אדית קיס

פסלת הונגרייה-יהודייה

אדית באן קיס, לבית רוטאנגלית: Edith Bán Kiss;‏ 21 בנובמבר 190527 באוקטובר 1966) הייתה פסלת וציירת יהודייה-הונגרייה, ניצולת השואה ומחנה הריכוז ראוונסבריק.

אדית קיס
Kiss Edit
לידה 21 בנובמבר 1905
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבדה 27 באוקטובר 1966 (בגיל 60)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Rott Edit Ida Erzsébet עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

היא נולדה למשפחה יהודית בבודפשט ב־21 בנובמבר 1905. אדית קיס הייתה הצעירה מבין ארבע בנותיהם של פריז ומליטה רוט. לאחר שלמדה באקדמיות לאמנות בבודפשט ובדיסלדורף, הפכה לפסלת בהונגריה בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. בערך באותה תקופה היא התחתנה עם טודור באן.[1][2]

במהלך שואת יהודי הונגריה, באוקטובר 1944, יחד עם אלפי נשים יהודיות אחרות בהונגריה, נשלחה קיס לעבודות כפייה, ולאחר מכן גורשה למחנה הריכוז ראוונסבריק בצפון גרמניה הנאצית.

ב־6 בדצמבר 1944 הועברה יחד עם עוד כ-1100 נשים למפעל דיימלר-בנץ בלודוויגספלדה, שם נאלצה לעבוד על מנועי מטוסים עבור הלופטוופה.[2]

לקראת סוף המלחמה הוחזרה קיס לרוונסבריק, משם נשלחה לצעדת מוות.[1] עם חברתה אגנס רזושנה ברטה, היא נמלטה מהצעדה ב-30 באפריל. הם נסעו חזרה לבודפשט דרך ברלין, פראג וברטיסלאבה, והגיעו לשם ב-1 ביולי 1945.[2]

עם חזרתה לבודפשט, הציגה איירה קיס את חוויות מחנה הריכוז שלה בסדרה של 30 רישומי גואש, שכותרתם "גירוש" שהציגה בעיר ב־22 בספטמבר 1945, כמה חודשים לאחר תום המלחמה והשואה. לאחר שהתגרשה מבעלה הראשון, היא התחתנה עם סנדור קיס והיגרה איתו למערב.

זמן קצר לאחר עזיבתם, ביולי 1948 הוצבו לוחות אבן גדולים בקיר החיצוני של בית הכנסת באויפשט בבודפשט מעשי ידיה של קיס.[2] בתבליט אחד נראה שוטר הונגרי מכוון יהודים למשאיות המיועדות לבקר, והוסבו לגירוש. בשני נראה שומר מפלגת צלב החץ המפקח על גברים בגדוד עבודה, השלישי מציג שומר נאצי, שמזרז יהודים להיכנס לתאי הגזים, והרביעי מציג את קבלת הפנים החמה לחיילי הצבא האדום המשחררים יהודים בבודפשט.[3]


למרות עבודות נוספות המשקפות את חוויות הגירוש שלה, לא הייתה הכרה ציבורית לאמנותה של קיס. לאחר תקופות שהות בשווייץ, קזבלנקה ולונדון, ומות בעלה, היא התאבדה בבית מלון בפריז בליל 26–27 באוקטובר 1966.

אלבום הציורים בצבעי הגואש שלה התגלה מחדש על ידי הלמוט באוואר בלונדון בשנת 1992 ומאז הוצגו ציורי גואש שלה במקומות שונים בגרמניה, בפריז ובבודפשט.[4] הם הוצגו גם בתערוכת "We were Nobody" באתר מחנה הריכוז ראוונסבריק.[2][1]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אדית קיס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 "Edith Kiss" (בגרמנית). Arbeitskreis Konfrontationen. נבדק ב-1 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 "Edit Bán Kiss" (בגרמנית). Gesichter der KZ-Zwangsarbeit. נבדק ב-1 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Cole, Tim (2011). Traces of the Holocaust: Journeying in and out of the Ghettos. Bloomsbury Publishing. pp. 152–. ISBN 978-1-4411-3897-2.
  4. ^ "Das "Album Déportation"" (בגרמנית). Gesichter der KZ-Zwangsarbeit. נבדק ב-1 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)