אד נאוסאם
אַד נַאוּסֶאַם (בלטינית: Ad nauseam; תרגום מילולי: עד בחילה; תרגום פונקציונלי: עד זָרָא) הוא תואר פועל המתייחס לפעולה המתבצעת שוב ושוב עד שיש בה כדי לגרום לתחושת בחילה אצל הנחשפים לביצועה. לדוגמה הצגה חוזרת ונשנית של טענה או בקשה; דיון מתמשך ומייגע שלא מתווספות בו טענות חדשות; פרסום בלתי פוסק של מוצר בכל הזדמנות[1].
טענה הנטענת אד נאוסאם היא, כאמור, טענה הנטענת שוב ושוב עד שלאיש אין עוד עניין לדון בתקפותה, בנכונותה או בכוח השכנוע שלה. לעיתים, אך ודאי לא תמיד, נעשה שימוש בטענות אד נאוסאם כחלק מאסטרטגיה של "הוכחה באמצעות טענה" (proof by assertion). הוכחה באמצעות טענה היא כשל לוגי שבו מתבצעת חזרה על פרופוזיציה מסוימת למרות שהיא נסתרת. במקרים מסוימים, החזרה מתבצעת עד שמעיין הטענות הסותרות מתייבש, ובנקודה זו היא הופכת ל"עובדה" משום שאיש אינו חולק עליה עוד. במקרים אחרים, החזרות הרבות מובאות כסימוכין לנכונות הטענה.
הכשל הלוגי משמש לעיתים ככלי רטורי בידי פוליטיקאים. בצורתו הקיצונית, הכשל הלוגי יכול לשמש לצורך שטיפת מוח. שיטה זו מגולמת בביטוי המיוחס ללנין לפיו שקר שחוזרים עליו די פעמים הופך לאמת[2].
דוגמה:
- "מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו" (המימרה הקבועה בה נהג קאטו הזקן לסיים את נאומיו בפני הסנאט הרומי).
הערות שוליים
עריכה- ^ Laura Petrecca, Product placement — you can't escape it, באתר USA Today, 10 באוקטובר 2006
- ^ ציטוטים של ולדימיר לנין בויקיציטוט בעברית.