סיאטל
סיאטל (באנגלית: ⓘⒾ) היא העיר הגדולה ביותר בצפון-מערב ארצות הברית. היא שוכנת במדינת וושינגטון, בין מפרץ פיוג'יט ובין אגם וושינגטון, כ-155 קילומטר דרומית לגבול ארצות הברית – קנדה. הפסגות המושלגות של ההרים ריינייר ובייקר (רכס קסקייד) מתנשאות במזרחה. סיאטל נמצאת במחוז קינג, והיא העיר המרכזית בו. היא נמצאת כ-270 ק"מ מצפון לפורטלנד – אורגון, כ-230 ק"מ מדרום לוונקובר וכ-180 ק"מ דרומית מזרחית לוויקטוריה בירת מחוז קולומביה הבריטית שבקנדה. נמל התעופה הבין-לאומי סיאטל-טקומה שבעיר מדורג עשירי בארצות הברית בהיקף המטענים העוברים דרכו.[1]
| |||
 | |||
| קו הרקיע של סיאטל | |||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 וושינגטון | ||
| מחוז | קינג | ||
| ראש העיר | ברוס הארל (המפלגה הדמוקרטית) | ||
| רשות מחוקקת |
מועצת עיריית סיאטל  | ||
| תאריך ייסוד | 1851 | ||
| על שם |
צ'יף סיאטל | ||
| שטח | 369.2 קמ"ר | ||
| גובה | 40 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 737,015 (1 באפריל 2020) | ||
| ‑ במטרופולין | 3,905,026 (2012) | ||
| ‑ צפיפות | 2,858 נפש לקמ"ר (2012) | ||
| קואורדינטות | 47°36′22″N 122°19′55″W / 47.60621°N 122.33207°W | ||
| אזור זמן | UTC -8 | ||
| www.seattle.gov | |||
  | |||
נכון לשנת 2018, אוכלוסיית העיר מונה כ-744,955 איש, והיא העיר ה-18 בגודלה בארצות הברית. ובמטרופולין כ-3.87 מיליון תושבים והיא המטרופולין ה-15 בגודלה בארצות הברית.[2]
כינויה הרשמי הוא עיר האזמרגד (Emerald City), בשל העלווה ירוקת העד שמקיפה את העיר.
היסטוריה
עריכהעל פי חפירות ארכאולוגיות האינדיאנים יישבו את האזור לפני לפחות 4,000 שנה, וכשהגיעו המתיישבים האירופאים הם כבשו לפחות 17 כפרים באזור מפרץ אליוט.
האירופאי הראשון שביקר באזור היה ג'ורג' ונקובר במאי 1792 כחלק מהמשלחת של 1791–1795 למפות את אזור הפסיפיק נורת' וסט.
אזור סיאטל יושב לראשונה ב-14 בנובמבר 1851, על ידי ארתור א. דני וצוותו. השם הראשון שניתן לעיר היה ניו-יורק, מאוחר יותר דוואמפס ולבסוף סיאטל, על שמו של צ'יף סיאטל, שהיה הצ'יף של שני שבטים מקומיים.
בסביבות 1860 הגיעו לסיאטל לראשונה אוכלוסייה סינית. לאחר השלמת פרויקט הרכבת המחברת בין ימת סופיריור לטקומה ב-1883 נותרו רבים מהעובדים הסינים מובטלים. בחורף 1885 היה מחסור במקומות עבודה באזור, ובעקבות זאת התפתח מתח בין העובדים המקומיים לאוכלוסייה הסינית בשל כוח העבודה הזול שלהם. מתחים אלו הביאו אף להתפרצויות אלימות (אנ') נגד האוכלוסייה הסינית כמו טבח ב-7 בספטמבר 1885 סמוך לאיסקווה (אנ') והצתת מבנים ברובע הסיני ב-24 באוקטובר. ב-1900 היוותה האוכלוסייה האסייתית 4.2% מתוך האוכלוסייה.
ב-1889 אירעה השריפה הגדולה של סיאטל (אנ') שכילתה אזור העסקים של סיאטל. זמן קצר לאחר השריפה צמחו במקום עסקים חדשים, כדוגמת חברת הכספים וושינגטון מיוצ'ואל (אנ'). בשנים 1893 עד 1897 חוותה ארצות הברית משבר כלכלי שנודע כהפאניקה של 1893 שפגע קשה בסיאטל. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 שימשה סיאטל מרכז תחבורתי ונקודת אספקה לכורי הזהב באלסקה ויוקון. בעקבות זאת היא נהנתה מפריחה מחודשת ובתקופה זו קמו עסקים רבים. ב-1907 יסד ג'יימס קסיי את חברת אמריקן מסנג'ר שנודעה בהמשך כ-UPS. חברות נוספות שהוקמו בתקופה זו היו נורדסטרום ואדי באואר. סיאטל שכרה את שירותיה של חברת אדריכלות הנוף האחים אולמסטד לתכנון מערכת פארקים ושדרות בעיר.
בתחילת המאה ה-20 החל להתפתח בעיר תחום בניית ספינות, שזכה לשגשוג במהלך מלחמת העולם הראשונה. לאחר סיום המלחמה פרצה בעיר השביתה הכללית הראשונה בסיאטל שנמשכה מספר ימים בפברואר 1919. סיאטל נפגעה קשה מהשפל הגדול ובני מיעוטים בעיר סבלו מגזענות ואובדן רכוש. סמוך לעיר קמו ערי הובר של אלפי מחוסרי בית. סיאטל הייתה אחת הערים העיקריות שנהנו מתוכניות ממשלתיות לטיפול במשבר במסגרת הניו דיל כדוגמת מינהל קידום העבודות (WPA), חיל השימור האזרחי (CCC) ומנהלה עבודות הציבוריות (PWA). בתקופה זו הועסקו עובדים בהקמת תשתיות כדוגמת כבישים, פארקים, סכרים, מסילות רכבת וגשרים. למרות זאת סבלה סיאטל משיעור אבטלה גבוה וצמצום בתעשיית העץ והבנייה כשבמקביל לוס אנג'לס צמחה.
במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה נהנתה העיר מצמיחתה של תעשיית הרכבת המטוסים וחברת בואינג.
ב-1983 אירע ברובע הסיני בעיר טבח וה מיי (אנ') שבו נרצחו 13 אנשים במועדון הימורים לא חוקי. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה להתפתח בעיר תעשייה טכנולוגית. ב-1979 עברה מיקרוסופט מאלבקרקי שבניו מקסיקו לבלוויו הסמוכה. חברות טכנולוגיות רבות קמו בעיר או הקימו בה סניפים בהן אמזון, אף 5 נטוורקס, ריל נטוורקס, נינטנדו בארצות הברית. כמו כן צמחו בעיר חברות ביומד כדוגמת HeartStream (נרכשה על ידי פיליפס), Heart Technologies (נרכשה על ידי בוסטון סיינטיפיק), Physio-Control (נרכשה על ידי מדטרוניק), ZymoGenetics, ICOS (נרכשה על ידי אלי לילי) ו-Immunex (נרכשה על ידי אמג'ן). העיר זכתה לעניין לאומי בסרט מ-1993 של נדודי שינה בסיאטל.
החל משנת 2010, ולמשך חמש השנים הבאות, סיאטל צברה בממוצע עליה של 14,511 תושבים בשנה, כאשר הצמיחה נוטה מאוד לעבר מרכז העיר, כאשר האבטלה ירדה מכ־9 אחוז ל-3.6 אחוזים. מעל 45,000 בתי אב מוציאים יותר ממחצית הכנסותיהם על דיור ולפחות 2,800 אנשים חסרי בית, ועם תנועת שעת העומס השישית הגרועה ביותר במדינה.
גאוגרפיה
עריכההעיר משתרעת על שטח של 217.3 קמ"ר ובה טופוגרפיה הררית. סיאטל היא העיר הצפונית ביותר עם לפחות 500,000 בני אדם בארצות הברית, צפונה מערים בקנדה כגון טורונטו, אוטווה, מונטריאול, ובערך באותו קו רוחב כמו זלצבורג, אוסטריה.
בשל מיקומה בטבעת האש הפסיפיק, סיאטל נמצאת באזור מועד לרעידות אדמה. ב־28 בפברואר 2001, רעידת האדמה בעוצמה 6.8 גרמה נזק ארכיטקטוני משמעותי, בעיקר באזור כיכר החלוץ (שנבנה על אדמות ששוחזרו, וכך גם מחוז התעשייה וחלק ממרכז העיר), אך גרמה רק למוות אחד. רעידות אדמה חזקות אחרות התרחשו ב־26 בינואר 1700 (מוערך בעוצמה של 9), 14 בדצמבר 1872 (7.3 או 7.4), 13 באפריל 1949 (7.1), ו-29 באפריל 1965 (6.5). רעידה זו ב-1965 גרמה לשלושה מקרי מוות בסיאטל באופן ישיר ואחד נוסף מאי ספיקת לב. אזור ההכרה של קסקדיה מהווה את האיום העיקרי לרעידות אדמה בעוצמה 9.0 ומעלה, שיכולה לפגוע קשה בעיר ולמוטט מבנים רבים.
אקלים
עריכהבסיאטל יש אקלים ממוזג, המסווג כאקלים ים-תיכוני (Csb לפי שיטת קפן), אך מקורות מסוימים מציבים את העיר באזור אקלים ימי (Cfb לפי שיטת קפן). יש בה חורפים קרירים ורטובים וקיצים קלים ויבשים יחסית, המכסים את המאפיינים של שניהם. האקלים מאופיין לעיתים כאקלים "ים תיכוני שונה" מכיוון שהוא קריר יותר ורטוב יותר מאשר אקלים ים תיכוני "אמיתי", אך חולק את הקיץ היבש האופייני (שיש לו השפעה חזקה על צמחיית האזור).
גלי חום קיצוניים נדירים באזור סיאטל, וכך גם טמפרטורות קרות מאוד (מתחת ל-9- מעלות צלזיוס). אזור סיאטל הוא האזור המעונן ביותר בארצות הברית, בין היתר כתוצאה מסערות ושפלות תכופות הנעות מהאוקיינוס השקט הסמוך. עם הרבה יותר "ימי גשם" מאשר ערים אמריקאיות גדולות אחרות, סיאטל גשומה באופן תדיר. בשנה ממוצעת, לפחות 0.25 מ"מ משקעים יורדים במשך זמן של כ־150 יום, יותר מכמעט כל הערים בארצות הברית ממזרח להרי הרוקי. עם זאת, בשל העובדה שבסיאטל לעיתים קרובות יש טפטוף קל היורד במשך ימים רבים, סיאטל למעשה מקבלת פחות משקעים באופן משמעותי בהשוואה לערים רבות אחרות בארצות הברית כמו ניו יורק, מיאמי או יוסטון. בסיאטל מעונן 201 ימים מכל השנה ומעונן חלקית 93 יום.
בנובמבר, בסיאטל ממוצע גשמים יותר מכל עיר גדולה אחרת בארצות הברית. מנגד, העיר מקבלת כמה מכמויות המשקעים הנמוכות ביותר של עיר גדולה כלשהי מיוני עד ספטמבר. סיאטל היא אחת מחמש הערים הגדולות הגשומות ביותר בארצות הברית, כפי שהיא נמדדת במספר הימים עם משקעים, והיא מקבלת כמה מכמויות השמש השנתיות הנמוכות ביותר בין הערים הגדולות ב-48 המדינות התחתונות, סופות רעמים די נדירות, כאשר העיר מדווחת על רעמים רק שבעה ימים בשנה. לשם השוואה, בפורט מאיירס, פלורידה, מדווח על רעמים ב־93 יום בשנה, בקנזס סיטי ב-52, ובעיר ניו יורק ב-25.
סיאטל חווה את הגשמים הכבדים ביותר שלה במהלך נובמבר, דצמבר וינואר, ומקבלת בערך מחצית מהגשמים השנתיים שלה (בנפח) בתקופה זו. גשם קל וטפטוף הם צורות המשקעים הבולטות בשארית השנה. לדוגמה, בממוצע פחות מ־41 מ"מ של גשם יורדים ביולי ובאוגוסט. מדי פעם סיאטל חווה אירועי מזג אוויר מעט משמעותיים יותר. אירוע כזה התרחש ב־2–4 בדצמבר 2007, כשהיא סובלת מהוריקן. סך כל המשקעים עלה 350 מ"מ באזורים מסוימים עם רוחות העולות על 209 מייל בשעה (130 קמ"ש) לאורך חוף אורגון. זה הפך לאירוע השני הכי רטוב בהיסטוריה של סיאטל כאשר מעט מעל 130 מ"מ (5.1 אינץ') של גשם ירדו על סיאטל בפרק זמן של 24 שעות. חוסר הסתגלות לגשם הכבד של העיר גרם לחמישה מקרי מוות, שיטפונות ונזקים נרחבים.
בסתיו, חורף וראשית האביב מאופיינים לעיתים קרובות בגשם. החורף קריר ורטוב עם דצמבר, החודש הקריר ביותר, בממוצע 8 מעלות צלזיוס, עם 28 ימים בשנה שהן מגיעות לנקודת הקיפאון, ו-יומיים שבהם הטמפרטורה נשארת קפואה או מתחת למשך כל היום. לעיתים נדירות הטמפרטורה יורדת ל-6 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. הקיצים הם שטופי שמש, יבשים וחמים, כאשר אוגוסט, החודש החם ביותר, עם טמפרטורות גבוהות בממוצע של 27 מעלות צלזיוס, ומגיעים ל־32 מעלות צלזיוס ב-3.1 יום בשנה. בשנת 2015 רשמה העיר 13 יום מעל 33 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה החמה ביותר שנרשמה רשמית הייתה 39 מעלות צלזיוס ב־29 ביולי 2009, הטמפרטורה הקרה ביותר שנרשמה הייתה 18- מעלות צלזיוס ב־31 בינואר 1950. החלון הממוצע לטמפרטורת הקפאה הוא 16 בנובמבר עד 10 במרץ, ומאפשר עונת גידול של 250 יום.
בסיאטל בדרך כלל יורד מעט שלג בחורף. שלג כבד הוא נדיר. כמות השלג השנתית הממוצעת, שנמדדה בשדה התעופה Sea-Tac, היא 17.3 ס"מ. מעונת החורף לעונת החורף, הכמויות יכולות להיות משתנות במיוחד. שלג ליום בודד שגובהו 15 ס"מ או יותר התרחש ב-17 יום בלבד מאז 1948, ורק שלוש פעמים מאז 17 בפברואר 1990. אירוע שלג בינוני התרחש במשך שבועיים בדצמבר 2008, כאשר מעל 30 ס"מ של שלג ירד ונתקע ברוב הכבישים במהלך השבועיים ההם, כאשר הטמפרטורות נותרו מתחת ל-0 מעלות צלזיוס, מה שגרם קשיים נרחבים בעיר שאינה מצוידת לפינוי שלג. בפברואר 2019, סיאטל חוותה את החודש המושלג ביותר שלה מזה 50 שנה (מאז ינואר 1969), עם שלג של 20.2 אינץ',, הכל בין התאריכים 3–11 בפברואר, עם 6.4 אינץ' ב-8 בפברואר ו-6 אינץ 'נוספים ב-11 בפברואר. סופת השלג המתועדת הגדולה ביותר התרחשה בין התאריכים 5–9 בינואר 1880, כאשר השלג נערם לגובה של 1.8 מטרים. מ-31 בינואר עד 2 בפברואר 1916 אירוע שלג כבד נוסף התרחש עם שלג בגובה של 29 אינץ' (74 ס"מ) על הקרקע בזמן שהאירוע הסתיים. עם רשומות רשמיות משנת 1948, השלג הגדול ביותר ליום אחד הוא 20.0 אינץ '(51 ס"מ) ב-13 בינואר 1950. השלג העונתי נע בין אפס ס"מ בשנים 1991–1992 ל-171 ס"מ ב־1968–1969. חודש ינואר 1950 היה חמור במיוחד, והביא עימו 57.2 אינץ' (145 ס"מ) של שלג.
אזור ההתכנסות במפרץ פיוג'יט הוא תכונה חשובה במזג האוויר של סיאטל. באזור ההתכנסות, אוויר המגיע מצפון פוגש אוויר הזורם מדרום. שני זרמי האוויר מקורם מעל האוקיינוס השקט, זרימת האוויר מפוצלת על ידי ההרים האולימפיים למערב סיאטל ואז מתאחדת במזרח. כאשר זרמי האוויר נפגשים, הם נדחפים כלפי מעלה, וכתוצאה מכך נוצרות סערות. סופות רעמים הנגרמות כתוצאה מפעילות זו הן בדרך כלל חלשות ויכולות להופיע צפונית ודרומית לעיר, אך סיאטל עצמה כמעט ולא מקבלת יותר מאשר רעמים מזדמנים וממטרי ברד קטנים. דצמבר 2006 הוא יוצא מן הכלל כשהביא גשמים כבדים ורוחות משב רוח עד 69 מייל לשעה (111 קמ"ש), אירוע שלא נגרם על ידי אזור ההתכנסות והיה נפוץ ברחבי צפון מערב האוקיינוס השקט.
אחד החריגים הרבים למוניטין של סיאטל כמיקום לח מתרחש בשנות אל ניניו, כאשר מערכות מזג אוויר ימיות עוקבות עד דרום קליפורניה ופחות מהמשקעים הרגילים יורדים באזור פוגט סאונד.
דמוגרפיה
עריכהנכון למפקד האוכלוסין לשנת 2019 בעיר היו 753,675 תושבים.
על פי סקר הקהילה האמריקאית 2012–2016 (ACS), החלוקה הגזעית בעיר הייתה 65.7% לבן לא היספני, 14.1% אסייתים, 7.0% ממוצא אפריקני, 6.6% היספנים או לטיניים מכל גזע, 0.4% אמריקאים ילידים, 0.9% תושב האי האוקיינוס השקט, 0.2% גזעים אחרים ו-5.6% שניים או יותר מגזעים מעורבים.
מבחינה היסטורית אוכלוסיית סיאטל הייתה לבנה בעיקר. במפקד 2010 שנערך הראה כי סיאטל הייתה אחת הערים הגדולות הלבנות ביותר במדינה, אם כי חלקם של התושבים הלבנים ירד בהדרגה. בשנת 1960 היו לבנים 91.6% מאוכלוסיית העיר, ואילו בשנת 2010 הם היו 69.5%. על פי סקר הקהילה האמריקאית 2006–2008, כ-78.9% מהתושבים מעל גיל חמש דיברו אנגלית בלבד בבית. מי שדיבר שפות אסייתיות שאינן שפות הודו-אירופיות היוו 10.2% מהאוכלוסייה, ספרדית דוברה על ידי 4.5% מהאוכלוסייה, דוברי שפות הודו-אירופיות אחרות היוו 3.9%, ודוברי שפות אחרות מהווים 2.5%..
אוכלוסיית ילידי החוץ בסיאטל גדלה ב-40% בין המפקדים 1990–2000. האוכלוסייה האסייתית באזור סיאטל מקורה בסין, הונג קונג, דרום מזרח אסיה, וכן טאיוואן. אזור סיאטל הוא גם ביתם של אוכלוסייה וייטנאמית גדולה המונה יותר מ-55,000 תושבים, וכן למעלה מ-30,000 מהגרים סומלים. אזור סיאטל-טקומה הוא גם ביתם של מהגרים הקמבודים מהגדולים ביותר מקהילות בארצות הברית, המונות כ-19,000 אמריקאים מקמבודיה, ואחת הקהילות הסמואיות הגדולות ביותר ביבשת אמריקה, עם למעלה מ-15,000 איש הם בעלי אבות סמואים.
על פי מחקר שנערך על ידי המרכז לחקר Pew ב-2014, הקבוצות הדתיות הגדולות ביותר בעיר הן נוצרים (52%), ואחריהן חסרי דת (37%), הינדים (2%), בודהיסטים (2%), יהודים (1%), מוסלמים (% 1) ועוד מגוון של דתות אחרות קטנות. על פי אותו מחקר של מרכז המחקר של Pew, כ-34% מהאסיאטלים הם פרוטסטנטים, ו-15% הם קתולים. בינתיים 6% מהתושבים בסיאטל מכנים עצמם אגנוסטים ואילו 10% מכנים עצמם אתאיסטים.
בשנת 1999 ההכנסה הממוצעת של משק בית בעיר הייתה 45,736 דולר וההכנסה הממוצעת למשפחה הייתה 62,195 דולר. לזכרים הכנסה חציונית של 40,929 דולר לעומת 35,134 דולר לנשים. ההכנסה לנפש בעיר הייתה 30,306 דולר. 11.8% מהאוכלוסייה ו-6.9% מהמשפחות נמצאות מתחת לקו העוני. מבין האנשים החיים בעוני, 13.8% הם מתחת לגיל 18 ו-10.2% הם 65 ומעלה.
ההערכה היא כי במחוז קינג ישנם כ־8,000 הומלסים בכל לילה נתון, ורבים מהם מתגוררים בסיאטל. בספטמבר 2005 אימצה מחוז קינג "תוכנית לעשר שנים לסיום חסרי בית", שאחת התוצאות לטווח הקרוב היא מעבר מימון ממיטות מקלט ללא דיור לדיור קבע.
העיר חווה צמיחה קבועה באוכלוסייה, והיא ניצבה בפני סוגיית התאמה של יותר תושבים. בשנת 2006, לאחר שגדלה בכ-4,000 אזרחים בשנה במשך 16 השנים שקדמו לה, צפו המתכננים האזוריים שאוכלוסיית סיאטל תגדל ב-200,000 איש עד שנת 2040. עם זאת, ראש העיר לשעבר גרג ניקלס תמך בתוכניות שיגדילו את האוכלוסייה בכ-60%, או 350,000 איש, עד שנת 2040 ועבדו בדרכים להתאים את הצמיחה הזו תוך שמירה על חוקי יעוד הדיור המשפחתי של סיאטל. מועצת העיר סיאטל הצביעה מאוחר יותר להרפות את גבולות הגובה של הבניינים בחלק המרכזי של מרכז העיר, בין השאר במטרה להגדיל את צפיפות המגורים במרכז העיר. כסימן לגידול בצמיחת הליבה של העיר אוכלוסיית העיר התחתית הגיעה ליותר מ-60,000 בשנת 2009, עלייה של 77% מאז 1990.
בסיאטל קיימות גם אוכלוסיות להט"ב רבות. על פי מחקר שנערך על ידי UCLA ב-2006, 12.9% מתושבי העיר זוהו כהומואים, לסביות או דו-מיניים. זה היה החלק השני בגובהו של כל עיר גדולה בארצות הברית, אחרי סן פרנסיסקו. סיאטל רבתי דורגה גם היא במקום השני מבין המטרופולינים הגדולים בארצות הברית, כאשר 6.5% מהאוכלוסייה הזדהו כהומואים, לסביות או דו-מיניים. פי הערכות של לשכת מפקד האוכלוסין בארצות הברית ב-2012, כי בסיאטל יש את האחוז הגבוה ביותר ממשקי הבית מאותו המין בארצות הברית, כ־2.6 אחוזים, יותר מסן פרנסיסקו.
כלכלה
עריכההכלכלה של סיאטל מונעת על ידי שילוב של חברות תעשייתיות ישנות יותר, וחברות אינטרנט וטכנולוגיה "כלכליות חדשות", שירות, עיצוב וחברות טכנולוגיה נקיות. התוצר המטרופוליני ברוטו של העיר (GMP) היה 231 מיליארד דולר בשנת 2010, מה שהפך אותו לכלכלה המטרופולינית ה-11 בגודלה בארצות הברית. נמל סיאטל, כמו גם נמל התעופה הבין-לאומי סיאטל-טקומה, הם שערים מרכזיים למסחר עם אסיה ואלסקה. זהו גם הנמל השמיני בגודלו בארצות הברית, כאשר הוא נמדד לפי קיבולת מכולות. פעולות המטען הימי שלה התמזגו עם נמל טקומה בשנת 2015 ליצירת הברית הנמל הצפוני-מערבי. אף על פי שהושפעה מהמיתון הגדול, סיאטל שמרה על כלכלה חזקה יחסית והעיר אפילו נשאר כחממה לעסקים מתחילים, במיוחד בבנייה ירוקה וטכנולוגיות נקיות. היא דורגה כ"עיר חכמה יותר "של אמריקה על פי מדיניות הממשלה והכלכלה הירוקה שלה. בפברואר 2010, התחייבה עיריית סיאטל להיות עיר "נייטרלית האקלים" הראשונה של צפון אמריקה, במטרה להגיע לאפס פליטות גזי חממה לנפש עד שנת 2030.
חברות גדולות ממשיכות לשלוט בנוף העסקי בעיר. חמש חברות ברשימת Fortune 500 ברשימת 2017 הגדולות של ארצות הברית (מבוסס על סך ההכנסות) ממוקמות בסיאטל: קמעונאית האינטרנט אמזון, רשת הקפה סטארבקס, רשת הכלבו נורדסטרום, חברת מוצרי היער Weyerhaeuser וחברת ההובלות Expeditors International מוושינגטון. חברות Fortune 500 אחרות הקשורות לרוב בסיאטל מבוססות בערי Puget Sound הסמוכות. רשת קוסטקו, החברה הקמעונאית הגדולה ביותר בוושינגטון, ממוקמת באיסקווה. מיקרוסופט ממוקמת ברדמונד. לעיר מוניטין של צריכת קפה כבדה, חברות קפה שהוקמו או מבוססות בסיאטל כוללות את סטארבקס. ישנם גם בתי אספרסו ובתי קפה מלאכותיים עצמאיים ומוצלחים רבי בעיר.
לפני שהעבירה את המטה לשיקגו, יצרנית התעופה והחלל בואינג הייתה החברה הגדולה ביותר שבסיסה בסיאטל. החטיבה הגדולה ביותר שלה, מטוסי בואינג מסחריים, עדיין ממוקמת בעיר רנטון הסמוכה. לחברה גם מפעלים לייצור מטוסים גדולים באוורט ובהרנטון, זה נותר המעסיק הפרטי הגדול ביותר במטרופולין סיאטל. בשנת 2006, ראש עיריית סיאטל לשעבר, גרג ניקלס, הודיע על רצון לעורר תנופה כלכלית חדשה שמונעת על ידי תעשיית הביוטכנולוגיה. פיתוח מחדש גדול של שכונת דרום לייק יוניון יוצא לדרך במאמץ למשוך חברות ביו-טק חדשות ומבוססות לעיר, והצטרף לחברות הביוטק קוריקסה (שנרכשה על ידי חברת ביוטק), גלקסו סמית' קליין), Immunex (כיום חלק מאמג'ן), Trubion ו-ZymoGenetics. חברת ההחזקות .Vulcan Inc של המיליארדר פול אלן, עומדת מאחורי מרבית פרויקטי הפיתוח באזור. בעוד שחלקם רואים בפיתוח החדש מענק כלכלי, אחרים מתחו ביקורת על ניקל ומועצת העיר סיאטל על כך שהם מקדמים אינטרסים של אלן על חשבון משלם המיסים. בנוסף בשנת 2006, מגזין Expansion דירג את סיאטל כאחת מעשר ערי מטרופולין המובילות במדינה על בסיס אקלים חיובי להתרחבות עסקית. בשנת 2005 "פורבס" דירגה את סיאטל כעיר האמריקאית היקרה ביותר לרכישת בית בהתבסס על רמות ההכנסה המקומיות. בשנת 2013, המגזין דירג את סיאטל מספר 9 ברשימת המקומות הטובים ביותר לעסקים וקריירה.
ממשל ופוליטיקה
עריכהסיאטל היא עיר עם שיטת ממשל של ראש עיר. מאז בחירות 2015 השתנתה שיטת הממשל למערכת של שבעה חברי מחוז ושני חברים בכלל, כתוצאה מהצבעה שהועברה ב־5 בנובמבר 2013. המשרדים היחידים שנבחרו הם עורך הדין ובית המשפט העירוני שופטים. כל משרדי העירייה רשמיים ואינם מפלגתיים.
כמו חלקים אחרים בארצות הברית, גם הממשל והחוקים מנוהלים על ידי שורה של יוזמות הצבעה (המאפשרות לאזרחים לעבור או לדחות חוקים), משאל עם (המאפשר לאזרחים לאשר או לדחות חקיקה שכבר התקבלה), והצעות (המאפשרות ממשלה ספציפית) סוכנויות להציע חוקים חדשים או העלאות מיסים ישירות לעם.
ג'ני דורקן נבחרה לראשות העיר בבחירות 2017, ונכנסה לתפקידה ב־28 בנובמבר 2017. משרד ראש העירייה כולל גם שני סגני ראש עיר, שמונו לייעץ לראש העיר בנוגע למדיניות. נכון לשנת 2021, סגני ראש העיר הם מייקל פונג וטיפאני וושינגטון.
התרבות הפוליטית של סיאטל היא מאוד ליברלית ומתקדמת עבור ארצות הברית, כאשר למעלה מ־80% מהאוכלוסייה מצביעים למפלגה הדמוקרטית. בכל אזורי ההצבעה בסיאטל נבחר מועמד המפלגה הדמוקרטית, ברק אובמה, בבחירות לנשיאות ב-2012.
בשנת 1926 הפכה סיאטל לעיר האמריקאית הגדולה הראשונה שבחרה אישה כראשת עירייה, ברטה נייט לנדס. ב-2014 היא בחרה גם בראש עירייה הומוסקסואלי מוצהר, אד מוריי. בשנת 1991 לראשונה בתולדות ארצות הברית, אישה שחורה הומוסקסואלית מוצהרת נבחרה לתפקיד ציבורי כאשר שרי האריס נבחרה למועצת העיר סיאטל. מרבית חברי מועצת העיר הן נשים.
סיאטל נחשבת לרוב כאחת הערים הליברליות החברתיות בארצות הברית, ואף עלתה על פורטלנד. בבחירות הכלליות בארצות הברית ב-2012, הצביעו רוב תושבי סיאטל לאשר את משאל העם 74 ולהכשיר נישואין חד מיניים במדינת וושינגטון. באותן בחירות, רוב מוחץ של התושבים גם הצביעו בעד לגליזציה של שימוש פנאי בקנאביס במדינה.
ביולי 2012 אסרה סיאטל על שימוש בשקיות ניילון לקניות. ביוני 2014 העבירה העיר תקנה מקומית להגדלת שכר המינימום ל-$15 לשעה בשלבים משנת 2015 עד 2021. לאחר יישום מלא של ההגדלה, יהיה זה שכר המינימום הגבוה ביותר בארצות הברית.
ב־9 במאי 2017, ראש העיר מוריי הודיע כי הוא מתפטר בעקבות תביעה בה נטען על התעללות מינית מצדו במספר נערים מתבגרים בשנות השמונים. מוריי התפטר מתפקיד ראש העיר ב־12 בספטמבר 2017, החל מהשעה 17:00 ב-13 בספטמבר 2017, שעות לאחר ש"סיאטל טיימס" דיווחה על טענה חמישית של התעללות מינית בילדים.
תרבות
עריכה
סיאטל היא עיר הולדתו של ג'ימי הנדריקס, שגם נקבר בה, והיא נחשבת למולדת הגראנג'. בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 נוסדו ופעלו בעיר להקות כמו נירוונה, פרל ג'אם, סאונדגארדן, פו פייטרס ואליס אין צ'יינס. ברוס לי ובנו ברנדון לי קבורים בסיאטל בבית הקברות לייק-וייו.
העיר ידועה במיוחד הודות לסדרות iCarly, בכיכובה של מירנדה קוסגרוב, והאנטומיה של גריי, בכיכובה של אלן פומפאו שרוב עלילותיהן מתרחשות בעיר.
את סיאטל מייצגת בתחום המוזיקה הקלאסית תזמורת סיאטל, המנגנת באולם בנארויה שבמרכז העיר.
על פי מרשם האוכלוסין של ארצות הברית, סיאטל היא העיר בה אחוז בוגרי הקולג', הוא הגבוה בארצות הברית.
פנאי
עריכההאקלים הימי המתון והממוזג של סיאטל מאפשר בילוי בחוץ בכל ימות השנה, כולל הליכה, רכיבה על אופניים, טיולים רגליים, סקי, סנובורד, קיאקים, טיפוס צוקים, שייט במנועים, שיט, ספורט קבוצתי ושחייה.
הגלגל הגדול בסיאטל, אחד מגדול גלגלי הענק בארצות הברית, נפתח בחודש יוני 2012 כאטרקציה חדשה, קבע על קו המים של העיר, במזח 57, ליד העיר סיאטל. בעיר יש גם מרכזים קהילתיים רבים לבילוי, ביניהם חוף ריינייה, ואן אסלט, ריינייה וג'פרסון מדרום לתעלת הספינות והאגם הירוק, לורהרסט, לויאל הייטס צפונית לתעלה ומיידוברוק.
מאז אמצע שנות התשעים חווה סיאטל צמיחה משמעותית בענף השייט, במיוחד כנקודת מוצא להפלגות באלסקה. בשנת 2008 עברו בעיר שיא של 886,039 נוסעי שייט, נקודת היציאה העיקרית השנייה להפלגות באלסקה.
בדירוג ה-ParkScore שלה בשנת 2013, דיווח Trust for Public Public כי בסיאטל הייתה מערכת הפארקים העשירית הטובה ביותר מבין 50 הערים המאוכלסות ביותר בארצות הברית. ParkScore מדרג מערכות הפארקים העירוני על ידי נוסחה המנתחת שטח, גישה ושירות והשקעה.
השכלה
עריכהבעיר נמצאת אוניברסיטת וושינגטון, המוסד האקדמי הגדול ביותר בצפון-מערב ארצות הברית והאוניברסיטה הציבורית הוותיקה ביותר בחוף המערבי. אוניברסיטת וושינגטון נחשבת לאחת מהמובילות והטובות בעולם. בעיר קיימים מוסדות מחקר רבים. מרכז האצ'ינסון לחקר הסרטן נמצא בסיאטל. בעיר פועלות אוניברסיטת סיאטל ואוניברסיטת סיאטל פאסיפיק.
53.8% (לעומת הממוצע הארצי של 27.4%) מאוכלוסיית העיר מעל גיל 25, הם בעלי תואר ראשון ומעלה, ו-91.9% (לעומת 84.5% ארצית) הם בעלי תעודת בגרות או שווה ערך לכך. סקר של לשכת מפקד האוכלוסין בארצות הברית ב-2008 הראה כי בסיאטל היו האחוזים הגבוהים ביותר של בוגרי מכללות ואוניברסיטאות בכל עיר גדולה בארצות הברית.
אתרים
עריכהבשטח העיר נמצאות שבע גבעות, כאשר אחת מהן קפיטול היל מהווה את אחת השכונות המרכזיות והצפופות בעיר. הבניין הגבוה בעיר, קולומביה סנטר, מגיע לגובה של 284 מ'. בעיר נמצא גם בניין התצפית מחט החלל המפורסם בצורתו הייחודית.
קיר המסטיקים בסיאטל הוא בין האטרקציות פופולריות של העיר.
יהדות סיאטל
עריכההקהילה היהודית הראשונה בסיאטל נוסדה בשנת 1887. אחרי מלחמת העולם הראשונה התיישבו בסיאטל יהודים ספרדים רבים והקימו את הקהילה היהודית הספרדית הגדולה ביותר בארצות הברית. הקהילה היהודית בסיאטל מונה היום כ-10,000 נפש, ולה מוסדות דת, חינוך ותרבות.
ספורט
עריכהבין 1967 ל-2008 הייתה בעיר קבוצת כדורסל בליגת ה-NBA, סיאטל סופרסוניקס, שזכתה באליפות הליגה ב-1979. ב-2008 עברה הקבוצה לאוקלהומה סיטי שם היא משחקת עד היום, בשם אוקלהומה סיטי ת'אנדר.
ערים תאומות
עריכההערים התאומות של סיאטל הן:
סיאטל היא עיר תאומה לבאר שבע שבישראל, ואחד הפארקים בדרום-מזרח העיר קרוי משנת 1978 "פארק באר שבע".[3] הפארק שוכן בתחום שלפי אמונת האינדיאנים ילידי המקום היה מקום לידתה המקודש של בת הצ'יף ראש השבט. בגלל היותו שטח קדוש הוא הוכר כשטח ציבורי, ובשנת 1905 שבה הוקם הפארק נאסר על יזמי בנייה לבנות בו. במקום אגם מלאכותי שבו ניתן לשוט ומדשאות רחבות. בבאר שבע הקימו כהכרת תודה פארק מקביל וקטן יותר בשם "גן סיאטל". הפארק נמצא בצפון העיר באר שבע בסמוך לשדרות רגר.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סיאטל (באנגלית)
סיאטל (וושינגטון), דף שער בספרייה הלאומית
סיאטל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- שבע סיבות לבקר בסיאטל, באתר "מסע אחר"
סיאטל שבארה"ב – עיר במדינה מפותחת, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- דני שדה, סיאטל: הניו יורק של צפון מערב ארה"ב, באתר ynet, 9 ביולי 2017
- קרן צוריאל הררי, עקפה את הפקק בסיבוב: העיר שניצחה את עומסי התנועה, באתר כלכליסט, 15 במרץ 2018
- הניו יורק טיימס, מה עושים בסוף שבוע קצר בסיאטל?, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2018
- נטע קלימי עילם, סיאטל - חדשנות עטופה בכחול וירוק, באתר GoTravel
- סיאטל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו Port of Seattle בוויקיפדיה האנגלית.
- ^ Balk, Gene (26 במרץ 2018). "Seattle just one of 5 big metros last year that had more people move here than leave, census data show". The Seattle Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-7 במאי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Beer Sheva Park, באתר Seattle.Gov
| דירוג | שם | מדינה | אוכלוסייה | דירוג | שם | מדינה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ניו יורק  לוס אנג'לס | |||||||||
| 1 | ניו יורק | ניו יורק | 8,467,513 | 11 | אוסטין | טקסס | 964,177 |  שיקגו  יוסטון | |
| 2 | לוס אנג'לס | קליפורניה | 3,849,297 | 12 | ג'קסונוויל | פלורידה | 954,614 | ||
| 3 | שיקגו | אילינוי | 2,696,555 | 13 | פורט וורת' | טקסס | 935,508 | ||
| 4 | יוסטון | טקסס | 2,288,250 | 14 | קולומבוס | אוהיו | 906,528 | ||
| 5 | פיניקס | אריזונה | 1,624,569 | 15 | אינדיאנפוליס | אינדיאנה | 882,039 | ||
| 6 | פילדלפיה | פנסילבניה | 1,576,251 | 16 | שארלוט | קרוליינה הצפונית | 879,709 | ||
| 7 | סן אנטוניו | טקסס | 1,451,853 | 17 | סן פרנסיסקו | קליפורניה | 815,201 | ||
| 8 | סן דייגו | קליפורניה | 1,381,611 | 18 | סיאטל | וושינגטון | 733,919 | ||
| 9 | דאלאס | טקסס | 1,288,457 | 19 | דנוור | קולורדו | 711,463 | ||
| 10 | סן חוזה | קליפורניה | 983,489 | 20 | אוקלהומה סיטי | אוקלהומה | 687,725 | ||