אדולף רודולפוביץ' בולםרוסית: Адольф Рудольфович Больм25 בספטמבר 1884 - 16 באפריל 1951) היה רקדן בלט וכוריאוגרף רוסי-אמריקאי, ממוצא גרמני.

אדולף בולם
אדולף בולם ב-1937
אדולף בולם ב-1937
לידה 25 בספטמבר 1884
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באפריל 1951 (בגיל 66)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אקדמיית וגנובה של הבלט הרוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.adolphbolm.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קרסבינה ובולם ב"תמר"

ביוגרפיה עריכה

בולם סיים את לימודיו בבית הספר האימפריאלי לבלט בסנקט פטרבורג בשנת 1904 (מורו היה פלאטון קרסבין).[1] ובאותה שנה היה לרקדן בבלט מריאינסקי. בשנים 1908 ו-1909 ארגן מסע הופעות באירופה עם אנה פבלובה.

בהמשך עבד בשיתוף פעולה עם בלט רוס של דיאגילב בפריז, לצד כמה רקדנים אחרים ממריאינסקי. ב-1917, במהלך חלקו השני של מסע הופעות אמריקאי בן שני חלקים שארגן בלט רוס (ללא דיאגילב, אבל עם וצלב ניז'ינסקי, נפגע בולם בהצגת הבלט "תמר". הפגיעה הייתה חמורה, והוא אושפז בבית חולים לזמן ממושך, פרש ממסע ההופעות ונשאר בארצות הברית. ב-1917 גם הדריך את הבלרינה הצעירה רות פייג'.[2] בהמשך דרכו ארגן את "בלט אינטיים" בניו יורק ויצר כוריאוגרפיה למטרופוליטן אופרה. בולם ורות פייג' הופיעו יחד בסרט מחול נסיוני בשם "מחול המוות" (1922) שביים דדלי מרפי..

ב-191/9 עבר לשיקגו, ששימשה לו בסיס יציאה להוראת בלט ברחבי ארצות הברית. מ-1921 עד 1923, למשל, הזמינה אותו נלי קורניש לנהל את תוכנית הקיץ המרוכזת בבית ספרה (כיום קורניש קולג' לאמנויות) בסיאטל. הוא הפיק שם יצירות מקוריות, כגון "הגרגוילים של נוטר דאם" ב-1922.

בשנת 1929 עבר בולם לקליפורניה. ב-1933, עם פתיחת בית האופרה - יד זיכרון לנופלים, ייסדה האופרה של סן פרנסיסקו את בלט האופרה של סן פרנסיסקו בניהולו של בולם כמנהל בלט. ב-2 ביוני 1933, עוד לפני שהחלה להפיק מחולות לאופרות, התחילה להקת בלט סן פרנסיסקו להציג תוכניות עצמאיות של מחול בלבד.

בולם המשיך לעבוד בקליפורניה ובניו יורק עד 1947. הוא היה אחד מחמשת הכוריאוגרפים שלקחו חלק בעונת 1940 של תיאטרון הבלט החדש של ניו יורק.[3] הופעתו האחרונה על הבמה הייתה ב-1943, בתפקיד המור בפטרושקה בהוליווד בול עם תיאטרון הבלט. הכוריאוגרפיה האחרונה שלו הייתה לבלט סן פרנסיסקו: "מפיסטו" ב-1947, למוזיקה של "ואלס מפיסטו" מאת פרנץ ליסט, בלט שהוחזר לבמה בשנת 1948.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אדולף בולם בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה