תום שגב

תום שגב
לידה	1 במרץ 1945 (בן 74); ירושלים, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	היסטוריה
ארצות מגורים	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת בוסטון ;
מוסדות	על המשמר; קול ישראל; מעריב; הארץ ;
תרומות עיקריות
	חוקר תולדות מדינת ישראל

תּוֹם שֶׂגֶב (נולד ב-1 במרץ 1945) הוא עיתונאי והיסטוריון ישראלי. נחשב לאחד מ"ההיסטוריונים החדשים". היה בעל טור שבועי בעיתון "הארץ".

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

שגב נולד בירושלים וגדל ברחוב הנביאים. הוריו, ילידי גרמניה, בוגרי בית הספר "באוהאוס" בדסאו, נרדפו עם עליית הנאצים לשלטון בשל היותם קומוניסטים, ועלו לארץ ישראל ב-1935. אביו, היינץ שוורין, היה אדריכל שבישראל התפרנס כיצרן צעצועים, ואמו, ריקרדה שוורין, הייתה צלמת ידועה בירושלים. ב-1948, בזמן מלחמת העצמאות, כששגב היה בן שלוש, נהרג אביו,^[1] ואמם היא שגידלה אותו ואת אחותו הגדולה, יוטה. אמם למדה רק עברית בסיסית.^[2] שפתו הראשונה הייתה גרמנית ואילו עברית למד רק בגיל שלוש. את לימודי התיכון עשה בתיכון ליד האוניברסיטה.^[3]

לשגב תואר ראשון בהיסטוריה ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת בוסטון. שימש מרצה אורח באוניברסיטת רטגרס, באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובאוניברסיטת נורת'איסטרן (בה העביר קורס על תולדות השואה).

תום שגב ביריד הספרים בלייפציג, 2005

קודם לתחילת עבודתו בעיתון "הארץ" ב-1979, כתב שגב בעיתון "על המשמר", ערך והגיש את "היום הזה" ב"קול ישראל" והיה כתב "מעריב" בבון. כמו כן שימש ראש לשכת ראש העיר טדי קולק בירושלים. בין השנים 1983-1987 ערך יחד עם נחום ברנע את השבועון "כותרת ראשית".

ספריו, העוסקים בהיסטוריה של מדינת ישראל והשואה (יצאו לאור בהוצאת כתר ובהוצאת דומינו) הפכו ברובם לרבי-מכר ופורסמו בארבע-עשרה שפות.

שגב נחשב בעיני רבים כאיש קבוצת ההיסטוריונים החדשים וכפוסט ציוני. עם זאת, על פי תפיסתו הפוסט ציונות איננה אידאולוגיה אלא מצב שבו האידאולוגיה הציונית הגשימה את עצמה, ובמדינת ישראל "אנשים מואסים באידאולוגיה ובקולקטיב ורוצים לחיות את חייהם שלהם כאינדיווידואלים".^[4] מנגד, שגב ביטא פעמים רבות את הסכמתו - לעיתים נלהבת - לשיוך לקבוצת ההיסטוריונים החדשים. הטור השבועי של שגב במוסף השבועי של הארץ כתוב במסורת ה"היסטוריה החדשה", והוא אכן עוסק באופן שיטתי וכמעט בלעדי באלמנטים בעייתיים בהיסטוריה הציונית. אלא שבספרו "הציונים החדשים" (2001) הוא טוען כי קבוצת "ההיסטוריונים החדשים" מתוארת כך בטעות:

"לדעתי נכון יותר לתאר אותם כהיסטוריונים ראשונים. כי בשנים הראשונות לקיום המדינה לא הייתה בישראל היסטוריוגרפיה. הייתה מיתולוגיה. הייתה אידאולוגיה. הייתה הרבה אינדוקטרינציה. ההיסטוריונים הראשונים שהורשו בראשית שנות השמונים לעיין בתיקים אשר היו חסויים עד אז מצאו עצמם שוב ושוב אוחזים במצחם בהשתאות אין קץ. לא זה מה שלימדו אותם בבית הספר, אמרו לעצמם שוב ושוב והתכוננו למתקפה הבאה: מה לכם המנפצים מיתוסים, אומרים להם, מי שׂמכם. יש הזקוקים למיתוסים; זה לגיטימי. אך יש האומרים שאסור לבחון מיתוסים כי אין זה פטריוטי. זו דרכו של כל פטריוט: לעולם יֵדע מי פטריוט ומי לא".^[5]

שגב הנחה את התוכנית "היו ימים" בערוץ הכנסת. הוא אב לבן מאומץ מאתיופיה.^[6]

ביקורתעריכה

לצד שבחים רבים בישראל ובחו"ל, ספג שגב התקפות רבות מצד גורמים שונים בזירה האקדמית. ההתקפה העזה ביותר על שגב הייתה במאמרם של הפרופסורים יהודה באואר וטוביה פרילינג "לא תום ולא שגב",^[7] שנכתב כתגובה לספרו "המיליון השביעי: הישראלים והשואה". טענות דומות הועלו על ידי פרופ' יהושע פורת לגבי הספר "ימי הכלניות"^[8] כמו גם ההיסטוריון שלמה אהרונסון^[9]. הניו יורק טיימס, לעומת זאת, כלל את הספר בין עשרת ספרי השנה של 2002.

ספריו בעברית ובאנגליתעריכה

1949 - הישראלים הראשונים, הוצאת דומינו-כתר, תל אביב, 1984

Soldiers of Evil: The Commandants of the Nazi Concentration Camps, 1988 (ISBN 0-07-056058-7)

חיילי הרשע – מפקדי מחנות הריכוז, הוצאת דומינו, ירושלים, 1989; 2001

המיליון השביעי: הישראלים והשואה, הוצאת כתר, תל אביב, 1991^[10]

ימי הכלניות – ארץ ישראל בתקופת המנדט, הוצאת כתר, תל אביב, 1999^[11]

One Palestine, Complete: Jews and Arabs Under the British Mandate, 2000 (ISBN 0-316-64859-0)

הציונים החדשים (בסדרה: הישראלים, בעריכת גדעון סאמט), הוצאת כתר, תל אביב, 2001^[12]

Elvis in Jerusalem: Post-Zionism and the Americanization of Israel, 2003 (ISBN 0-8050-7288-8)

1967 – והארץ שינתה את פניה, הוצאת כתר, תל אביב, 2005

1967: Israel, the War and the Year That Transformed the Middle East, Metropolitan Books, 2006

ויזנטל – הביוגרפיה; הוצאת כתר, תל אביב, 2010^[13]

מדינה בכל מחיר - סיפור חייו של דוד בן-גוריון, הוצאת כתר, 2018.

קישורים חיצונייםעריכה

יוסי גורביץ, היסטוריונים חדשים, היסטוריונים ישנים: המקרה של תום שגב, באתר "האייל הקורא", 12 בספטמבר 1999
דליה קרפל, ביוגרפיה חדשה של תום שגב חושפת גילויים חדשים על צייד הנאצים שמעון ויזנטל, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2010
מיכל סטרנין ומרב ז'נו, ראיון עם הסופר והחוקר תום שגב, זיקה 25, 2011
אבנר שפירא, ההיסטוריון תום שגב יקבל פרס בגרמניה, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2015
עופרה עופר אורן, "ימי הכלניות": האם מדינת ישראל קמה "בזכות" השואה?, בבלוג "סופרת ספרים", 17 באוקטובר 2016
עופר אדרת, במיטה עם בן־גוריון: ביוגרפיה חדשה חושפת צדדים חדשים במנהיג, באתר הארץ, 14 בפברואר 2018
תום שגב בתוכנית "בין השמשות" בהגשת דב אלבוים, בערוץ היוטיוב של כאן - תאגיד השידור הישראלי, 2018

הערות שולייםעריכה

^ חלק ראשון מראיון עם תום שגב.
^ לימים יכתוב שגב: "הנה פרדוקס ישראלי, מפתח להבנת הספקנות המייחדת את יחסם של ישראלים כה רבים אל המדינה: קשה להם להשתחרר מהתחושה שבבואם לחיות בישראל - החמיצו משהו. בין היקים הייתה התחושה הזאת מרכיב עיקרי בין מרכיבי זהותם" (תום שגב, אני וכל היהודים, באתר הארץ, 15 ביוני 2005).
^ תום שגב, הציונים החדשים, הקדמה, עמ' 7: אברהם ב. יהושע היה המורה שלו לספרות.
^ נרי ליבנה, עלייתה ונפילתה של הפוסט ציונות, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2001.
^ תום שגב, הציונים החדשים, עמ' 9–10.
^ "היו ימים" עם ראובן מרחב, ערוץ הכנסת, 26 בפברואר 2009.
^ יהודה באואר וטוביה פרילינג, 'לא תום ולא שגב: שליחות יואל ברנד ו"המיליון השביעי"', עתון 77 160–161 (מאי–יוני 1993, תשנ"ג), 24–28.
^ יהושע פורת, המנדט המפוקפק של תום שגב, תכלת 9, אביב 2000.
^ שלמה אהרונסון, סקירת ספרים, היסטוריה מדומה לעומת היסטוריה ראויה לשמה : תחכומה של פשטנות, עמ' 678–687.
^ ביקורת: טוביה פרילינג, המיליון השביעי כמצעד האיוולת והרשעות של התנועה הציונית, עיונים בתקומת ישראל 2, 1992, עמ' 367-317
^ ביקורת: יהושע פורת, ‏המנדט המפוקפק של תום שגב, תכלת 9, 2000, עמ' 166-158 ; בני מוריס, ‏הזמן האדום, ישראל אביב תשס"ב, עמ' 148-143
^ ביקורת: גדי טאוב, האם העבר היהודי הוא העתיד האמריקני?, אופקים חדשים 20, 2005
^ ביקורת: יצחק לאור, עוד איש גדול מבוצ'אץ', באתר הארץ, 1 באוקטובר 2010

[1] חלק ראשון מראיון עם תום שגב.

[2] לימים יכתוב שגב: "הנה פרדוקס ישראלי, מפתח להבנת הספקנות המייחדת את יחסם של ישראלים כה רבים אל המדינה: קשה להם להשתחרר מהתחושה שבבואם לחיות בישראל - החמיצו משהו. בין היקים הייתה התחושה הזאת מרכיב עיקרי בין מרכיבי זהותם" (תום שגב, אני וכל היהודים, באתר הארץ, 15 ביוני 2005).

[3] תום שגב, הציונים החדשים, הקדמה, עמ' 7: אברהם ב. יהושע היה המורה שלו לספרות.

[4] נרי ליבנה, עלייתה ונפילתה של הפוסט ציונות, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2001.

[5] תום שגב, הציונים החדשים, עמ' 9–10.

[6] "היו ימים" עם ראובן מרחב, ערוץ הכנסת, 26 בפברואר 2009.

[7] יהודה באואר וטוביה פרילינג, 'לא תום ולא שגב: שליחות יואל ברנד ו"המיליון השביעי"', עתון 77 160–161 (מאי–יוני 1993, תשנ"ג), 24–28.

[8] יהושע פורת, המנדט המפוקפק של תום שגב, תכלת 9, אביב 2000.

[9] שלמה אהרונסון, סקירת ספרים, היסטוריה מדומה לעומת היסטוריה ראויה לשמה : תחכומה של פשטנות, עמ' 678–687.

[10] ביקורת: טוביה פרילינג, המיליון השביעי כמצעד האיוולת והרשעות של התנועה הציונית, עיונים בתקומת ישראל 2, 1992, עמ' 367-317

[11] ביקורת: יהושע פורת, ‏המנדט המפוקפק של תום שגב, תכלת 9, 2000, עמ' 166-158 ; בני מוריס, ‏הזמן האדום, ישראל אביב תשס"ב, עמ' 148-143

[12] ביקורת: גדי טאוב, האם העבר היהודי הוא העתיד האמריקני?, אופקים חדשים 20, 2005

[13] ביקורת: יצחק לאור, עוד איש גדול מבוצ'אץ', באתר הארץ, 1 באוקטובר 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

תרומות עיקריות

לידה	1 במרץ 1945 (בן 74) ירושלים, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי	היסטוריה
ארצות מגורים	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת בוסטון
מוסדות	על המשמר קול ישראל מעריב הארץ
חוקר תולדות מדינת ישראל

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: תום שגב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תום שגב