אדווין מונטגיו
אדווין מונטגיו (באנגלית: Edwin Samuel Montagu; 6 בפברואר 1879 – 15 בנובמבר 1924) היה מדינאי בריטי ליברלי יהודי, חבר המועצה המלכותית. תפקידו הבולט ביותר בממשל הבריטי היה מזכיר המדינה להודו.
 | |
| לידה |
6 בפברואר 1879 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
15 בנובמבר 1924 (בגיל 45) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
|
| תפקיד |
|
| מפלגה | המפלגה הליברלית |
| השקפה דתית | יהודי |
| בת זוג | ביאטריס ונישיה סטנלי מונטגיו |
  | |
משפחתו והשכלתו עריכה
מונטגיו היה בנו השני, והשישי בסדר ילדיו, של הברון סמואל מונטגיו, מאשתו אלן, בתו של לואיס כהן, ואחיה של ליליאן הלן מונטגיו. הוא התחנך בבית הספר הפרטי קליפטון קולג' בבריסטול, בבית הספר של העיר לונדון (City of London School), בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, ובטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג'[1]. בעת היותו תלמיד בקיימברידג' התמנה לנשיא הראשון של המועדון הליברלי של אוניברסיטת קיימברידג', ושימש בתפקיד בשנים 1902–1903. כן כיהן כנשיא מועדון הדיונים "איחוד קיימברידג'" (Cambridge Union Society). בעת לימודיו ערך את כתב העת גרנטה יחד עם אוליבר לוקר-למפסון.
בשנת 1915 נישא מונטגיו לוונישיה סטנלי, בת אצולה ואשת חברה בריטית. היא התגיירה לרגל נישואיהם. לזוג נולדה בת יחידה, ג'ודית'.
דרכו כמדינאי עריכה
בשנת 1906 נבחר מונטגיו כחבר הפרלמנט של בריטניה מטעם מחוז הבחירה צ'סטרטון (אנ'), תפקיד בו שימש עד לשנת 1918, ומאותה שנה ועד לשנת 1922 שימש כנציג מחוז הבחירה קיימברידג'שייר. בין השנים 1910 ועד 1914 הוא שירת כתת-מזכיר המדינה להודו. בשנים 1914–1916 ו-1915–1916 כיהן כמזכיר כלכלי למשרד האוצר וכחבר ממשלת בריטניה בתפקיד הצ'נסלור של דוכסות לנקסטר, בהתאמה. בשנת 1915 הושבע כחבר במועצה המלכותית. בשנת 1916 הוא קודם לתפקיד שר התחמושת (Minister of Munitions), תפקיד שנוצר בעת מלחמת העולם הראשונה. עם הקמת ממשלת דייוויד לויד ג'ורג' הוא נותר מחוץ לממשלה, אולם בשנת 1917 הוא מונה למזכיר המדינה להודו, תפקיד בו החזיק עד התפטרותו בחודש מרץ 1922. בתפקידו כמזכיר המדינה להודו היה אחראי לרפורמות שלטוניות במדינה שהגבירו את יחידות השלטון העצמאי ההודי ונודעו בשם רפורמות מונטגיו–צ'למספורד. רפורמות אלו הובילו לחקיקת חוק ממשלת הודו, 1919, אשר חייב את ממשלת בריטניה למתן מעמד של דומיניון להודו.
מונטגיו עמד בראש משלחת הודו לוועידת השלום בפריז בשנת 1919, שם התנגד לתוכניות לחלוקת טורקיה (כולל שלטון יווני בחבל סמירנה והוצאת הסולטאן מקונסטנטינופול).
יחסו לציונות עריכה
מונטגיו היה היהודי השני ששימש שר בממשלת בריטניה. אולם הוא התנגד באופן נחרץ לציונות[2], אותה כינה "זן מדיני מזיק"[3], והתנגד להצהרת בלפור משנת 1917, אשר לדעתו הייתה מסמך אנטישמי ואשר את תנאיה הצליח לשנות. במזכר שחיבר לממשלת בריטניה הוא תיאר את השקפתו על הציונות כך: ”...אני מניח כי משמעות הדבר היא שמוסלמים ונוצרים צריכים לפנות דרך ליהודים וכי היהודים צריכים לקבל עמדות עדיפות וצריכים לקבל זיקה מיוחדת לפלשתינה באותו אופן שבו [קיימת זיקה כזו] בין האנגלים לאנגליה או בין הצרפתים לצרפת, וכי הטורקים ושאר המוסלמים בפלשתינה יהיו לזרים, בדיוק כפי שיהודים יהפכו לזרים בכל מדינה זולת פלשתינה. אולי גם אזרחות צריכה להינתן אך ורק על בסיס מבחן דתי.”[4] בן דודו, הרברט סמואל, התנגד לדעותיו של מונטגיו והתמנה לנציב העליון הראשון בזמן המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- החוגגים והדואגים, נאמן למקור, הספרייה הלאומית
- תרומות של אדווין מונטגיו לדיונים בפרלמנט הבריטי, באתר Hansard (באנגלית)
יובל מלחי, פרק 284: הרב והשופט שהצילו את הצהרת בלפור, באתר "קטעים בהיסטוריה", 23 בנובמבר 2018- אדווין מונטגיו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אדוין סמואל מונטגיו (1879-1924), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ Alumni Cantabrigienses, רישומים ביוגרפים ברשימת בוגרי אוניברסיטת קיימברידג'(הקישור אינו פעיל, 9 בינואר 2019)
- ^ תום שגב, ימי הכלניות: ארץ ישראל בתקופת המנדט, הוצאת כתר, 1999, עמ' 46–48
- ^ "a mischievous political creed"
- ^ Montagu Memorandom on the Anti-Semitism of the British Government, August 23, 1917