אגנישקה וידרשל (בודנה)
אגנישקה וידרשל בודנה (בפולנית: agnieszka Budna Widerscha; 24 בינואר 1909 – 11 באוגוסט 2004) הייתה פולניה שהוכרה כחסידת אומות העולם, על הצלת יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה
אגנישקה נולדה בשנת 1909 בעיירה שהייתה בה קהילה יהודית גדולה. היא התייתמה מאמה בגיל 7 ולאחר מכן מאביה בגיל 11 וגדלה עם דודה ודודתה בגדיניה שבפולין. עם פלישת הגרמנים לפולין, גורשו תושבי המקום ואגנישקה נדדה לשלדיץ והתגוררה שם עם ידידה יהודייה וילדיה. לאחר מכן עברה לגור בחדר שכור אצל משפחה.[1][2] אגנישקה הכירה את היהודי מוטל גליצקי והתחתנה איתו בסתר. היא עבדה כמנקה במשרד הקריפו (המשטרה הגרמנית הפלילית) שם התחברה עם קבוצת יהודים שעבדו במקום.[3][4]
כאשר התחילו לשלוח יהודים למחנות השמדה, אגנישקה צירפה לדירתה, לעליית הגג, את יצחק שהיה חבר לעבודה ואת אחיו אברהם. כדי שיהיה לה יותר מקום בשבילם בביתה, היא ביקשה מהמעסיק שלה שיתן לה דירה גדולה יותר עם עליית גג וקיר כפול שם החביאה את היהודים. כדי להעבירם למחבוא החדש, העמידה פני שיכורה ונתנה להם לסחוב אותה עד לבית החדש.[5]
בהמשך, צירפה למחבוא גם את מלך הלבר, אחיהם של אברהם ויצחק, את דוד גרינברג שהיה חברם של האחים הלבר, ואת ליפה גליצקי אחיו של מוטל בעלה.[6]
פעם אחת, שכנתה של אגנישקה ראתה את מוטל מסתובב ליד ביתה של אגנישקה. השכנה סיפרה בשוק המקומי שאגנישקה מחביאה יהודים בביתה ואיימה לספר זאת גם לגרמנים. בתגובה, הגיעה אגנישקה לשוק וסיפרה שהאיש שראתה השכנה היה מאהב שלה - של אגנישקה. בנוסף לכך, היא הזמינה את כולם כולל הגרמנים לבדוק אם הוא יהודי. השכנה חזרה בה מיד.[4]
אגנישקה עשתה הכל כדי למנוע מהגרמנים למצוא את היהודים שהחביאה. היא קנתה ארנבים כדי להסוות את הרעש שעשו האנשים בעליית הגג, דאגה לקנות אוכל ממקומות שונים כדי שלא יחשדו בכמות האוכל ואמרה למוטל, שהיה חשמלאי, להתקין לחצן על מנת שאפשר יהיה להתריע על כך כאשר זרים מגיעים לבית ולאפשר ולתת זמן להסתתר.
לקראת סוף המלחמה, כאשר התקרבו הרוסים וההפצצות גברו, חפרו אגנישקה והיהודים שהסתירה בור בחצר הבית והסתתרו שם עד תום המלחמה. כאשר הגיעו הרוסים אל ביתה, סיפרה להם שהסתירה יהודים.[5][3]
לאחר המלחמה עריכה
בסיום המלחמה כאשר הצבא האדום הגיע לאזור, יצאו הגברים ממחבואם אחרי 3 שנים בהן התחבאו בביתה של אגנישקה.
לאגנישקה ולמוטל נולדה בת, ובשנת 1946 כאשר בתם הייתה בת 3 חודשים נפטר מוטל. משפחתו של מוטל לקחה אותה אליהם לגרמניה, אך כעבור זמן חזרה לפולין והתגוררה בלגניצה. אגנישקה הכירה את בעלה השני, ישראל וידרשל, כאשר התחילה לעבוד בתאגיד יהודי.
כאשר הייתה בתה בת 8, דחפה אותה ילדה אל מתחת לגלגלי רכבת דוהרת, כדי לנקום בה על כך שאגנישקה הצילה יהודים. ב-1958 אגנישקה וישראל עלו לישראל יחד.
הכרה והנצחה עריכה
בתו של יצחק הלבר, ניצול שואה שהוסתר בביתה, הגישה בקשה ליד ושם להכרה באגנישקה כחסידת אומות העולם. בקשתה אושרה וב-4 בינואר 1987 הוכרה אגנישקה כחסידת אומות העולם וניטע עץ לכבודה בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים.[1]
סיפורה של אגנישקה נחקר במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב) ואותר קברה של אגנישקה בבית הקברות בקריית שאול.
לקריאה נוספת עריכה
פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יש ושם, 2023 עמ' 130.
קישורים חיצוניים עריכה
- אגנישקה וידרשל, באתר יד ושם בעברית
- אגנישקה וידרשל (בודנה) באתר קרן ראול ולנברג (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 אגנישקה וידרשל (בודנה) באתר יד ושם
- ^ ראיון מצולם עם אגנישקה וידרשל
- ^ 1 2 3 ארכיון יד ושם, תיק 3556
- ^ 1 2 "שישה יהודים בכסות של מאהב". הארץ. נבדק ב-2023-04-20.
- ^ 1 2 הצהרת אגנישקה וידרשל על הסתרת והצלת 6 יהודים, ארכיון יד ושם, תיק 3556
- ^ מכתב מאת יצחק הלבר, 10 במרץ 1986, ארכיון יד ושם, תיק 3556