אדולף בהם

פוליטיקאי אוסטרי

אדולף בֶּהם (נכתב בזמנו ביהם, ולעיתים בכתיבה היידית: בעהם; בגרמנית: Adolf Böhm; ‏ 20 בינואר 18734 באפריל 1941) היה סופר, היסטוריון, עורך עיתונות ופעיל ציוני יהודי אוסטרי.

אדולף בהם
Adolf Böhm
אדולף בהם, 1930
אדולף בהם, 1930
לידה 20 בינואר 1873
טפליצה, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 באפריל 1941 (בגיל 68)
מרכז ההרג של הרטהיים, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

בהם נולד בעיירה טפליץ שבמוראביה, אוסטריה, למשפחה יהודית מתבוללת. בילדותו הוריו עברו לבירה, ווינה, שם היה אביו הבעלים של מפעל טקסטיל מצליח. בנעוריו דבק בתנועה הסוציאליסטית ואף לימד שירה בשכונות העניות של וינה. הוא היה חבר באגודה הפביאנית של אוסטריה (ארגון סוציאליסטי).

בשנת 1905, לאחר מותו של הרצל, החל בהם להתקרב לחוגי הציונות. בציונותו של בהם היה מרכיב תרבותי חזק, והוא למד עברית וספרות עברית.

בהם יסד את ההסתדרות הציונית הארצית באוסטריה. יחד עם מרדכי זאב ברוידא כתב תוכנית עבודה שנתקבלה בוועידת ציוני אוסטריה בועידת קראקוב בשנת 1906.
בשנת 1907 ביקר לראשונה בארץ ישראל וחקר את אפשרויות ההתיישבות. באותה שנה השתתף בקונגרס הציוני השמיני בהאג והציע שורת הצעות הקשורות להתיישבות בארץ ישראל.

בהם נבחר כחבר הוועד הפועל הציוני וחבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל. בשנים 12–1910 ערך את הירחון החשוב בגרמנית "פלשתינה", שעסק בהתיישבות ובחקר ארץ-ישראל. לאחר שנסגר הירחון בגלל חוסר אמצעים, הטיח דברים קשים בהנהלת התנועה הציונית על חוסר תמיכה רוחנית וחומרית לצורך קיום כתב-עת כה חשוב, בעוד שחברות נוצריות בגרמניה ובאנגליה מפרסמות ספרות על ארץ-הקודש. הוא הצליח לחדש את הוצאת העיתון משנת 1927 ועד לסיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית ב-1938.

בשלהי מלחמת העולם הראשונה עמד בראש המועצה הלאומית של היהודים באוסטריה והיה ממייסדי הסמינריון (השיעורים הפדגוגיים בווינה) שבו הרצה על התנועה הציונית.

ביוזמתו נוסדה בווינה הגימנסיה הריאלית היהודית על שם הרב צבי פרץ חיות.

מבחינה רעיונית היה מקורב למפלגת הפועל הצעיר וסוציאליזם.

כשלוש שנים לאחר ה"אנשלוס" ועליית הנאצים לשלטון באוסטריה נעצר על ידי הגסטפו ונרצח.

ספריו עריכה

  • בשנת 1910 יצא ספר שכתב על הקרן הקימת לישראל.
  • ספרו החשוב ביותר הוא "תולדות התנועה הציונית", אחד מספרי ההיסטוריה הראשונים של התנועה הציונית, שפורסם בשני כרכים בשפה הגרמנית. בשנת 1938 ביקר בארץ ישראל על מנת לכתוב כרך שלישי, אולם עם מותו נעלמו כתבי היד של כרך זה.

קישורים חיצוניים עריכה