נגינה סיסטרום (רעשן), לבושה בשמלה ארוכה, ועל ראשה עיטור האופייני לאלה חתחור, קרני פרה המקיפים את גלגל השמש. בתוך המקדש נמצא היפוסטיל הנתמך על ידי שישה עמודים, המעוטרים על ידי סצנות המראות את נפרטרי משקשקת בסיסיטרום יחד עם האלים הורוס, ח'נום וח'ונסו ועם האלות חתחור, איזיס, מע'ת, מות ותאורת.

כתובות לא מצריות באתר עריכה

בנוסף לכתובות מצריות עתיקות, נחרטו על רגלי פסלי המלכים באתר גם כתובות יווניות ופיניקיות (אנ').[4] באחת הכתובות ניכרת השפעת הארמית על חלק מהאותיות.[5] חמש כתובות אחרות מוקדשות ל"ר לחמס" (קיצור של "רבים ליעחמס") בעלי שמות פיניקיים, שייתכן שמקושרים, לפי תארוך הכתובות, צורת הכתב, מיקומן והקשרן, למושבה הצבאית היהודית ביב. אריסטיאס מספר כי גדודים יהודים נלמחו בצבאות המצרים נגד כוש באותה תקופה.[6] הכתובות היווניות באתר מספרות שהחילות המצריים שיצאו מיב כללו שלושה גדודים: מצריים, יוונים ו"לועזים" (αλλογλοσσοι, דוברי שפות זרות), וכן נזכרו בהן המפקדים היוונים. נחום סלושץ סבר שבגדוד ה"לועזי" שרתו כנענים (פיניקים) וישראלים, והכתובות הכנעניות מהאתר מגלות טפח קדום מהמושבה היהודית ביב.[7]

כתובות המפקדים הכנענים הן:[8] ”עבדסכן בן פתיחו אש על ר לחמס”, ”גרהכל בם חלם אש על שד כש ר לחמס” ו”גרהכל בן חלם ש על ר לחמס שד כ[ש]”, ”כשי בם עבדפעם אש על שד כש ר לחמס” ו”כשי בם עבדפעם”.

גלריית תמונות עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 62
  2. ^ Definition of Ipsambul, Dictionary.com (באנגלית)
  3. ^ אבו סימבל מונה כ-2,600 תושבים נכון לספירה ב-2013, ראו: World Gazetteer – Assuan: Die wichtigsten Orte mit Statistiken zu ihrer Bevölkerung.
  4. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 62–64
  5. ^ היא CIS I 111; ראו נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 62
  6. ^ אגרת אריסטיאס, י"ג (ראו בתרגום לעברית)
  7. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 63–64
  8. ^ CIS I 112 a, b1, b2, c1, c2