אדי קונסטנטין

אדי קונסטנטין (באנגלית: Eddie Constantine;‏ 29 באוקטובר 1917 – 25 בפברואר 1993) היה שחקן קולנוע וזמר יהודי שנולד בארצות הברית ועבר לצרפת בה הפך לכוכב קולנוע פופולרי.

אדי קונסטנטין
Eddie Constantine

לידה	29 באוקטובר 1917 לוס אנג'לס, ארצות הברית
פטירה	25 בפברואר 1993 (בגיל 75) ויסבאדן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
שם לידה	Israel Constantine
מדינה	ארצות הברית, צרפת
צאצאים	Lemmy Constantine, Barbara Constantine
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

ראשית דרכו

אדי קונסטנטין נולד בלוס אנג'לס בשנת 1917 בשם אדוארד קונסטנטינובסקי. הוריו היגרו לארצות הברית, אביו מרוסיה ואמו מפולין. בשנת 1933, בגיל 16 יצא לווינה ולמד בה פיתוח קול בקונסרבטוריון. בשנת 1936 שב לארצות הברית והיה לזמר מקהלה בניו יורק ויסד חמישייה קולית בשם "חמשת המוסקיטרים" ואף הופיע כניצב בסרט "נולד לרקוד" (במקור: Born to Dance). קריירת הזמרה שלו בארצות הברית לא המריאה ובשנת 1950 הגיע לצרפת.

כוכב בצרפת

בצרפת זכה אדי קונסטנטין עד מהרה להצלחה כזמר ששר את שיריו בצרפתית והפך לבן טיפוחיה של הזמרת הנודעת אדית פיאף. פיאף ליהקה אותו להופיע לצדה במחזמר "לילי הקטנה" (La p'tite Lili) והוא עזר לה בתרגום שיריה לאנגלית לשם פרסומם בתקליט בשפה זו. הצלחתו הגדולה ופרסומו הגיעו עם הופעתו בשנת 1953 בסרט שגיבורו הוא הבלש מסוגת הפרטי הקשוח (Hard Boiled Detective) בשם למי קושן (Lemmy Caution), פרי רוחו של הסופר פיטר צ'ייני. הסרט זכה להצלחה מיידית ובעקבותיו הופקו בשנים 1953 ו-1954 עוד שני סרטים בסדרה זו, שהידוע בהם הוא "איש זה הוא מסוכן" (Cet homme est dangereux). למי קושן הוצג על ידי קונסטנטין כבלש ציני הפועל, כמקובל בספרות הבלשית ובסרטי הקולנוע הבלשיים, בעזרת מוחו והגיונו החריף, אך גם מפעיל את אגרופיו ומכה בהם את הנבלים, וכל זאת בנימה משועשעת כשהוא מוקף בנשים יפות. גם מראה פניו הקשוחים והמחוטטים ומבטאו האמריקאי תרמו ליצירת דמות זאת.

במרוצת השנים הופיע אדי קונסטנטין בעשרות סרטי קולנוע צרפתיים, חלקם סרטים מוזיקליים ודרמטיים ואחדים מהם סרטים נוספים בסדרת למי קושן. במרצות הזמן קיבל גם אזרחות צרפתית. סרטיו זכו להצלחה רבה גם בגרמניה ודמותו של למי קושן תוארה לימים כ"ג'יימס בונד שלפני ג'יימס בונד". באמצע שנות השישים, כשכוכבו בצרפת דעך קמעא, ולאחר שנשא לאישה מפיקת טלוויזיה גרמנייה (אחת משלוש הנשים להן היה נשוי בחייו), עבר לגרמניה, בה הופיע בסרטים ובסדרות טלוויזיה.

בצד הופעתו בסרטים המשיך קונסטנטין בקריירת הזמרה שלו. לפרסום עולמי זכה השיר l`homme et l`enfant ששר יחד עם בתו טניה.

הקריירה הקולנועית של קונסטנטין נמשכה עד לראשית שנות ה-90, בסמוך למותו. הוא הופיע בסרטי עלילה וסרטים מוזיקליים. הסרט "אלפאוויל" (Alphaville) משנת 1965, בבימויו של ז'אן-לוק גודאר, הבמאי של סרטי זרם "הגל החדש" בקולנוע, נחשב לאחד מסרטיו החשובים של קונסטנטין. הסרט בסוגת המדע הבדיוני, שצולם בפריז, הציג עיר שהיא מגלופוליס עצומה, הנשלטת בידי מחשב-על שאוסר על התושבים לגלות רגשות. אדי קונסטנטין, בתפקיד למי קושן, הופיע בו כדמות של מעין אורפאוס המנסה להציל את אהובתו מהגיהנום הטכנולוגי. סרטו האחרון בסדרת למי קושן היה "גרמניה בשנת 90 תשע" (במקור: Allemagne 90 Neuf ) משנת 1991, אף הוא בבימויו של ז'אן-לוק גודאר. היה זה הסרט ה-15 והאחרון מסדרת סרטי למי קושן שבהם הופיע.

כוכב בישראל

שני הסרטים הראשונים של אדי קונסטנטין בסדרת למי קושן שהוצגו בישראל היו "איש זה הוא מסוכן" ו"לנשים לא אכפת" (שמו המקורי Les femmes s'en balancent), שהוקרנו בסוף שנת 1955 וזכו מיד להצלחה קופתית רבה. הפופולריות של סרטי אדי קוסטנטין בישראל נשמרה במשך כשני עשורים נוספים. הם קיבלו את הכינוי "אופרה של מכות" והיה להם קהל מעריצים גדול. בראשית שנות השישים הנהיג אחד מבתי הקולנוע בירושלים הקרנת סרטים במה שנקרא "הצגת חצות", בה הוצגו סרטי פעולה בשעת לילה מאוחרת. רוב הצופים בהם היו סטודנטים של האוניברסיטה העברית וההקרנה הייתה בגדר ריטואל קבוע שבו עודדו הצופים את גיבורי הסרט בקריאות עידוד, בשריקות ובמחיאות כפיים. סרטי אדי קונסטנטין שהוקרנו במסגרת זאת נתקבלו בהתלהבות על ידי קהל הצופים.

גם זמרתו הייתה באותה עת פופולרית בישראל. שירו l`homme et l`enfant נקרא בישראל בשם "אב יקר" וזכה גם לגרסה עברית בביצוע הזמר פרדי דורה ובתו אריאלה.

זיהויו עם דמותו של למי קושן היה כה רב, שחלק מסרטיו נקראו בישראל בשמות ששולב בהם השם אדי, כמו "אדי חף מפשע" או "אדי נגד האף בי אי" או "המזל משחק לאדי".

בישראל פורסמו סדרות חוברות על "אדי" כשהכוונה בבירור הייתה לאדי קונסטנטין. בשנות החמישים פורסמה סדרה בשם "תעלולי אדי" מאת "אלי בן חנן" (שם עט של אמנון שפאק) על עלילות איש אף בי איי בשם זה ועם צילומי עטיפה של אדי קונסטנטין. סדרה מתחרה בהוצאה מתחרה בשם "תעלולי טרזן" פרסמה כתגובה חוברת בשם "טרזן נגד אדי" שבו טרזן פוגש את איש האף בי איי "אדי קוסטנין" והשניים נאבקים במרגלים. ב-1965, במקביל להקרנת הסרט "אלפאוויל", פורסמה בעברית סדרת ריגול חצי מקורית מתחזה לסדרה מתורגמת בשם "אדי קרסון" שבה הדמות התבססה על זאת של "אדי קונסטנטין", ועל הכריכות הופיעו צילומים של אדי קונסטנטין.

בינואר 1970 הגיע אדי קונסטנטין לביקור פרטי בישראל עם בתו טניה, שהייתה רקדנית בלט. במאי 1971 הגיע עם להקתו ובה זמר נוסף וחמש עשרה יפיפיות, לסדרת הופעות במועדון הלילה "זורבה" ביפו. בביקורו זה השתתף עם להקתו בחגיגות יום הסטודנט בתל אביב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדי קונסטנטין בוויקישיתוף

• אדי קונסטנטין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אדי קונסטנטין, באתר AllMovie (באנגלית)
• אדי קונסטנטין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• אדי קונסטנטין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אדי קונסטנטין, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• אדי קונסטנטין, באתר Discogs (באנגלית)
• אדי קונסטנטין, באתר DNCI
• עזריה רפפורט, ג'ו בר מזל - החבר הנאמן, מעריב, 5 באוגוסט 1965
• דיוקנו המצויר של אדי קונסטנטין (אורכב 22.01.2020 בארכיון Wayback Machine) באתר squabblebox.
• אדי קונסטנטין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)