אדמונד וודיק
אדמונד לודוויג אדוארד וודיק (בגרמנית: Edmund Ludwig Eduard Wodick: 21 בנובמבר 1816 – 10 במרץ 1886) היה צייר גרמני מתקופת בידרמאייר, הידוע בנופים, דיוקנאות וסצינות ז'אנריות.
 | |
| לידה |
21 בנובמבר 1816 Bebertal, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
10 במרץ 1886 (בגיל 69) מגדבורג, הקיסרות הגרמנית |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אביו היה צייר דקורטיבי שהעביר לו את השיעורים הראשונים שלו. לאחר שלמד בבית הספר לאומנויות ומלאכה במגדבורג, הוא היה חניך לליתוגרפיה. לפני שסיים את הכשרתו, קרוב משפחה רחוק, עזר לו להירשם לבית הספר לאמנות בדיסלדורף וללמוד אצל וילהלם פרידריך שדו. הוא היה שם משנת 1837 עד 1841. גם קרל פרדיננד זון ורודולף ויגמן היו בין המדריכים שלו.[1]
לאחר סיום הלימודים הוא יצא ל"סיור הגדול", החל מפריז. כשהיה שם, הוא למד שיעורי ערב מפול דלארוש והכין עותקים במוזיאון הלובר. בשנת 1842 השתתף בתערוכה בסלון. בעקבות זאת, ביקר בשווייץ ובצפון איטליה, ולבסוף עשה את דרכו לרומא, שם בילה שנה וחצי, הכין רישומים וחקר את הפסלים. הוא עבד גם כצייר פורטרטים, וקיבל עבודות מהמלך לודוויג הראשון והנסיך הנרי מפרוסיה. לאחר שעזב את רומא, סייר בספרד וביקר במרוקו. בזמן שהותו במדריד הוא התוודע למנהל מוזיאון דל פראדו.
הוא שב למגדבורג דרך צרפת בשנת 1846, התחתן עם אהובת מתקופת ילדותו, ופתח סטודיו והפך אותו למקום מפגש של אמנים, סופרים ואנשי תיאטרון. עבודותיו מתקופה זו הן בעיקרן ספרדיות ומזרחיות. מאוחר יותר, הוא ביסס את עצמו כצייר פורטרטים. מצויריו כללו אנשי עסקים מקומיים רבים, אנשי דת ופוליטיקאים וכן את המלך (לימים, קייזר) וילהלם הראשון.[2]
הוא היה חבר בחברות אמנות רבות והקים בשנת 1859 את "אתנה", עמותה ל"אמנות, מדע והומור ". במהלך שנות ה -60 וה -1870 הוא נסע ושהה ברחבי בהרי בוואריה, אוסטריה ושווייץ (בעיקר אזור הרץ), ומילא ספרי רישומים בציורים ובצבעי מים.
שנתיים לאחר מות אשתו בשנת 1884, הוא נכנע לסיבוכים רפואיים ונפטר מדלקת ריאות.
רבות מיצירותיו אבדו במהלך שתי מלחמות העולם, אך אוסף נרחב עדיין קיים במוזיאון מגדבורג.
גלריה עריכה
-
צייד -
הריקוד -
גנבים -
משפחה -
גרנדה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Lisa Hackmann: "Wodick, Edmund", in: Bénédicte Savoy and France Nerlich (Eds.): Pariser Lehrjahre. Ein Lexikon zur Ausbildung deutscher Maler in der französischen Hauptstadt. Vol.1: 1793-1843. De Gruyter, 2013, ISBN 978-3-11-029057-8, S. 316-318.
- ^ Matthias Puhle (Ed.): Edmund Wodick (1816–1886). Ein Magdeburger Maler des späten Biedermeier. Mitteldeutscher Verlag, 2011, ISBN 978-3-89812-792-9 (Exhibition catalog, Kulturhistorisches Museum Magdeburg)