אדולף קטלה

לַמְבֶּר אדולף ז'אק קֶטֶלֶה (בצרפתית: Lambert Adolphe Jacques Quetelet;‏ 22 בפברואר 1796 - 17 בפברואר 1874) היה סטטיסטיקאי בלגי, מתמטיקאי, אסטרונום וסוציולוג. ממציא מדד מסת הגוף (BMI). ייסד וניהל את מצפה הכוכבים בבריסל, בלגיה. השפיע רבות על הכנסת שיטות סטטיסטיות והסתברות למדעי החברה.

למבר אדולף ז'אק קטלה
Lambert Adolphe Jacques Quetelet

לידה	22 בפברואר 1796 גנט, צרפת
פטירה	17 בפברואר 1874 (בגיל 77) בריסל, בלגיה
ענף מדעי	סטטיסטיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה
מקום מגורים	בלגיה
מקום קבורה	בית הקברות של בריסל
מקום לימודים	אוניברסיטת גנט
מנחה לדוקטורט	Jean Guillaume Garnier
תלמידי דוקטורט	ז'וזף פלטו, Edmund Jakob Külp
פרסים והוקרה	חבר זר של החברה המלכותית (30 במאי 1839) עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
הערות	מינויים באקדמיות המלכותיות של בלגיה, הולנד, שוודיה, סקוטלנד ובריטניה האסטרואיד (Queteleta 1239 (1932 CB נקרא על שמו
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום הסטטיסטיקה החברתית.

ביוגרפיה

אדולף נולד בגנט (שבאותם ימים הייתה חלק מן הרפובליקה הצרפתית הראשונה). אביו, פרנסואה-אוגוסטין-ז'אק-אנרי קטלה היה צרפתי, ואמו - אן פרנסואז ואנדרולדה - פלמית. האב, שנולד בהָם שבחבל פיקרדי, היה בעל אופי הרפתקני שהביאו לחצות את תעלת למאנש, להתאזרח בבריטניה ולמצוא משרת מזכיר אצל אציל סקוטי, הלורד קאהר (Lord Caher). בתפקיד זה, הוא תייר עם מעסיקו באירופה ובמיוחד באיטליה. לאחר עשור שנים במשרה זו, בגיל 31 לערך, התיישב בגנט והועסק על ידי העירייה. אדולף, החמישי מתשעת ילדיו (שחלקם נפטרו), נולד שם. כשהיה אדולף בן שבע אביו נפטר.

אדולף המשיך את לימודיו התיכוניים ב"תיכון גנט" ובגיל 19, אף החל ללמד שם מתמטיקה. באותה תקופה התעניין גם באומנויות, צייר וכתב שירה. ארבע שנים אחר-כך, בשנת 1819, עבר ל"אתנאום" (Athenaeum), בית ספר תיכון ברמה גבוהה בבריסל. באותה שנה קיבל דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת גנט לאחר שהשלים את עבודת התזה שלו "על תכונות חדשות של מרחק מוקד ומספר עקומות אחרות" שעשתה שימוש בגאומטריה של חתכי חרוט.

זמן קצר אחר-כך, פנה קטלה לפקידי ממשל ותורמים פרטיים במטרה לשכנעם לבנות מצפה כוכבים בבריסל. ב-1820 הוא נעשה חבר באקדמיה המלכותית לאמנויות בבריטניה ומרצה בבית הספר הצבאי הבלגי. ב-1823 ביקר במצפה הכוכבים בפריז, שם פגש את אראגו ואָלֶקְסִי בּוּבָאר (Alexis Bouvard). הוא הושפע מלפלס, פואסון ופורייה. עם פורייה הוא למד סטטיסטיקה שתהפוך למדע בזכות עבודתו.

ב-1824 התחתן קטלה עם סֶסיל קוּרְטֶה מבריסל, שהוריה היו פעילים בחיי המדע והאמנות בעיר. אביה היה הכירורג פרנסואה-אנטואן קורטה. ב-1825 נעשה קורספונדנט של המכון המלכותי בהולנד וב-1827 - חבר בו. ב-1826 פרסם נייר עבודה אודות שיעורי הלידה והתמותה בבריסל, ודחף לקיום מפקד עם שיצא לפועל ב-1828. בשנה זו מונה לאסטרונום המנהל את מצפה הכוכבים של העיר (שבנייתו תסתיים ב-1832). בזמן המהפכה הבלגית ב-1830, נסע לאיטליה וביקר שם מצפי כוכבים. ב-1834 התקבל כחבר באקדמיה המלכותית הבלגית ושימש כמזכירה (perpetual secretary) עד 1874. בהמשך היה חבר באקדמיה המלכותית ההולנדית לאמנויות ולמדעים ובאקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

קטלה ייסד מספר עיתונים, ביניהם ב-1837 את Transactions of the Statistical Society of London. כמו כן הקים מספר חברות אקדמיות לסטטיסטיקה והתעניין במיוחד ביצירת שיתופי-פעולה בינלאומיים בין סטטיסטיקאים.

ב-1853 ארגן וישב בראש הקונגרס הבינלאומי הראשון לסטטיסטיקה שהתקיים בבריסל. באותה שנה השתתף בכנס הימי הבינלאומי הראשון, גם הוא בבריסל, שנועד להקל על חילופי נתונים מטאורולוגים. שיתוף פעולה זה יביא ב-1873 להקמת הארגון המטאורולוגי הבינלאומי.

ב-1855 סבל קטלה משבץ שפגע בפעילותו המדעית אך לא סיימהּ. הוא נפטר בבריסל ב-17 בפברואר 1874 ונקבר בבית הקברות של בריסל.

מצפה הכוכבים הישן בבריסל, בלגיה שהוקים ביוזמת קטלה

עבודתו

עבודתו המדעית כללה מגוון רחב של ענפי מדע שונים: מטאורולוגיה, אסטרונומיה, מתמטיקה, סטטיסטיקה, דמוגרפיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה והיסטוריה של המדע. הוא תרם רבות להתפתחות המדע וכתב גם חיבורים לקהל הרחב. הקים את מצפה הכוכבים המלכותי של בלגיה בבריסל בו חקר מטרי מטאורים והשתתף בייסוד מספר חברות סטטיסטיקה לאומיות ועיתונים מדעיים. הוא עמד בראש הקונגרסים הראשונים לסטטיסטיקה. קטלה היה ליברל ויצא כנגד הכמורה אך לא היה אתאיסט או מטריאליסט.

הוא אסף וניתח נתונים סטטיסטיים אודות פשע, תמותה ונושאים אחרים ושיפר שיטות מפקד אוכלוסין למען הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה עד המהפכה הבלגית ב-1830 ולאחריה למען בלגיה.

הוא פיתח שיטות לתצפית סימולטנית ממקומות שונים באירופה של תופעות אסטרונומיות, מטאורולוגיות וגאודזיות.

פיזיקה חברתית

באותה עת ההסתברות הייתה מדע חדש שנעשה בו שימוש בעיקר באסטרונומיה. קטלה היה בין הראשונים שניסה ליישם את ההסתברות במדעי החברה וקרא לתוכניתו "פיזיקה חברתית". הוא היה מודע למורכבות העצומה של תופעות חברתיות ולמשתנים הרבים שהיה צריך למדוד. מטרתו הייתה להבין את חוקי הסטטיסטיקה המתבטאים בשיעורי הפשע, הנישואין או ההתאבדויות. הוא רצה להסביר את ערכם המספרי של הנתונים על ידי גורמים חברתיים.

ספרו המשפיע ביותר היה "על האדם והתפתחות יכולותיו, או חיבור אודות פיזיקה חברתית" שפורסם בצרפתית ב-1835 ותורגם לאנגלית. בספר זה הוא משרטט את תחומיה של הפיזיקה החברתית ומתאר את המושג שטבע "אדם ממוצע" (בצרפתית: l'homme moyen ובאנגלית: the average man). ה"אדם הממוצע" מאופיין בערכים ממוצעים המתקבלים ממדידת משתנים שונים ושניתן לשרטטם בעקומת פעמון. הוא אסף נתונים אודות מספר רב של משתנים כאלה. מחקריו על פעולות רצוניות כמו פשע הראו שיש להן קבועים מספריים בהתאם לקבוצות גיל ומין.

מחקרים רבים ב"סטטיסטיקה מוסרית" ("moral statistics") שנוצרו כתוצאה מכך עוררו מחלוקת עזה בקרב העוסקים במדעים חברתיים במאה ה-19, בין המצדדים בהיות האדם בעל רצון חופשי, לבין הגורסים שקיים דטרמיניזם חברתי.

כאשר אוגוסט קונט, שהיה הראשון שהשתמש במונח 'פיזיקה חברתית', גילה שקטלה משתמש באותו מושג, הוא החל להשתמש במונח חדש שטבע, סוציולוגיה, משום שלא הסכים לגישתו הסטטיסטית של קטלה. לרעיונותיו של קטלה הייתה השפעה על הסוציולוג הצרפתי אמיל דורקהיים וספרו "חוקים לשיטה הסוציולוגית".

קרימינולוגיה

קטלה השפיע רבות על הקרימינולוגיה. ביחד עם אנדרה-מישל גֶרִי, הוא עזר להקים אסכולה קרטוגרפית ואסכולה פוזיטיביסטית בקרימינלוגיה, שעשו שימוש רב בטכניקות סטטיסטיות. דרך אנליזה סטטיסטית, נוכח קטלה לדעת שקיימים קשרים בין פשע לגורמים חברתיים. בין ממצאיו היו קשרים חזקים בין גיל לפשע, כמו גם בין מגדר לפשע. גורמים נוספים המשפיעים על שיעור הפשע כללו: אקלים, עוני, חינוך וצריכת אלכוהול. את ממצאיו פרסם בספר "על התפתחות הנטייה לפשע".

פסיכולוגיה

קטלה יסד את הגישה הדיפרנציאלית בפסיכולוגיה. גישה זו בודקת את השוני בהתנהגות בין אדם לחברו ושואפת להכיר את התהליכים שבבסיס שוני זה. יחד עם פרנסיס גלטון, הראה קטלה שברוב המקרים השוני במאפיין התנהגותי מסוים מתפלג לפי עקומת פעמון. המאפיין הנמדד תואר כשילוב מספר רב של גורמים פשוטים שמתפלגים באוכלוסייה לפי חוקי ההסתברות.

אנתרופומטריה

קטלה המציא את ה-BMI (או Quetelet index) המראה את היחס האידיאלי בין גובה למשקל. מדד זה, עם שינויים קלים, מקובל עד היום ומשמש בפיתוח מוצרים רבים המיועדים לצרכן.

פרסים ואותות הוקרה

מינויים באקדמיות המלכותיות: בלגיה, הולנד, שוודיה, סקוטלנד (1835), בריטניה (1839).

האסטרואיד (Queteleta 1239 (1932 CB נקרא על שמו. כיאה לאדם שעסק במספרים, מספרו הקטלוגי של האסטרואיד מורכב מספרות השנה בה התגלה.

המכתש הירחי Quetelet נקרא על שמו.

ראו גם

• מדד מסת גוף (BMI)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדולף קטלה בוויקישיתוף

• אדולף קטלה, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• אדולף קטלה, באתר MacTutor (באנגלית)
• אדולף קטלה אודות המערכת החברתית והחוקים שמנהלים אותה, 1848, (בצרפתית: Du système social et des lois qui le régissent)
• אדולף קטלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• ספרים נוספים של קטלה בספריה המקוונת הצרפתית Gallica
• יאן האקינג, אילוף המזל(הקישור אינו פעיל), 1990, פרקים 13-15